פסק-דין בתיק הפ 1288/06

1.         המשיבים (שהם המבקשים בתובענה והם יכונו להלן " המבקשים"), הם בעלים של חלקות קרקע סמוכות ששטחן מאות דונמים (חלקות הקרקע יכונו להלן: " המגרשים").  המשיבה (להלן: " חברת החשמל"), הקימה על המגרשים בשנת 2000 קווי מתח חשמל. בתובענה טוענים המבקשים כי בהקמת קווי החשמל, הפקיעה מהם חברת החשמל את זכויותיהם במגרשים, הגבילה את השימוש בהם, וגרמה לאיבוד הפוטנציאל הכלכלי שהיה גלום בהם. המבקשים עותרים בתובענה לפיצויי הפקעה, שישקפו את הנזק שנגרם להם. 

טענות חברת החשמל

2.         בבקשה דנן עותרת חברת החשמל, כי בית המשפט יסלק את התובענה על הסף. 

לטענתה, התובענה מתבססת על עילת הפקעה, אף שכניסת חברת החשמל למגרשים איננה הפקעה. כאשר המחוקק ביקש להקנות לגוף תשתית כלשהו את הסמכות להפקיע קרקע, הוא עשה כן במפורש ובצורה ברורה. לחברת החשמל ניתנה האפשרות להכנס למגרשים, כדי לבצע שם עבודות ולהציב מתקנים, מבלי להפקיע אותם.

3.         חברת החשמל טוענת כי היא פעלה במגרשים מכוח תוכנית בנין עיר מאושרת, אשר לא ייעדה שטחים להפקעה. הנזקים הנטענים על ידי המבקשים נגרמו כתוצאה מאישור התוכנית, והם צריכים להתברר לטענתה, במסגרת תביעה מכוח ס' 197 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן " חוק התכנון והבניה").

חברת החשמל הפנתה גם לחוק משק החשמל תשנ"ו - 1996 (להלן: " חוק משק החשמל"), מכוחו פעלה חברת החשמל. בחוק משק החשמל נקבע, כי חברת החשמל זכאית לבצע עבודות ולהציב מתקנים מבלי להפקיע את הקרקע. כך, בס' 51 לחוק משק החשמל, הובהר כי עמודי החשמל הינם בבעלות חברת החשמל, אך הבעלות בקרקע נשארת של הפרט. חוק משק החשמל (בס' 50 בו) קבע את הפיצוי שיינתן לבעל המקרקעין בהם בוצעו העבודות. מדובר בפיצוי בגין נזק ישיר שנגרם מביצוע העבודות, שאיננו פיצוי בגין הפקעה.

חוק משק החשמל וחוק התכנון והבניה קובעים, לטענת חברת החשמל, מנגנונים נפרדים לפיצוי.

המבקשים מיצו את המנגנון הקבוע בסעיף 50 לחוק משק החשמל.

המבקשים אף בקשו להגיש תביעה מכוח ס' 197 לחוק התכנון והבניה. אולם, הם אחרו את המועד להגיש תביעה כזו, ולכן הם הגישו לשר הפנים בקשה להארכת המועד. ההחלטה בבקשתם זו טרם ניתנה.

4.         לטענת חברת החשמל, הפיצוי מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, נועד לפצות בגין הפגיעה של תכנית בנין עיר בשווי מקרקעין. הפיצוי לפי סעיף 50 לחוק משק החשמל, נועד לפצות את בעל הקרקע בגין הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבודות. מעבר לפיצויים מכוח הסעיפים הנ"ל, אין המבקשים זכאים לפיצוי נוסף.

טענות  המבקשים

5.         המבקשים טוענים כי הצבתם של עמודי החשמל על המגרשים, שוללת את זכויות הקנין שלהם בשטח שעליו מוצבים העמודים: לא ניתן לעבד את השטח, לא ניתן להציב עליו חפצים ולא ניתן להשתמש בו בכל דרך אחרת. הפקעת ההחזקה והשימוש במקרקעין ללא מגבלת זמן הינה בגדר הפקעת הבעלות.

עוד נטען כי העברת חוטי החשמל הינה בגדר הטלת זיקת הנאה על המגרשים. זיקה זו גורעת מזכויות הבעלות של המבקשים, ומקנה להם זכות לקבלת פיצויי הפקעה.

6.         המבקשים טענו כי הפגיעה הקניינית במגרשים, לא נגרמה עם אישור התוכניות, אלא רק עם קבלת הרישיון של חברת החשמל מכוח ס' 46 לחוק משק החשמל.

לכן, לא נשללה זכותם של המבקשים לתבוע במסגרת התובענה הנוכחית פיצויים בגין הפגיעה הקנינית שנגרמה להם.

7.         המבקשים טוענים כי הם אינם מבססים את זכותם לפיצויים על הוראת חוק כלשהי. לטענת המבקשים, לאור מעמדה החוקתי של הזכות לקנין, הזכות לקבל פיצויי הפקעה קיימת גם כאשר אין בחוק הוראה המקנה זכות לפיצויים. על מנת לשלול את הזכות לפיצוים צריכה להיות בחוק הוראה מפורשת השוללת זכות זו, ובחוק משק החשמל אין הוראה כזו.

מקור הזכות לפיצוי

8.         כאשר חברת החשמל מבצעת עבודות במקרקעין, קיימים שני מסלולי תביעה אפשריים לבעלי המקרקעין בשל הנזק שנגרם להם - ככל שנגרם - כתוצאה מעבודות אלה : סעיף 50 לחוק משק החשמל, וסעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

סעיף 50 לחוק משק החשמל מקנה לבעל המקרקעין זכות לפיצוי בגין נזקים ישירים שנגרמו לו עקב ביצוע העבודות. הסעיף קובע :

"נגרם נזק ישיר לבעל המקרקעין כתוצאה מביצוע העבודות, ישלם מבצע העבודות, לפי דרישת הניזוק, פיצויים בעד הנזק שנגרם".

המבקשים דנן קבלו פיצוי על הנזקים הישירים שנגרמו להם על ידי העבודות, ועל כך אין מחלוקת (ר' סעיף ט' לתגובת המבקשים).