פסק-דין בתיק הפ 1277/07

התובענה

1. תובענה למתן פס"ד הצהרתי הקובע, כי משכון שנרשם על זכויות המבקשים בנכס הידוע כחלקה 89 בגוש 3875 בגדרה (להלן: " הנכס"; " המגרש"), אינו תקף, מאחר והמשיב לא נתן תמורה בגינו.

העובדות הצריכות עניין

2. המבקשים הם בני זוג לשעבר.

3.       א.         ביום 24.7.1996 חתמו המבקשים, יחד עם אחיו המנוח של המבקש 1, על "שטר מישכון" לפיו מישכנו הם את זכויותיהם בנכס לטובת המשיב, אצלו התנהל חשבונו הפרטי של המבקש 1 (להלן: " המבקש").

ב.         שטר המישכון,שהינו על זכויותיהם החוזיות של המבקשים בנכס וללא הגבלה בסכום, נרשם אצל רשם המשכונות ביום 4.8.96. הערת אזהרה בגין התחייבות לרישום משכנתא נרשמה בספרי רשם המקרקעין ביום 28.8.96.

4. במרוצת השנים העמיד הבנק, בחשבונו הפרטי של המבקש, אשראי והלוואות, אשר חלקן אף שימשו לצורך הלוואות בעלים שנטל המבקש לכיסוי יתרת חובה של חברה בבעלותו (חב' דחפורי הבקעה בע"מ) אשר לה שימש כערב.

5. ביום 8.11.07 הוגש שטר המישכון לביצוע בלשכת ההוצל"פ בגין חובו של המבקש (ולא של החברה או בגין ערבותו לחברה) בחשבונו הפרטי אצל המשיב, אשר הסתכם נכון לאותו היום בסך 776,195 ש"ח.

גדר המחלוקת

6. המבקשים לא חולקים על כך שחתמו על שטר המישכון וכי כוונתם היתה אכן למשכן את זכויותיהם בנכס לטובת המשיב. לטענת המבקשים משכון זה לא נועד לשם הבטחת התחייבות המבקש כלפי הבנק בכללותן, אלא נועד להיות בטוחה להלוואה מסוימת, אותה התכוונו לקחת לצורך בניית בית על הנכס (שהינו מגרש) אך זו לא נלקחה לבסוף. מאחר והבנק לא נתן מעולם הלוואה לצורך לשמו ניתן המשכון כבטוחה (ולא התבקש לעשות כן מאחר והמבקשים לא ביקשו את ההלוואה) - הרי שאין כל חוב אותו נועד השעבוד להבטיח ועל כן המשכון פקע לאור האמור בס' 15 לחוק המשכון, תשכ"ז - 1967.

7. המשיב טוען מנגד, כי אין בסיס לטענה כי המישכון נוצר כבטוחה להלוואה לבניית בית פרטי על המגרש. לטענת המשיב, המישכון נוצר על זכויותיהם החוזיות של המבקשים בנכס להבטחת כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק ממי מהם, לרבות מהמבקש. משכך, המישכון תקף, המשיב אף הסתמך עליו בהעמידו הלוואות ואשראי לטובת המבקש (וזאת בידיעת המבקש) וכן קיימת מניעות כיום לתקוף את המישכון.

דיון

8. בסיכומיהם מבהירים המבקשים, כי טענותיהם אינן כנגד המסמך - שטר המישכון. טענותיהם מכוונות לכך, כי ביחסיהם עם הבנק בנוגע למסמך הוצגו הדברים אחרת. משום כך, אין לראות בטענותיהם בעל-פה כטענות "נגד" מסמך בכתב :

" טענתו אינה פוגעת במישרין בתוכנו של המסמך, אלא אך נוטלת ממנו - כמות שהוא ומבלי לשנות את תוכנו - את כוחו לשמש בסיס לחיוב המתבקש ממנו" (ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד נ. ציגלר פ"ד מט(1) 369, בעמ' 389).

הדיון יתמקד אם כן בשאלה האם מהראיות והעדויות שהביאו הצדדים ניתן ללמוד, כי גרסת המבקשים לפיה המישכון ניתן כבטוחה להלוואה ספציפית (שאין מחלוקת כי לא נלקחה לבסוף) בלבד הינה סבירה יותר מגרסת הבנק בסוגיה.

שטר המישכון

9. על שטר המישכון (צורף כנספח א' להמרצת הפתיחה ונספח ב' לתשובת הבנק) חתומים כאמור המבקשים ואחיו ז"ל של המבקש. אין מחלוקת באשר להיקף הזכויות שמושכנו (פורטו ב-2 העמ' האחרונים של המסמך).

