פסק-דין בתיק הפ 1256/04

רקע

המבקשת עוסקת במסחר בפריטים צבאיים אותם היא רוכשת מגופים שונים ובעיקר ממשרד הביטחון.

המסחר בפריטים צבאיים אלה, בארץ ובעולם, מחייב קבלת היתר ממשרד הביטחון לניהול משא ומתן עם לקוח המעוניין לרכוש פריטים צבאיים והיתר נוסף של משרד הביטחון ליצוא הפריטים הצבאיים ללקוח ספציפי. בתקופה מסוימת אפשר היה לרכוש ממשרד הביטחון רק פריטים צבאיים שנועדו להשלמת עסקה שלגביה ניתן היתר לניהול משא ומתן והיתר יצוא.

בשלב מסוים החליט משרד הביטחון לשנות את מדיניותו ולאפשר לסוחרים לרכוש ממנו פריטים צבאיים גם במקום שטרם נמצא לפריטים הנרכשים לקוח. בהתאם, רכשה המבקשת ממשרד הביטחון פריטים צבאיים שונים אותם היא מחזיקה עד שיימצא להם קונה.

בסמוך לשנת 1998 הוגש נגד המבקשת ומנהלה דוד מנשה ואחרים כתב אישום בו יוחסו להם מעשים המהווים  עבירות של השתתפות בהסדר כובל. בהעדרו של דוד מנשה הוחלט על התליית ההליכים הפליליים נגד המבקשת ודוד מנשה ורק בסמוך לשנת 2004 חודשו ההליכים בסיומם הורשעו דוד מנשה והמבקשת לאחר שהודו בביצוע עבירות בהתאם להסדר טיעון שנערך בינם לבין התביעה.

בסמוך לשנת 1998 ולאחר שנודע לו על הגשת כתב האישום נגד המבקשת ומנהלה, החליט משרד הביטחון לקיים את קשריו עם המבקשת באמצעות נאמן, עו"ד שי גרנות.

בשנת 2003 נודע למשרד הביטחון שהמבקשת ומנהלה דוד מנשה מעורבים בייבוא פריטים צבאיים לארה"ב ללא היתר יצוא חוזר, הנדרש לצורך סחר בפריטים צבאיים שמקורם בארה"ב, ומתן מידע כוזב אודות היעד הסופי של הפריטים אותם ייבאו לארה"ב.

ביום 17.3.03 הודיע משרד הביטחון לעו"ד שי גרנות נאמן המבקשת כדלהלן (נספח ג):

"בתאריך 17.3.03 התקיימה ישיבת הועדה להשעיית ספקים על רקע פלילי בלשכה המשפטית במשרד הביטחון.

הוועדה החליטה כי על רקע הצטברות ההליכים כנגד חברת קמטק ומר דוד מנשה - ההליכים המשפטיים הננקטים בימים אלו כנגדם בארה"ב, כתב האישום אצל הממונה על ההגבלים העסקיים וחקירות הממונה על הביטחון במשרד הביטחון בעבר בכל הקשור להצהרות לרשויות האמריקאיות, יושעו חברת קומטק ומר מנשה, השעיה דחופה, מכל קשריהם עם משרד הביטחון.

השעיה זו תהה, בשלב זה, למשך 14 יום שבמסגרתם יוזמנו הנ"ל לטעון בפני הועדה אם בעצמם ואם באמצעותך."

ניסיונות המבקשת לבטל את החלטת משרד הביטחון להשעות את קשריו עמה ובכלל זה מתן היתרים ליצוא פריטים צבאיים שברשותה, לא עלה יפה וביום 31.7.03 עם פקיעת תוקפו של היתר מנכ"ל שהיה בידה נשללה ממנה האפשרות לשווק פריטים צבאיים שרכשה ממשרד הביטחון.  לאחר שהתברר למבקשת שנוסף על התנגדות משרד הביטחון לחדש את קשריו עמה לא תוכל לקבל בעתיד היתר יצוא חוזר מארה"ב, הודיעה ב-15.9.03 למשרד הביטחון שהיא מבטלת את בקשתה להיתר יצוא, ומבקשת לעשות שימוש בזכותה להחזיר למשרד הביטחון את כל הפריטים הצבאיים שרכשה ממנו ולקבל בחזרה את תמורתם. בקשה זו נדחתה.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר שעל משרד הביטחון לקבל מהמבקשת את כל יתרת הציוד שרכשה ממנו ולהחזיר לה את תמורתו.

דיון

         א.         סעיף 4 בפרק החמישי להסכם שנכרת בין משרד הבטחון לבין המבקשת ביום 7.10.02 (נספח א) (להלן: "סעיף 4"), קובע כדלקמן:

"היה וחרף האמור בהסכם זה ולמרות בדיקה מוקדמת של הקונה אשר אישרה לו כי ינתן לו היתר יצוא לא יוכל המשרד להעניק לו היתר זה, יהיה הקונה רשאי להחזיר למשרד את אותם טובין אשר לא קיבל בגינם היתר יצוא והמשרד יחזיר לקונה תמורתם. לקונה לא תהיה כל עילת תביעה נגד המשרד כאמור, אלא רק זכות להחזר הכספים בגין טובין לגביהם לא ניתן היתר יצוא, זאת רק אם הקונה נקט בפרוצדורה כאמור."

לטענת המבקשת, משלא ניתן לה היתר לייצא פריטים צבאיים שנרכשו ממשרד הביטחון זכאית היא על פי הוראות סעיף 4 להחזיר למשרד הביטחון את הפריטים שרכשה ממנו ולקבל בחזרה את תמורתם.

מנגד טוען משרד הביטחון, כי סעיף 4 נועד ליתן לסוחרים התלויים בהיתר היצוא בשיווק הפריטים הצבאיים שהם רוכשים ממנה רשת ביטחון למקרה שבו לא יוכל משרד הביטחון, מטעמים מדיניים ו/או פוליטיים או אחרים שאינם תלויים בסוחרים, ליתן היתר יצוא לפריטים שנרכשו ממשרד הביטחון.

בענייננו היתר היצוא נמנע מהמבקשת בשל התנהגותה ולא בשל גורמים שאינם בשליטתה, ועל כן אין להחיל על עניינה את הוראות סעיף 4, וממילא אין לחייב את משרד הביטחון לקבל ממנה בחזרה את הפריטים שמכר לה ולהשיב לה את תמורתם.

ב.        השאלה המבקשת תשובה היא מהי פרשנותו הנכונה של סעיף 4, זו המבטאת את אומד דעת הצדדים בעת ההתקשרות.