פסק-דין בתיק הפ 1167/06

המבקש ומשיב 1 (להלן: "המשיב") בעלי מניות בחברת לירן מלונות בע"מ (להלן: "החברה").

תקנה 115 לתקנות ההתאגדות של החברה (להלן: "סעיף הבוררות") מורה כי "כל הסכסוכים והמחלוקות שיתגלעו בין בעלי המניות בינם לבין עצמם ובין החברה יימסרו להכרעתו הבלעדית של בורר דן יחיד שיהיה עורך הדין של החברה, ולחילופין, רואה החשבון של החברה, והחלטתו תחייב את הצדדים".

ב-5.9.05 נחתם הסדר חוב (להלן: "ההסכם") בין המבקש, החברה וחברות נוספות בשליטתם ובין בנק פועלי אגודת ישראל (להלן: "הבנק").

למבקש תביעות כספיות כלפי המשיב הנובעות מההסכם.

בהסתמך על סעיף זה הגיש המשיב נגד המבקש תביעה לרואי החשבון אריה ליבנה וצבי דותן ששימשו כרואי החשבון של החברה.

המבקש כופר בסמכות הבוררים לדון בתביעת המשיב, ואלה טעמיו:

א.      הסכם הבוררות חל אך ורק על סכסוכים בין המבקש והמשיב ובינם ובין החברה. מאחר והונשא התביעה הינו ההסכם, החל על עוד עשרה אנשים וחברות פרט למבקש, הסכם הבוררות לא חל על התביעה.

ב.      ההסכם הסדיר לא רק את חובות החברה לבנק, כי אם גם חובות נוספים שאינם קשורים בחברה, ועל כן אין תחולה להסכם הבוררות.

ג.        בסעיף הבוררות נקבע שהבורר הינו עורך הדין של החברה ורק לחילופין רואה החשבון שלה, ועל כן היה על המשיב לפנות תחילה לעורך הדין של החברה.

ד.      אפילו תאמר שהמשיב היה רשאי לבחור בחלופה של פניה לרואה החשבון של החברה, סעיף הבוררות נוקט לשון יחיד, ולכן אין לאכוף על המבקש להתדיין לפני שני בוררים.

ה.      נגד החברה ננקטו הליכי פירוק ומאז מונה לה כונס נכסים, הבוררים אינם משמשים כרואי חשבון של החברה ועל כן לא ניתן לכפות על המבקש להתדיין לפניהם.

ד י ו ן

א.      כעולה מהמסכים שצורפו לתשובת המשיב, החברה ערבה להתחייבויות החברות האחרות שבשליטת המבקש והמשיב לבנק, וזכויות החברה  בנכסי המקרקעין שועבדו לטובת הבנק, ובעקבות הליכי המימוש נערך ההסכם. כאמור בהסכם, החוב שולם בשיקים שנמשכו מחשבון החברה.

בנסיבות אלה לא אוכל לקבל את הטענה שסעיף הבוררות הנדון אינו חל על תביעת המשיב נגד המבקש.

ב.      הצדדים חלוקים בפרשנות המונח "לחילופין" בסעיף הבוררות.

התיבה "לחילופין" סובלת את שני הפירושים. יש ומשתמשים בה כדי להציג חלופות שוות מעמד, ויש שהשימוש נועד לציין יחס לא שוויוני בין החלופות, כשלראשונה בכורה.

כוונת הצדדים נלמדת מהקשר הדברים ומהתכלית אותה ביקשו הצדדים להשיג.

דעתי היא שבענייננו השימוש בתיבה "לחילופין" לא נועד לקבוע יחס לא שוויוני בין החלופות. הנימוקים התומכים במסקנה זו הם:

א.      הנוסח בו בחרו הצדדים לא כלל אמירה באשר לאופן הבחירה בין החלופות. אילו התכוונו הצדדים לקבוע מעמד נחות לחלופה השניה, היו מציינים שהבורר יהיה עורך הדין של החברה, ואם זה יסרב או יבצר ממנו למלא את התפקיד, ימונה רואה החשבון של החברה.

ב.      הצדדים לא נקבו בשמות הבוררים כי אם בתפקידם, כשההנחה שלא ימונה לתפקידים אלו אלא אדם הנהנה מאמונם בכשורו וביושרו. הואיל והצדדים לא נקבו בשמות, אין סיבה להניח שציון עורך הדין תחילה בא לבטא אמון יתר בעורך הדין דווקא.