פסק-דין בתיק הפ 1532/06

רקע

משק עזר ברח' הורדים 4, בכפר סירקין הידוע כחלקה 15 גוש 4049 (להלן: "המקרקעין") רשום בפנקס המקרקעין בבעלות קרן קימת לישראל וזכויות החכירה בו רשומות על שם המבקשת ובעלה המנוח, יוסף רמו.

ביום 10.11.05 ניתן גזר דין בבית משפט השלום בכפר סבא (עמק 20077/05) לפיו הורה סגן הנשיא, כבוד השופט חנוך פדר לרשום צו הריסה על זכויות בלתי רשומות של יחזקאל רמו, בנה של המבקשת (להלן: "החייב") במקרקעין (להלן: "התובענה הפלילית").

בסמוך לאחר מכן, נרשמו עיקולים על זכויותיו הבלתי רשומות של החייב במקרקעין לטובת המשיבות.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר כי הינה החוכרת הבלעדית של המקרקעין ואין לחייב או לאחרים ממשפחת המבקשת זכויות במקרקעין.

טענות המבקשת

המבקשת ובעלה המנוח רשומים בפנקס המקרקעין כבעלי זכות החכירה במקרקעין מיום 24.3.64.

בשנת 1983 חתמו החייב ואשתו שרה רמו על תצהיר לפיו אין להם זכויות במקרקעין.

המבקשת ו/או בעלה המנוח לא העניקו לאף אחד זכויות במקרקעין ובכלל זה לא לחייב.

בפסק הדין שניתן בתובענה הפלילית טעה בית המשפט והורה לרשום בפנקס המקרקעין צו הריסה על זכויותיו הלא רשומות של החייב במקרקעין. בעקבות טעות זו נרשמו בפנקס המקרקעין עיקולים על הזכויות הלא רשומות של החייב לטובת המשיבות.

בעקבות עתירת המבקשת תוקן צו בית המשפט שניתן בתובענה הפלילית, צו ההריסה על זכויותיו הלא רשומות של החייב נמחק מפנקס המקרקעין ונרשם צו הריסה על זכויות המבקשת במקרקעין. אולם, העיקולים לטובת המשיבות נותרו רשומים בפנקס המקרקעין.

טענות המשיבות

על המקרקעין בנויים שלושה בתים. ביתה של המבקשת בשטח 150 מ"ר, ביתה של אסתר שחם, בתה של המבקשת בשטח של 220 מ"ר וביתו של החייב הכולל בריכה, ג'קוזי וגינה מפוארת בשטח של 700 מ"ר, את בנייתו מימן החייב ובו מתגוררים ילדי החייב עד היום.

משיבה 2 (להלן: "גוון רמו") הגישה לבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד החייב במסגרתו עתרה לעיקול זכויותיהם של החייב וילדיו רן ורועי במקרקעין. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה וניתן נגדם פסק דין ולפיו הפך העיקול שהוטל על זכויות החייב במקרקעין לעיקול קבוע.

משיבה 1 (להלן: "מיגוון") הגישה לבית משפט השלום ברחובות תביעה לחיוב החייב לשלם לה סך של 649,527 ש"ח בגין אי תשלום בעד שירותי כוח אדם שהעניקה לחברות שהיו בשליטתו, במסגרתה ניתנו צווים לעיקול נכסי החייב. מלבד העיקול על זכויותיו של החייב במקרקעין לא הצליחה מגוון לתפוס דבר מכוח העיקולים שהוטלו על נכסי החייב.

לחייב זכויות במקרקעין מכוח:

1.       היותו בן ממשיך בהסכמת המבקשת ובעלה המנוח.

2.        השקעתו בהשבחת המקרקעין ובניית בית המגורים בו התגורר עם בני משפחתו במשך שנים רבות, בטרם נמלט לחוץ לארץ, כפי שאף הודה במסגרת התובענה הפלילית, ובהתאם להוראות פרק ד לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 ודיני עשיית עושר ולא במשפט.

רק כעת, ובמטרה להבריח את זכויות החייב מפני נושיו, פועלת המבקשת לביטול הכרזת החייב כבן ממשיך. זו אף תכלית הגשת התובענה כאן ונקיטת הליכים נוספים על ידי המבקשת ובני משפחתה.

דיון

            זכויות החייב

א.      בחקירתה העידה המבקשת (ש' 1 בע' 13 לפרוטוקול מיום 29.10.07):

" ש. בעבר הצהרת בפני הרשויות שחזי הוא זה שיהיה בן ממשיך שלך במשק. זה נכון?