10. בקטע המבוא לשטר המישכון נאמר, כי הואיל והמבקשים - ביחד או כל אחד מהם לחוד - אשר כונו במסמך כ"ממשכן", "קיבל ועומד לקבל מדי פעם בפעם מאת בנק הפועלים...אשראי, אשראי דוקומנטרי, הלוואות שונות, משיכות יתר בחשבון עו"ש, בחשבון חוזר דביטורי... ושירותים בנקאיים שונים אחרים (להלן כולם ביחד ובנפרד - שירותים בנקאיים), בתנאים שהוסכם ו/או שיוסכם עליהם מדי פעם בפעם לגבי כל שירות בנקאי כנ"ל....לפיכך הוסכם שהממשכן יבטיח את פרעונם של סכומי כסף שונים שהממשכן ו/או הנערב חייבים ו/או יהיו חייבים לבנק בקשר למתן השירותים הבנקאיים ו/או בקשר לחיובים אחרים שאינם שירותים בנקאיים ו/או אחרת, הכל בהתאם לתנאים שלהלן".

שטר המישכון נפתח בפרק העוסק ב"מהות שטר המישכון " שם נאמר, כי " שטר מישכון זה נערך להבטחת התשלום המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לבנק מהממשכן ו/או מהנערב בקשר למתן שירותים בנקאיים לממשכן ו/או לנערב על ידי הבנק ו/או בקשר לחיובים אחרים שאינם שירותים בנקאיים או בכל דרך אחרת, בין שמגיעים מהממשכן ו/או מהנערב לבדו או ביחד עם אחרים בין שהממשכן ו/או הנערב התחייב בהם או יתחייב בהם בעתיד בתור חייב ו/או בתור ערב ו/או בתור מסב, או אחרת, המגיעים ו/או שיגיעו בעתיד, העומדים לפרעון לפני מימוש הבטוחות ששטר משכון זה חל עליהן, או אחר כך, המגיעים באופן מוחלט או בתנאי, המגיעים במישרין או בעקיפין."

בהמשך שטר המישכון, בפרק "אחריות הממשכן" (ס' 32), נאמר, כי "במקרה שהממשכן הוא שניים או יותר, תהיה אחריות הממשכן ביחד ולחוד, וכל יחידי הממשכן, יהיו אחראים ביחד ולחוד למילוי כל התחייבויות הממשכן לפי שטר משכון זה ו/או בקשר לסכומים המובטחים ומתן כל שירות בנקאי על ידי הבנק לכל אחד מהיחידים המהווים את הממשכן ו/או הנערב ייחשב כאילו נתקבל ע"י כל יחידי הממשכן ו/או הנערב ואולם, אם מי מיחידי הממשכן ו/או הנערב היה פסול דין או הופטר בדרך כלשהיא מאחריותו למילוי התחייבות כלשהי כאמור לא תיפגע אחריותם של שאר היחידים המרכיבים את הממשכן ו/או הנערב."

מהאמור לעיל עולה, כי עפ"י הלשון בה נוקט "שטר המישכון " נועד הוא להבטיח מילוי כל התחייבות של מי מהממשכנים (עליהם נמנים המבקשים) לבנק, כאשר מובהר כי מדובר בכל התחייבות בגין כל שירות בנקאי שהעניק או יעניק הבנק למי מהם. משטר המישכון אף עולה, כי הממשכנים אחראים ביחד ולחוד למילוי כל התחייבות מי מהם, כך שלמעשה כל אחד מהממשכנים עלול לאבד את הזכויות אותן מישכן בגין חוב אותו חב רעהו לבנק, וזאת במנותק מהשאלה אם חב הוא אישית דבר לבנק. שטר המישכון נעדר כל רמז לטענה כאילו נעשה דווקא להבטחת הלוואה מסויימת שעתידה היתה להילקח מהבנק. עפ"י לשונו של שטר המישכון נועד הוא להבטחה כוללת של חיובים שיגיעו לבנק מאת מי מהממשכנים,להבטחת מסגרת אשראי, ולא להבטחת השבה של הלוואה ספציפית או חיוב מסוים כלשהו, מה גם שאין בשטר המישכון כל תיבה הניתנת למילוי באשר למהות החיוב המובטח.

11.   א.         המבקשים מנסים להיבנות מהעובדה שבקטע המבוא לשטר המישכון ישנה תיבנה הרלוונטית ל"נערב" שלא מולא. ב"הואיל" השני במבוא נאמר, כי "הואיל ו______________(להלן: הנערב) קיבל ועומד ולקבל מדי פעם בפעם מאת הבנק שירותים בנקאיים בערבות הממשכן או עשוי להיות חייב לבנק סכומי כסף שונים בדרך כלשהיא שלא בקשר למתן שירותים בנקאיים".

ב.         לטענת המבקשים ניתן ללמוד מהעובדה ששדה זה נותר ריק, כי בחתימתם על שטר המישכון לא התכוונו לערוב לחוב שיצר המבקש בחשבונו בבנק. לטענת המבקשת  2, היא לא נטלה מעולם שירותים בנקאיים מהמשיב ולא מנהלת אצלו את חשבונותיה, כך שאם כוונת הצדדים היתה אכן, כי תערוב לחובות המבקש היה על הבנק להחתימה על כתב ערבות וכן לציין בשטר המישכון, כי הוא נעשה לצורך ערבותה (ס' 3-8 לסיכומי המבקשים).