פסק-דין בתיק הפ 1370/04

א.         מהות התובענה

זו בקשה למתן פס"ד הצהרתי שהמקרקעין הידועים כגוש 6389 חלקה 270 תת חלקה 60 (להלן:"דירת המגורים") וכגוש 6389 חלקה 270 תת חלקה 24 (להלן:"הדירה הנוספת") הם בבעלות המשיבה מס. 1 וכי העברת הזכויות אשר נעשתה בהן לטובת המשיב מס. 2 בנה של המשיבה מס. 1 הנה פעולה המנוגדת לכל דין, במגמה להבריח את המקרקעים מפני נושי המשיבה.

דירת המגורים נמצאת ברחוב הנרייטה סולד 46 פתח -תקוה, ובה מתגוררת המשיבה משנת 1978 בערך ועד היום. בעדותה הצהירה כי היא אינה מעונינת לעבור דירה בקרוב. ( עמ. 12). הדירה משועבדת לבנק ועפ"י עמדת המשיבה מס. 1 התשלומים בגינה משולמים ע"י המשיב מס. 2 (עמ. 14) סה"כ חוב המשכנתא הוא 180,000 ש"ח.

הדירה השניה היא ברחוב הנרייטה סולד 48 פתח-תקוה. בה מתגורר המשיב מס. 2 כ - 6 שנים (סעיף 3 וסעיף 10 לתצהירו). בדירה זו הוא היה רשום כבעל זכות קניינית של 5/6 כבר מזמן. למשיבה מס. 1 היתה זכות של שישית בדירה, אותה היא מכרה למשיב מס. 2 תמורת 20,000 דולר לעמדתה בעסקת מכר.

עפ"י עדות המשיב מס. 2, הוא מכר את הדירה השניה בה התגורר לצד ג', במגמה לשפר את תנאי מגוריו. ( עמ. 12 , 13).

אותו צד ג' לא צורף. ב"כ המבקשת לא חלק על עובדה זו. נסח טאבו עדכני לא הוגש, ומכאן שיש להתייחס לטענה זו כאל טענה שהוכחה.

ב.         הפלוגתאות בין הצדדים

עו"ד המנהל דיון, אמור להיות מודע לשינוי נסיבות, ולדברים חדשים העולים מן הראיות.

במקרה הנוכחי, עלה מהראיות, והדבר לא נסתר וגם לא נאמר לבית המשפט אחרת, כי המשיב מס. 2 בינתיים מכר את הדירה לצד ג'.

אם זה המצב, כי אז, במידה והתובעת היתה מעוניינת להמשיך בהליכים גם "כנגד הדירה השניה" שומא היה עליה לצרף את אותו צד ג', ולא להתעלם, או לצרף נסח טאבו עדכני, המעיד על רישום שונה בטאבו.

הדבר לא נעשה, ולאור זאת נראה כי השאלה היחידה השנויה נכון להיום במחלוקת היא בנושא העברת הדירה הראשונה למשיב.

ג.          עובדות רלבנטיות

המבקשת היתה שותפה לעסקים של המשיבה מס. 1 וניהלה עמה מסעדה בשם :"המפל הכחול חברה למסעדות בע"מ" (להלן:"המסעדה").                                                                   

עפ"י הנטען בפרשת התביעה, ביולי 1999 עזבה המשיבה מס. 1 את ניהול העסק והותירה את המבקשת לשאת לבדה בניהולו השוטף ובתשלום החובות. המבקשת עשתה כן בעצמה. מכיוון שהמשיבה מס. 1, לטענת המבקשת, לא שילמה את חלק בחובות העסק וגם לא החזירה למבקשת את מחצית התשלומים לאחר שזו כן שילמה אותם, התגלע בין הצדדים סכסוך כספי.

ביום 20.2.2000 פסק בורר שעל המשיבה להחזיר למבקשת את הסכום של 103,171 ש"ח לכיסוי חובותיה לחברה, חובות ששולמו ע"י המבקשת. ( נספח א ).

פסק בוררות משלים ניתן ביום 4.12.2001 ולפיו היה על המשיבה לשלם למבקשת סכום נוסף של 210,862 ש"ח ( נספח ב' להמרצת הפתיחה).                                                         

ביום 25.10.2001, 10 ימים לאחר חידוש הליכי הבוררות, ולפני מתן פסק הבורר המשלים, מכרה המשיבה שישית מזכויותיה בדירה הנוספת למשיב מס. 2 - הוא בנה.

בתאריך 9.12.2001, 5 ימים לאחר מתן פסק הבוררות המשלים, העבירה המשיבה, במכר ללא תמורה, את זכותה במחצית דירת המגורים לידי בנה, המשיב מס. 2, שהיה באותה עת חייל.

המצב בפועל ליום הגשת התובענה היה לכן: