פסק-דין בתיק הפ 1196/06

א. רקע

בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר, כי  כל המיטלטלין אשר נמצאים באולמי השמחות המכונים "רויאל גארדן", והמצויים בקרית יהודית מבנה 452 וחלק ממבנה 453 בבאר שבע, שייכים למבקשת - חברת הרודיון רויאלטי אירועים בגן בע"מ, בלבד, ואין ל"גן המלכותי קייטרינג אירועים (2004) בע"מ" (להלן: "המבקשת" ו"המשיבה הפורמאלית" בהתאמה), כל זכות או זיקה אליהם.

רקע התובענה הינו שני תיקי הוצל"פ שנפתחו על ידי הזוכים א.א ארזי שמירה בע"מ ומרדכי בשירי (להלן: הזוכים), כנגד המשיבה הפורמאלית, ובמסגרתו ננקטו הליכים כנגד ציוד השייך, כך על פי הנטען, למבקשת. בדיון השתתף אך המשיב מס' 1 - א.א. ארזי שמירה בע"מ הנוגע לתיק הוצל"פ 14-04658-06-6.

ב. תמצית טיעוני הצדדים

טענות המבקשת:

1. ביום 1.12.05 רכשה המבקשת מהמשיבה הפורמאלית את המיטלטלין המפורטים בנספח א' (להלן: נספח א' הראשון) ואת המיטלטלין המפורטים בנספח א' נוסף (שהוגש בבש"א 4282/06 לתיקון התובענה - להלן: נספח א' השני),  והכל על פי הסכם למכירת ציוד (נספח ב').

2. המבקשת אף רכשה מהמשיבה הפורמאלית, את זכויות ההפעלה של אולם השמחות בו מצויים המיטלטלין, ושילמה את מלוא התמורה בסך  1,300,000 ש"ח,  באמצעות תשלום לספקים להם חבה המשיבה הפורמאלית, וזאת מתוך ההכנסות שנתקבלו מאירועים שנערכו באולם השמחות, לאחר שהמבקשת החלה פעילות בו.

טענות המשיבה:

3. המדובר בעיסקה פיקטיבית של "מכירת" עסק שהוא אולם אירועים, ללא כל תמורה, ללא העברת בעלות של ממש, באמצעות מסמכים אשר "הוכנו" לצורך הבקשה בלבד, כשאין עליהם תאריך וחתימות, וכאשר "המכירה" נעשתה במחירים חסרי כל שחר, כאשר הקונה בעצמו מודה, שאינו יודע מדוע שילמם.

ג. תמצית עדויות  הצדדים

עדות מנהל המבקשת מר מיכאל טובול (מיום 25.10.06 בבש"א 4135/06 ומיום 12.4.07 בתיק העיקרי):

4. א.  העד הינו בעל מניות היחיד בנוסף לשאול אביטן (מנהל המשיבה הפורמלית) "שעוזר לו להמשיך בעבודה". מר אביטן אינו מנהל נוסף  (עמ' 1 ש' 13-20). פורמלית משמש העד כבעל המניות ומנהל היחיד (ע' 2 ש' 3-4).

    ב.  סכום העיסקה לא שולם על ידו במזומן אלא בשיקים לספקים מידי פעם, בסדרות.

    ג.  הציוד המשרדי הנוסף היה כלול בכלל הציוד אבל לא פורט, אלא היה חלק מהמכירה (ע' 3 ש' 12) ובגינו הוספו 100,000 ש"ח.  הציוד חדש, משומש אבל לא עד כדי כך, אלא היה במצב טוב (ע' 3 ש' 20-22).

    ד.  מר אביטן - הוא שמחליט למי משולמים החובות על ידי מנהל המבקשת (עמ' 4 ש' 7-

10).

    ה.  (מעדותו המשלימה מיום 14.2.06) -  הסכם למכירת ציוד ונספח א' לאותו הסכם, זה פירוט הציוד (ע' 2 ש' 3-4), ההסכם למכירת הציוד נערך ונחתם ב- 1.12.05 . נספח הציוד נערך רק בינואר 2006, ואולם הרשימות היו קודם החתימה על ההסכם.  הרשימות הוכנו בדצמבר וההסכם נחתם ב- 1.1.06. לדבריו לא נערך המסמך פעמיים, והנספחים "כמעט זהים" (ע' 2 ש' 8).  הסיבה היא שלא ספרו את כל הדברים ואז עשו נספח א' נוסף (ע' 3 ש' 10).

    ו.   אין הסבר לעובדה מדוע הנספח אינו חתום (ע' 3 ש' 19). אין גם הסבר מדוע לא צורפה הרשימה העדכנית לתובענה המקורית (עמ' 4 ש' 1-2). 

ד. הראיות

5. מעבר לעדות האמורה, צורפו המסמכים הבאים: נספח א' (קודם ו"מתוקן")- רשימת המיטלטלין, הסכם מכירת ציוד, הסכם שכירות בלתי מוגנת, חשבונית מכירת ציוד מס' 0100, תדפיס מאת רשם החברות לגבי בעלי המניות במבקשת וכן לגבי בעלי המניות במשיבה הפורמאלית, אישור בדבר עסקת המכירה בין המבקשת לבין המשיבה הפורמאלית לשלטונות מס ערך מוסף, פירוט תנועות מחשבון הבנק של המבקשת לגבי חודשים אפריל- מאי 2006.

ה. דיון

6. פס"ד הצהרתי, מקורו בתורת דיני היושר, על ביהמ"ש להפעיל שיקול דעתו באשר למתן פסק דין הצהרתי, בהתבסס על עקרונות היושר (ראה א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג-2003, עמ' 387) והפ (נצ') 160/06 סוזן בן יאיר נ' בנק הפועלים בע"מ, ניתן ביום  27.5.07 (טרם פורסם)).

7. כידוע, עפ"י סעיף 1 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, "מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר".

   מבחינת יסוד התמורה, כעולה מתצהירו של מר טובול מיכאל (להלן: מר טובול), המבקשת שילמה את מלוא התמורה (סעיף 4). בפועל צרפה המשיבה חשבונית מס' 0100 שהוציאה המשיבה הפורמלית למבקשת, על סך של מליון שלוש מאות ש"ח, בגין מכירת ציוד והעברת זכויות למבנה.