פסק-דין בתיק הפ 1620/04

פתח דבר

1.         עסקינן בעתירתה של המבקשת, צפרירים - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: " המבקשת"), לבית המשפט שיורה על ביטול פסק משקם שניתן נגדה ביום 11/10/04 על ידי עו"ד אליהו בן ישראל - ואשר ראשיתו בדרישת חוב שהוגשה למשקם על ידי המשיבה, ארגון הקניות מושבי מבואות ירושלים אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ (בפירוק) (להלן: " המשיבה"), בהתאם להוראות חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב- 1992 (להלן: " חוק ההסדרים").

הצדדים לתובענה

2.         המבקשת היא אגודה חקלאית שיתופית המסווגת כמושב עובדים, כהגדרתה בסעיף 1(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג- 1973:

"אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון וסידור של התיישבות חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה במושב כמפורט בתקנון האגודה, והרשם סיווג אותה כמושב עובדים; יכול מושב עובדים לכלול בין המטרות שבתקנותיו הוראות בדבר קיום עבודה עצמית של חבריו ברכוש שהם מחזיקים וכן מטרות אחרות;"

            המשיבה היא אגודה חקלאית שיתופית מרכזית, כהגדרתה בסעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות:

"אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעיקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת מימון מרכזית;"

יצוין כי "ברית פיקוח", על פי חיקוק זה, הינה:

"התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בעניני קואופרציה;" (להלן: " ברית פיקוח").

            עד שהחלו הליכי פירוקה בשנת 1988, היו חברים במשיבה 44 מושבים שהתאגדו כאגודות שיתופיות מאזור פרוזדור ירושלים, חבל עדולם והבקעה, וביניהם גם המבקשת; והיא עסקה באספקת שירותים פיננסיים וחקלאיים לאותן אגודות שיתופיות החברות בה - ובכלל זה במתן הלוואות, אשראי, מימון פעילות חקלאית וכיוצא באלה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3.         למבקשת מונה על פי חוק ההסדרים משקם - על מנת שיקבע ויסדיר את חובותיה כלפי נושיה בהתאם לסמכויות הקנויות לו ולעקרונות הקבועים בחוק זה (לעיל ולהלן: " המשקם"). 

ביום 23/5/95 הגיש עו"ד יצחק אבידני, מפרקה הרשמי של המשיבה (להלן: " המפרק"), למשקם עו"ד משה שליט (להלן: " המשקם שליט"), דרישת חוב על פי סעיף 9(ב) לחוק ההסדרים - בטענה שלפיה למבקשת חוב למשיבה בסך 3,174,819ש"ח ליום 31/12/87, ובסך 9,824,217ש"ח ליום 31/12/91 (להלן: " החוב"). את דרישת החוב סמכה המשיבה על תצהיר מטעם מר יואב עובדיה - אשר שימש כמנהל חשבונות בקופת הפירוק של המשיבה החל מחודש אוקטובר 1988 ועד שנת 1995 (להלן: " עובדיה"). כמו כן, אין מחלוקת כי דוחות כספיים של המשיבה לשנים הרלוונטיות, שבוקרו כדין על ידי ברית פיקוח, נמסרו בידי המשקם שליט (להלן: " מאזני המשיבה") וכי הם תומכים בדרישת החוב מטעמה. 

המשקם שליט הודיע על דרישת החוב למבקשת ביום 30/5/95 (ראו דרישת החוב וההודעה עליה, מצורפות כנספח ב לתצהירו מיום 8/12/04 של מר צפניה שאולקר, יו"ר ועד המבקשת; להלן: " שאולקר"). אין מחלוקת כי המבקשת מצידה לא הגישה מעולם כל השגה על דרישה זו למשקם.

4.         טרם שנפנה המשקם שליט לפעול על פי הוראות סעיף 11 לחוק ההסדרים ולהסדיר את תשלום החוב למשיבה, הוא אפשר לצדדים לנהל משא ומתן ביחס לשיעורו של חוב זה. ואמנם, הצדדים הגיעו להסכמה בעניין - שעל פיה קבע המשקם שליט ביום 28/5/96, בפסק חלקי, את שיעור החוב (להלן: " הפסק החלקי"; ראו נספח ג לתצהירו של שאולקר). ביום 15/7/96 קבע המשקם שליט בפסק מתקן כי עקב השמטה טכנית שביצע בהיסח הדעת נפלה תחת ידו טעות בקביעת סכום החוב להסדר בפסק החלקי, ולפיכך תיקן את פסיקתו וקבע את סכום החוב ליום 31/12/91 בהתאם להסכמת הצדדים בסכום של 5,650,200ש"ח (להלן: " פסק חלקי מתקן"; מצורף גם כן כנספח ג לתצהירו של שאולקר).

