פסק-דין בתיק הפ 159/07

א.         ההליך

1.         בקשה לביטול " פסק דין ביניים", שניתן על ידי בית-דין צדק בני-ברק, בשבתו כבורר (נספח א' לבקשה לביטול פסק בורר, להלן, בהתאמה: " פסק הבוררות", " בקשת הביטול" ו" בית הדין"). בפסק הבוררות, שניתן ביום ה' כסלו תשס"ז ( 26.11.06), נקבע כי המבקש, מהנדס במקצועו, אחראי לנזקים שונים שנגרמו למשיב, עקב תוכנית הנדסית שהכין לצורך ביצוע שינויים בדירת המשיב, וכי עליו לפצות את המשיב בסך של 4,674 דולר ועוד 59,687 ש"ח .

2.         המבקש טוען בבקשת הביטול כי הכין עבור המשיב תוכנית הנדסית לביצוע מספר שינויים בביתו, אשר כללו בניית מרתף מתחת לדירת המשיב, וביטול 3 עמודים שיגדילו את המטבח, תוך מתן פיתרון קונסטרוקטיבי לביטול עמודים אלה. המשיב העסיק קבלן לצורך ביצוע השינויים (מר יניב צרף - להלן: " הקבלן"). המבקש לא היה נוכח בזמן ביצוע העבודות, אך לטענתו הוא נתן לקבלן הנחיות לגבי האופן בו הן היו צריכות להתבצע, ואף ביקש להזמינו בעת ביצוע החפירה (רשימת ההנחיות שמסר המבקש לקבלן הוגשה לבית הדין - נספח ג' לבקשה). העבודות שבוצעו גרמו נזקים לדירת המשיב ולדירת שכנו, שהמשיב נאלץ לתקנם, ולטענתו המבקש אחראי להם.

המבקש, לעומת זאת, טוען כי בשלב הראשון התגלה אך ורק סדק בדירת השכן, והוא הורה לקבלן לכסות את החפירה עד שיגיע לבחון את הסדק. לדבריו, סדק זה נגרם משום שהקבלן פעל בניגוד להנחיותיו: הוא חפר במרתף מעבר לנדרש, שפך שם כמות בטון הגדולה פי 8 מן הנדרש ועבד עם טרקטור ולא בצורה ידנית. להערכת המבקש, עלות תיקון הסדק שנוצר עקב כך לא עלתה על 2,000 ש"ח. אשר לנזקים שנגרמו עקב העבודות שבוצעו במטבח, טוען המבקש כי רק בבוררות התברר לו שהמבקש לא ביצע אותן על-פי התוכנית שהכין המבקש, אלא על-פי תוכנית של מהנדס אחר שלקח, מר וינלס. חרף כך, הוא נתבע בבוררות גם בגין נזקים שגרמה תוכניתו של וינלס.

מכאן ברור כי המחלוקות בין הצדדים התמקדו בשני נושאים: הראשון - הנזקים שנגרמו עקב ביצוע העבודות במרתף, והשני - הנזקים הנובעים מביצוע העבודות במטבח.

3.         עקב חילוקי הדעות שנתגלעו בין הצדדים בשאלת האחריות לנזקים הללו, התנהל ביניהם הליך הבוררות נשוא בקשה זו. ביום ה ' לחודש חשון תשס"ו (6.11.05) חתמו המבקש והמשיב על "שטר בירורין" (להלן, גם: " הסכם הבוררות"), לפיו הסמיכו את כב' הרבנים יהודא סילמן ו/או שריאל רוזנברג ו/או יעקב פרבשטיין, לפסוק " בדבר כל הסכסוכים שבינינו והתביעות שיש לכל אחד מאתנו הח"מ על חברו בענין תביעה כספית בגין תכנית הנדסית וכל הסכסוכים הנובעים ו/או הקשורים ו/או המסתעפים מהעניין הנ"ל...". עוד הסכימו הצדדים בשטר הבירורין כי " הבד"צ פטורים מסדרי הדין, מחובת הראיה, ומרישום פרוטוקולים...ואנו מוותרים מראש על מתן נימוק כל שהוא לפסק הדין ו/או לכל החלטה ו/או על כל טענה בקשר לסדרי הדיון."

