פסק-דין בתיק הפ 1298/06

1.         המבקש הוא שופט כדורגל.

המבקש עותר כי בית המשפט יצהיר כי החלטת הוועדה המקצועית של איגוד שופטי הכדורגל להדיח אותו משיפוט בליגה הארצית בטלה, וכי בית המשפט יורה לוועדה מקצועית של איגוד השופטים להשיב את המבקש לאלתר לשיפוט בליגה הארצית לכדורגל.

בהמלצת בית המשפט (כב' סגה"נ השופט זפט), הסכימו הצדדים כי בתיק יינתן פסק דין על בסיס כתבי הטענות בלבד, ולאחר שהמבקש ישיב לתשובת המשיבה. פסק דין זה ניתן, אם כן, על בסיס כל החומר שבתיק בית המשפט.

2.         כעולה מתשובת המשיבה להמרצת הפתיחה, המשיבה - ההתאחדות הישראלית לכדורגל, היא עמותה המארגנת, מפעילה ומנהלת את כלל תחרויות הכדורגל הרשמיות בישראל.

אחד הגופים שהם חלק מהמשיבה, הוא איגוד השופטים שלה (להלן: " איגוד השופטים"), המאגד בתוכו את כל שופטי הכדורגל בישראל.

באיגוד השופטים ישנם מספר מוסדות מקצועיים - הנהלת איגוד השופטים (להלן: " הנהלת האיגוד"), והוועדה המקצועית הארצית (להלן: " הוועדה המקצועית"), שהיא הגוף המספק להנהלת האיגוד את התשתית המקצועית לצורך מתן החלטותיו.

בנוסף, יש למשיבה בית דין עליון, שהוא הערכאה השיפוטית העליונה של המשיבה, והוא משמש כערכאת ערעור על החלטות כלל הגורמים והארגונים המרכיבים את המשיבה.

3.         ס' 10 לחוק הספורט התשמ"ח - 1988 קובע כי התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של ענף הספורט אותו הוא מרכז.

הנהלת האיגוד התקינה את תקנון איגוד השופטים (נספח א' לתשובת המשיבה להמרצת הפתיחה), וכן תקנון "נוהג ונוהל".

עוד יש לציין כי בתום עונת הכדורגל 2005/2006, הוצגו טבלאות הדרוגים הסופיים של שופטי הכדורגל, על סמך דוחות בקורת שמקבלים השופטים במהלך העונה. המבקש דורג בדוחות אלה במקום ה-15 מתוך 21 שופטים.

טענות המבקש

4.         המבקש טען בבקשתו, כי בתום עונת המשחקים של 2005/6, נודע לו באקראי כי הוחלט להדיח אותו משיפוט בליגה הארצית לכדורגל (הליגה שלישית בין ליגות הכדורגל), ולהעבירו להיות שופט בליגות האזוריות, שהן הליגות השביעיות בסדר הדירוג של ליגות הכדורגל בארץ.

כעולה מתשובת המשיבה לתובענה, ההחלטה על הורדת המבקש לשיפוט בליגות האזוריות התקבלה על סמך המלצתה של הוועדה המקצועית, אשר המליצה להוריד את המבקש בדירוג לאור בעיות משמעת שהיו לו. המלצת הוועדה המקצועית התקבלה על ידי הנהלת האיגוד, שהחליטה להוריד את המבקש לשיפוט בליגה אזורית.

לאור החלטת הנהלת האיגוד, פנה המבקש לבית הדין העליון, אשר קבע בהחלטתו כי אין מקום להתערב בהחלטת הנהלת האיגוד, והותיר אותה על כנה.

5.         המבקש טוען כי החלטת הוועדה המקצועית ניתנה בחוסר סמכות.

לטענתו, לוועדה המקצועית יש סמכות להוריד שופט בדירוג רק על סמך דוחות ביקורת, ולא בשל בעיות משמעת. על פי תקנון האיגוד, ענייני המשמעת הקשורים לאיגוד צריכים להיות נדונים בפני מוסדות השיפוט המוסמכים של האיגוד. באשר לדוחות הביקורת טוען המבקש, כי היו שופטים בליגה הארצית שקיבלו במהלך העונה ביקורות טובות פחות ממנו, ובכל זאת הם לא הורדו לשפוט בליגות נמוכות יותר. המבקש מוסיף וטוען כי לא היתה להנהלת האיגוד סמכות להוריד שופט 4 ליגות, אלא ליגה אחת בלבד.

6.         המבקש כופר בכך שהיו לו בעיות משמעת, והוא טוען כי הוא לא עבר כל הליך משמעתי, ולא ניתנה לו כל הזדמנות לטעון את טענותיו ולהתגונן מפני ההאשמות בהן הוא מואשם. המבקש טוען כי הורדתו ב-4 ליגות באופן בו הדבר נעשה, מהווה פגיעה בכללי המשפט הציבורי, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ופגיעה בחופש העיסוק שלו.

טענות המשיבה

7.         המשיבה טענה כי בית המשפט רשאי להתערב בהחלטות של בית הדין העליון רק במקרים נדירים וחריגים - כאשר בית הדין חרג מסמכותו, או כאשר הוא פגע בכללי הצדק הטיבעי. כן רשאי בתי המשפט להתערב במקרים יוצאי דופן וקיצוניים, כאשר כל בר דעת מבין שלא ניתן להשלים עם התוצאה אליה הגיע בית הדין. בכל מקרה, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של בית הדין.

המשיבה טענה כי בית הדין לא חרג מסמכותו, והוא פעל בסמכותו -  כערכאת הערעור העליונה של ההתאחדות. בית הדין לא חרג מכללי הצדק הטבעי, שכן למבקש  ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיו בפני בית הדין.