            ואולם, על אף תיקון הפסק החלקי כאמור בהתאם להסכמות שבין הצדדים, המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לביטול הפסק החלקי והפסק החלקי המתקן (ה"פ 515/96). בית המשפט (כב' השופטת ר' אור) נתן להסכמה אליה הגיעו הצדדים בעניין ביטול הפסקים תוקף של החלטה, וקבע ביום 19/1/97 כי הן הפסק החלקי והן הפסק החלקי המתקן מבוטלים, וכי הדיונים בפני המשקם לעניין קביעת שיעור החוב והסדרתו יחלו מראשיתם. משכך, ובהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, הוחזר עניין החוב לדיון בפני המשקם שליט.

המבקשת טוענת כי בשלב זה המשיבה לא הציגה למשקם שליט כתב טענות חדש - אף על פי שכך מתבקש מהחלטת בית המשפט המחוזי, וכי המשקם החל בשמיעת העדויות ללא כל הכנה לדיון מעין זה מצד המבקשת ופרקליטה (ראו סעיף 7 לתצהיר שאולקר). המשיבה טוענת מצידה כי לאחר ביטול פסקי המשקם על ידי בית המשפט המחוזי נערכו בפני המשקם שליט דיונים רבים בהם נעשה ניסיון להגיע בשנית להסכמה בין הצדדים לעניין שיעורו של החוב, ורק לאחר שניסיונות אלה העלו חרס קבע המשקם שליט כי הוא יחל בשמיעת עדויות ביום 6/7/98 - כך שניתן למבקשת די זמן להיערך לישיבת ההוכחות. כמו כן, מוסיפה המשיבה, המבקשת לא השיגה גם בשלב זה, ובמשך כל אותה תקופה, על דרישת החוב שהציגה המשיבה למשקם - ולמעשה היא לא עשתה זאת גם לאחר מכן, ועד להגשת התובענה דנן (ראו סעיפים 17-19 לתצהירה מיום 24/3/05 של רו"ח אתי בצלאל, המשמשת כרואת חשבון אצל המשיבה, להלן: " רו"ח בצלאל").

5.         ביום 6/7/98 התקיים בפני המשקם שליט דיון הוכחות לצורך קביעת שיעור החוב, שבמהלכו העידה רו"ח בצלאל מטעם המשיבה. בסופו של אותו דיון, הורה המשקם שליט למבקשת כי עליה להמציא לו את דוחותיה הכספיים לשנת 1987 שבוקרו על ידי ברית פיקוח (להלן: " מאזני המבקשת", נספח ו לתצהיר שאולקר) - לא יאוחר מיום 25/7/98 (ראו פרוטוקול הדיון, נספח ה לתצהיר שאולקר).

בסמוך לאחר ישיבה זו החליפה המבקשת את הפרקליט שייצג אותה בהליך שבפני המשקם שליט. ביום 30/7/98 פנה פרקליטה החדש בכתב למפרק המשיבה וביקש כי יעביר לידיו מסמכים שונים שדרושים לו להגנתה של המבקשת מפני דרישת החוב - אך המפרק השיב מצידו ביום 7/9/98 כי אין באפשרותו להיענות לבקשה משום שהוגשה בשיהוי ניכר והיא מתייחסת למסמכים אשר הוצאו כעשור ואף כשני עשורים קודם לכן (התכתובת בין הצדדים, צורפה כנספח ח לתצהיר שאולקר). משכך, המבקשת הגישה למשקם שליט ביום 10/9/98 בקשה להורות למשיבה להגיש כתב טענות מטעמה ואף ליתן צו לגילוי המסמכים הדרושים למבקשת לצורך הכנת חוות דעת מקצועית בנושא ההשגה על גובה החוב כפי שנטען על ידי המשיבה (הבקשה, ראו נספח ט לתצהיר שאולקר). בקשותיה אלה של המבקשת נדחו ביום 5/11/98 על ידי המשקם שליט בהחלטה מנומקת (ההחלטה צורפה כנספח י לתצהיר שאולקר), וכך הוא קבע ביחס לבקשה להורות למשיבה על הגשת כתב טענות:

"זוהי בקשה מוזרה. אני אינני מנהל את הדיון בשם הארגון (המשיבה- ע.ב.). הגשת כתבי טענות היא בסמכותו היחידה של כל צד... כל צד הוסמך להביא טענות וראיות בפני המשקם מתחילתם. דיון כזה החל בתאריך 6/7/98 ומה טעם להורות על הגשת כתבי טענות."

            המשקם שליט אף התייחס לבקשה לגילוי מסמכים בזו הלשון:

"בענייננו, לא מצאתי טעם של ממש ליתן, בשלב הנוכחי, צו גילוי מסמכים לאחר שכבר החלו הראיות ונחקרה עדה ראשית, האגודה (המבקשת- ע.ב.) יוצגה ע"י עו"ד בעל נסיון שטיפל בתיק במשך שנים, הוא לא מצא לצורך לבקש גילוי מסמכים לא כללי ולא ספציפי ולא אחר, מה גם שקבעתי שעל הארגון (המשיבה- ע.ב.) להתחיל בראיותיו."