4.         במסגרת הבוררות התקיימו מספר ישיבות (ככל הנראה שש או שבע ישיבות). לישיבות הבוררות הראשונות הגיע המבקש ללא ייצוג, להבדיל מהמשיב שיוצג על ידי עורך דין למן תחילת הדיונים. בהמשך יוצג המבקש על ידי טוען רבני, הרב ג'נח. במסגרת הבוררות נשמעו טענותיהם של המבקש והמשיב, וכן עדויותיהם של הקבלן, המהנדס וינלס. בנוסף, מינה בית הדין כמומחה מטעמו את המהנדס נחום כץ, שהגיש חוות דעת לבית הדין (נספח ז' לבקשה).

בפסק הבוררות שניתן ביום 26.11.06, לאחר שמיעת העדויות, טענות הצדדים וקבלת הסיכומים, פסק בית הדין כדלקמן:

א.         בענין הבניה במרתף פסק בית הדין כי ההוראות שנתן המבקש לביצוע החפירה היו רשלניות, ויש להטיל עליו את מלוא האחריות לנזקים שנגרמו עקב כך.

ב.         בענין הבניה במטבח, קובע בית הדין כי הוראותיו של המבקש בענין החלפת עמודים בקורות פלדה היו "גבוליות מבחינה הנדסית", ועל כן אין לחייבו בהוצאות ובנזקים הקשורים לעיבוי עמודים בבית, אך יש לחייבו בהוצאות הבסיסיות שהוצאו ללא תועלת.

ג.         בית הדין חייב את המבקש לפצות את המשיב בסכום של 59,687 ש"ח, וכן סכום נוסף של 4,674 דולר. עיקר הסכומים בהם חוייב המבקש נובעים מן הנזק שנגרם כתוצאה מן העבודות שבוצעו במרתף. בגין עבודות המטבח, נפסק רק סכום של 2,000 דולר שהושקע בקורת פלדה במטבח, כתוצאה מן הצורך להשיב את המצב במטבח לקדמותו לאחר שהמשיב נאלץ לקחת את המהנדס וינלס במקום המבקש (כך עולה מטיעוני המשיב: סעיף 3 לנספח י' לבקשה).

ב.         טענות המבקש והעילות לביטול פסק הבוררות

5.         בבקשה הנתמכת בתצהיר המבקש, הוא מעלה טענות שונות המקימות לו עילות ביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות"). בראש ובראשונה, טוען המבקש כי לא היה הסכם בוררות בר-תוקף, ולכן הבורר נתמנה שלא כדין (סעיפים 24(1) ו-(2) לחוק הבוררות). לטענתו, עובר להליך הבוררות נשוא בקשה זו, הוא הסכים עם המשיב על קיום בוררות בפני הרב מורמורוש, המשמש כדיין בבית-דין צדק בני-ברק (בית הדין שנתן את פסק הבוררות נשוא בקשה זו). הליך זה - לטענת המבקש - היה אמור להתייחס אך ורק לנזק שנגרם כתוצאה מן הסדק שנוצר עקב ביצוע העבודות במרתף, ואשר הוערך על ידי המבקש  בסך של 2,000 ש"ח. לצורך כך הסכים המבקש לחתום על שטר בוררות, אשר הוכן בכתב-ידו של הרב מרמורוש (שטר זה לא צורף לבקשה). משקיבל המבקש זימון להופיע בפני בית-דין צדק בני-ברק, סבר כי מדובר בבוררות בפני הרב מורמורוש. אך משהגיע למקום הופעל עליו לחץ כבד לחתום על שטר הבירורין בפני בית הדין, והוא אף  הוטעה לחשוב כי מדובר בבוררות המתייחסת רק לנזק הנובע מן הסדק בקיר. שטר הבירורין נחתם דקות ספורות לאחר שקיבלו לידיו לראשונה. המבקש סבור כי בנסיבות העניין, משלא היה מיוצג, וכשמדובר בשטר בירורין כה גורף, היה על הבוררים להסביר לו את משמעות החתימה על השטר.

