פסק-דין בתיק הפ 1413/05

1. עילת התביעה:

הבקשה שבפניי הינה בקשה במסגרת המרצת פתיחה, בה התבקש בימ"ש להצהיר כי על המשיב להנפיק אישור בדבר העברת נכס הידוע כמשרד ברחוב יגאל אלון בת"א (להלן: " המשרד"). זאת על פי סעיף הוראות 104א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה") מהמבקש 2 (להלן: " עו"ד נווה" או " המבקש") למבקשת 1 (להלן:" המבקשת").

עוד התבקש בימ"ש לקבוע כי מלבד חיוב של מס רכישה, אשר שולם על ידי המבקש במועד, לא חלים על העברת הזכויות חיובים במס שבח ומס מכירה וכי לא קיים חיוב נוסף במס רכישה או במס הכנסה.

בבקשה נאמר כי המבקשת היא חברת עו"ד המצויה בבעלותו המלאה והבלעדית של המבקש.

למבקש זכויות בעלות רשומה במשרד.

בסוף  שנת 2000 התקבלה אצל המבקשים החלטה לעשות שימוש בהוראות חלק ה2 לפקודה " שינוי מבנה ומיזוג" ובמיוחד בהוראות הפרק השלישי הדן ב" העברת נכסים תמורת מניות", ולהנות מהזכות להעביר נכס מיחיד לחברה בשליטתו המלאה ללא תשלומי מיסים. לאור זאת, נחתם הסכם להעברת זכויות אשר צורף כנספח א' לבקשה.

נמסרה הצהרה למס שבח בדבר ביצוע העסקה בה נאמר כי ההעברה תהיה פטורה ממיסי מקרקעין, מלבד תשלום של 0.5% מס רכישה אשר שולם מיד במסגרת השומה העצמית.

רו"ח המבקשת פנה במקביל לפקיד השומה ומסר דו"ח בדבר ההעברה, בהתאם להוראות סעיף 104 לפקודה.

המבקשים טענו כי מהמועד שבו דווחה העסקה המתינו הם ומשרדי מיסוי מקרקעין של איזור ת"א לקבלת אישור פקיד השומה, כדי להנפיק את האישורים ללשכת רישום המקרקעין בדבר העברת הזכויות.

רק באפריל 2002, כשנתיים מיום שבו דווחה העסקה, התקבלה תגובת המשיב בה נאמר כי עמידה בתנאי סעיף 4א לפקודה תיבדק בשלב קביעת השומה.

מאז הודעה זו ועד לשנת 2005 לא מצא המשיב לנכון למסור למבקשים הודעה כלשהי הנוגעת לאישור הבקשה.

המבקשים המתינו במהלך השנים לאישור המשיב ותזכורות למשיב אשר נעשו על ידי המבקשים, לרבות מטעם רוה"ח, לא זכו למענה.

בשנת 2005 נזכר המשיב להודיע כי אין הוא מאשר את העברת הזכויות, שכן העברת הזכויות יכולה לעמוד בתנאי סעיף 104א רק על דרך של הקצאת מניות.

הודעת המשיב מהווה פגיעה חמורה במבקשים אשר לא היתה להם סיבה להניח כי הבקשה לא תתקבל.

ההיפך הוא הנכון, שכן המבקשים סברו שבהעדר התנגדות מטעם המשיב בקשתם התקבלה.

בגין מחדלי המשיב, חוייבו המבקשים בתשלומי מיסוי מקרקעין בסכום של כ- 430,000 ש"ח.

המשיב סירב לקבל כי הנפקת שטרי הון עומדת בתנאי סעיף 104א וטען כי השווי אשר נקבע היה צריך להיות על פי שווי הרכישה בידי המוכר ולא שווי שוק למועד העברה.

אין כל ממש בטעמים אלה אשר הועלו 5 שנים לאחר הדיווח.

יתרה מזאת, המשיב מעולם לא ביקש לראות את שטרי ההון.