פסק-דין בתיק הפ 1547/06

רקע

ביום 19.5.96 נכרת בין בוהארון לילו ז"ל וגיטה תבדל"א (להלן: "ההורים") לבין המבקשים, בתם וחתנם, הסכם לפיו מכרו ההורים למבקשים זכויות חכירה בבית מגורים ברחוב לנדאו 24 ברמת - פנקס הידוע כגוש 6223 חלקה 63 (להלן: "הבית"), תמורת 140,000$ (להלן: "הסכם המכר").

רישום זכויות החכירה בבית על שם המבקשים לא הושלם ובינתיים הטיל בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") עיקול על זכויותיו של בוהארון לילו (להלן: "המנוח") במינהל מקרקעי ישראל במסגרת הליכי הוצאה לפועל למימוש פסק דין בו חוייב המנוח לשלם לבנק סכום שנפסק בגין ערבותו לחובותיה של בוארון רפי שיווק והפצה, עד לגובה של 200,000 ש"ח כלפי הבנק.

המבקשים פנו אל הבנק בדרישה להסיר את העיקול בטענה שהזכויות בבית נרכשו על ידם על פי  תנאי הסכם המכר עוד בטרם חתם המנוח על כתב הערבות, אולם הבנק סירב לדרישתם לאחר שלא נענו לדרישתו ולא המציאו אישור על תשלום מלוא התמורה שנקבעה בהסכם המכר ואף לא סיפקו הסבר לעיכוב בהגשת הבקשה לרישום זכויות החכירה בבית על שמם.

בתובענה שלפני עותרים המבקשים להורות כי זכויות החכירה בבית שייכות במלואן למבקשים מכוח הסכם המכר ולהורות לבנק למחוק לאלתר את העיקול שהוטל על הזכויות בבית.

טענות המבקשים

המבקשים רכשו את הזכויות בבית על פי הסכם מכר שנחתם על ידי ההורים והמבקשים.

בסמוך לעריכת הסכם המכר נטלו המבקשים הלוואה בסך 156,000 ש"ח מטפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ (להלן: "בנק טפחות") ואף התחייבו לרשום משכנתה על הזכויות בבית לטובת בנק טפחות.

את כספי ההלוואה מבנק טפחות העבירו המבקשים להורים. העסקה דווחה לשלטונות המס והתקבל אישור שלטונות המס לרישום זכויות המבקשים בפנקס המקרקעין.

בסמוך לשנת 1977 עברו המבקשים להתגורר בבית.

בשל כשל טכני, קשיים כלכליים ובעיות בריאות של ההורים הוגשה בקשה להעברת זכויות החכירה בבית רק ביום 23.6.02.

רק לאחר פטירתו של המנוח ביום 22.11.06, התברר למבקשים כי המנוח חתם על כתב ערבות להלוואה שנטל בנו רפי בוהארון, הוגש כתב תביעה וניתן פסק דין נגד המנוח בהעדר הגנה ומכוחו הטיל הבנק עיקול על הזכויות בבית.

משרכשו המבקשים את הזכויות בבית שנים רבות בטרם נוצר החוב לבנק גוברות זכויות המבקשים מכוח הסכם המכר על העיקול שהוטל לטובת הבנק.

טענות הבנק

המבקשים לא שילמו את מלוא התמורה שנקבעה בהסכם המכר, ההורים המשיכו להחזיק בבית לאחר עריכת הסכם המכר והאם מתגוררת בו עד היום, הדיווח לשלטונות המס אינו תואם את התמורה שנקבעה בהסכם המכר, ורק בשנת 2002 הוגשה בקשה להעברת זכויות החכירה בבית על שם המבקשים. לפיכך, נראה שבעריכת הסכם המכר לא התכוונו ההורים להעביר את הזכויות בבית למבקשים ומדובר בהסכם למראית עין שדינו בטלות.

דיון

א.       גרסת המבקשים אודות תשלום תמורת הזכויות בבית רצופה שינויים:

1.       במכתב בא כוחם, עו"ד דוד גודבלט - לוי מיום 18.6.03, טענו המבקשים כי "השלימו את מלוא חיוביהם עפ"י ההסכם והמניעה היחידה להשלמת הרישום הינה חובות קטנים לממ"י ולרשות המקומית, שלא שולמו עקב חסרון כיס...".

2.       במכתב נוסף מטעם עו"ד ירדן אלאמר מיום 26.2.06 נטען בשם המבקשים: "מרשיי אינם מסרבים להציג מסמכים אשר בשליטתם שכן מסמכים אלו, בני עשר שנים ויותר, אינם בשליטתם יותר, ואין להם אפשרות להשיגם".

3.       למכתב של עו"ד ירדן אלמאר מיום9.8.06 צורף מסמך של בנק לאומי מיום 1.1.97, לפיו הופקד  בחשבונו של החייב שיק ע"ס 156,000 ש"ח.

4.       בתצהירו מיום 25.12.06 הצהיר גבריאל גבסו (סעיף 3): "בעקבות עסקת המכר פנינו ל"טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ" וקיבלו הלוואה לרכישת הנכס בסך 156,000 ש"ח (להלן: "ההלוואה")." ועוד (סעיף 5): "ביום 1/1/97 העברנו את מלוא סכום ההלוואה למוכרים." מעבר לפרטים אלה, לא הוסיף גבריאל גבסו כל פרטים באשר ליתרת התמורה שנקבעה בהסכם המכר.