6.         טענה נוספת של המבקש הינה כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו ולהביא את ראיותיו, עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות. לדבריו, הוא לא הורשה להביא ראיות ולחקור את העדים שהובאו בפני בית הדין בדיון השלישי ובדיון הרביעי (המהנדס וינלס והקבלן). כמו כן טוען המבקש, כי ראשי הנזק וסכומיהם שפורטו בפרוטוקול הדיון השני כלל לא נאמרו על ידי המשיב באותו דיון. רק בדיון השלישי, כאשר נמסר לו כתב התביעה, נודע לו היקף התביעה המוגשת נגדו, והוא הבין שנגרר לתוך הליך בוררות רחב מזה שהתכוון לו. באותה עת, הוא לא הונחה על ידי בית הדין בדבר זכותו להגיש כתב הגנה. 

7.         טענה נוספת של המבקש היא, שבית הדין חרץ את דינו כבר בדיון הרביעי, טרם שהובאו מלוא הראיות מטעמו, ואף בטרם הוגש כתב הגנה על ידו. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון הרביעי (נספח ה' לבקשה), אמר בית הדין לאחר שמיעת עדויותיהם של הקבלן והמהנדס וינלס:

"לדעתנו התנהגותך כמהנדס לפני שקרה הנזק וכן לאחר שנודע לך על הנזק רחוקה מלהיות התנהגות נאותה של מהנדס, נס שלא קרה נזק גדול לבנין ולאנשים ואנו רואים אותך כאחראי למה שקרה, ונחליט בעתיד על גובה הנזק... לדעתנו הוראותיך לא היו מספיק ברורות ומספיק מקצועיות, ולא פעלת כשורה".

המבקש טוען כי קיים בנסיבות המקרה דנא חשש ממשי למשוא פנים בניהול הבוררות (עילה לביטול הפסק לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות), ומדגיש כי בשלב שבו נאמרו דברים אלה טרם נחקרו כל העדים, וטרם הוגשה הגנתו של המבקש. בדיון השישי ניסה המבקש, באמצעות הטוען הרבני הרב ג'נח, לשוב ולהתייחס לנושא אחריות המבקש בגין עבודות המרתף, אך בית הדין כבר חרץ את דינו של המבקש בדיון הרביעי, ולכן לא היה כל תוחלת בכך.

8.         עוד טוען המבקש כי לא ניתן לו לחקור את מומחה בית הדין, המהנדס כץ, ולא התאפשר לו להציג בפני כץ את כל העובדות ההנדסיות; לכן חוות דעתו של כץ היתה מוטעית. הוא גם טוען כי בשיחה עם כץ התברר לו שהאחרון לא ידע על קיומה של קורת מסד, שהיתה אמורה לתמוך בעמודים שתכנן המבקש, וכי לו היה יודע על כך היה משנה את חוות דעתו. כך גם טוען המבקש כי הטוען הרבני ביקש בשמו מבית הדין לפנות למהנדס כץ כדי לקבל את התייחסותו לענין, אך הדבר לא נעשה.

9.         טענה נוספת של המבקש היא כי בית הדין קיבל מן המשיב, במהלך הדיונים, מכתבים הכוללים טענות המהוות הרחבת חזית, מבלי שניתנה למבקש הזדמנות להתגונן בפניהן. הוא מצרף "לדוגמא" מכתב של המשיב מיום 27.6.06 (בין הדיון החמישי לדיון השישי), ששלח המבקש לבית הדין.