פסק-דין בתיק הפ 138/04

המבקשת הגישה תובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה עתרה לשלושה סעדים:

הצהרה, לפיה הפקעת שלוש חטיבות קרקע בחלקות המזרחית והמערבית, אשר הופקעו מהמבקשת בהתאם להחלטת המשיבה מס' 2, מיום 29.8.84, מבוטלת.

הצהרה, לפיה המבקשת רשאית להיכנס לביתה עם רכבה, דרך כביש ירושלים, על גבי החלקה המזרחית שהופקעה.

הצהרה, לפיה כביש הגישה שנסלל בחלקה המערבית שהופקעה מידיה, מבוטל.

לחילופין, עתרה להצהרה, לפיה מחובת המשיבים, לסלול כביש גישה הגובל לכביש ירושלים, על גבי החלקה המזרחית שהופקעה, כפי שנעשה בבתים אחרים.

לטענת המבקשת, היא בעלת חלקות 155 ו- 156 בגוש 6400, שהן חלקות צמודות ומיועדות למגורים. חלקה 156 שוכנת על כביש ירושלים וכתובתה רח' ירושלים 20, פתח תקווה, וחלקה 155, צמודה מערבית לחלקה 156, וכתובתה רח' בר אילן 8, פתח תקווה.

המבקשת רכשה את החלקות האמורות בשנת 1982, שטח חלקה 156 היה 642 מ"ר בעת רכישתה ושטח חלקה 155 היה 610 מ"ר, בעת רכישתה.

בשנת 1990, הודיעה המשיבה מס' 1 (להלן: "העיריה") למבקשת, כי היא מפקיעה מהחלקות האמורות, שלוש חטיבות קרקע: מחלקה 156 יופקעו בסך הכל 193 מ"ר ומחלקה 155 יופקעו 63 מ"ר.

החזקה בשטחים המופקעים, נמסרה לעיריה.

על פי הנטען בבקשה, העלו בירורי המבקשת, שמטרות ההפקעה היו שתיים:

האחת, חלקה 156 נמצאת על כביש ירושלים (כביש מס' 40) שהוא כביש ראשי, המוביל לנמל התעופה בן גוריון, בכוונת העיריה היה להרחיב את הכביש, בצד הקרוב לחלקתה של המבקשת, ולהפכו מכביש בן נתיב אחד לכביש בן שלושה נתיבים, ולצורך כך, הופקעה אותה חטיבת קרקע מזרחית מחלקה 156, כפי שנעשה גם ביחס לחלקות אחרות באזור.

השניה, מאחר וכביש ירושלים יורחב עד לגבול חלקתה של המבקשת, ומאחר  ובנסיבות שכאלה, לא תוכל להכנס לחלקתה מכביש 40, נוצר צורך בסלילת כביש גישה בצידה האחורי של החלקה, ולשם כך, הופקעה חטיבת קרקע נוספת בצד המערבי של חלקה 156 ובצד המזרחי של חלקה 155.

המבקשת התנגדה להפקעות, היא טענה שיש בהן משום אפליה בינה לבין תושבי בתים אחרים, היא הוסיפה וטענה, שלא ניתן להכנס לחלקות הנמצאות באזור, אלא מכביש ירושלים, ומשכך, אין לכפות עליה דין שונה.

טענותיה אלה נדחו על ידי הועדה המחוזית, והיא קיבלה עליה את הדין.

אלא שבפועל, לא עשתה העיריה כל שימוש בחטיבת הקרקע המזרחית, שעל כביש ירושלים.

אמנם, כביש ירושלים הורחב, אך הוא הורחב עד כדי שני נתיבים בלבד, ומבלי שיעשה שימוש בקרקע שהופקעה מהמבקשת.

נכון להיום, לא ניתן להרחיב את הכביש יותר, לפיכך, גם הפכה ההפקעה לבלתי רלבנטית.

מעבר לכך, בפועל, בניגוד להצהרות העיריה, עדיין מתאפשרת כניסה מכביש ירושלים לבתים אחרים, ואין כל סיבה, שלא כך יעשה עם המבקשת.

במקום זאת, נסלל אותו כביש גישה פנימי, שגם הוא נסלל על חשבון צידה האחר של חלקתה ועל חשבון חלקה 155, תוך פגיעה בזכויותיה, הוא מסוכן ונוגד כל הוראה תכנונית שהיא בדבר תכנון רחובות בערים.