פסק-דין בתיק הפ 1165/05

1.         המבקשים הגישו כנגד המשיבים תובענה בדרך של המרצת פתיחה, וכן הגישו במסגרתה בקשה לצו מניעה זמני. המשיבים הגיבו לבקשה למתן צו מניעה זמני.

            במסגרת הדיון בצו המניעה הזמני שהתקיים בפני כב' סגה"נ השופט זפט, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה פסק הדין בתובענה יינתן ללא חקירות וללא השמעת עדים, לאחר הגשת סיכומים בכתב, וללא שיידון הסעד הזמני (ר' פרוט' הדיון מיום 7.12.05).

            לכן, פסק דין זה ניתן בהתאם למכלול החומר שבתיק בית המשפט, בהתאם להסכמת הצדדים כלעיל.

2.         מבקש 1 הוא מנהל זמני של עזבון המנוחה, ומבקש 2 הוא הזוכה בכל עזבון המנוחה שפרינצה תקווה שכטר, למעט סך של 25,000$, לפי צוואת המנוחה.

            למנוחה היתה מטפלת בשם סופיה מייזלין (להלן: " מייזלין"). לטענת המבקשים, מייזלין משכה כספים שלא כדין מחשבונות המנוחה, ובחלק מכספים אלה, היא רכשה דירה מהמשיבים (להלן: " הדירה").

3.         המבקש 1 הגיש תביעה נגד מייזלין, ובמסגרתה עתר למתן צו עיקול זמני על זכויות מייזלין בדירה.

            התובענה תוקנה מאוחר יותר, והמבקש 2 צורף אליה כתובע. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשת העיקול, ביום 18.2.04. העתק צו העיקול שוגר למשיבים, וביום 25.4.04 אישרו המשיבים את קבלתו של הצו ואת רישומו בספריהם במכתבם נספח ו' לתובענה.

            ביום 22.9.05 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת צפת), שחייב את מייזלין לשלם למבקש 2 סך של 2,104,215 ש"ח.

4.         ביום 23.3.05, הגישו המשיבים תביעה בסדר דין מקוצר נגד מייזלין לבית משפט השלום בראשון לציון (להלן: " תביעת המשיבים"). המשיבים טענו כי מייזלין לא שילמה להם את תמורת הדירה במלואה. הם עתרו לביטול הסכם המכר במסגרתו הם מכרו את הדירה למייזלין, ולקבלת פיצוי מוסכם.

5.         לטענת המבקשים, הם חששו כי למייזלין לא יהיה ענין להתגונן כנגד תביעת המשיבים (שכן על פי חוות דעת מומחה שהוגשה על ידי המבקש 2 לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת התנגדותו לבקשת מייזלין לקיום צוואה, המנוחה לא הבינה את טיבה של הצוואה שמייזלין בקשה את קיומה).

            לכן, ביקשו המבקשים להצטרף כנתבעים לתביעת המשיבים. בקשתם הועברה לתגובת המשיבים  ביום 30.6.05.

6.         ביום 29.8.05, ובטרם התקבלה החלטה בבקשת המבקשים להצטרף לתביעת המשיבים, הגיעו המשיבים ומייזלין להסכם פשרה בתביעת המשיבים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 5.9.05.

            על פי הסכם הפשרה, הסכם מכירת הדירה למייזלין יבוטל, והמשיבים ישלמו למייזלין סך של 120,000$.

            לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, נסגר תיק תביעת המשיבים, ללא שנדונה בקשת המבקשים להצטרף כנתבעים לתביעה.

טענות הצדדים

7.         המבקשים טוענים כי לפסק הדין שניתן בתביעת המשיבים אין תוקף ביחסים ביניהם לבין המשיבים בכל הנוגע לדירה המעוקלת.

            זאת, משום שהם לא היו צד לתביעת המשיבים, משום שפסק הדין ניתן על ידי בית משפט השלום בהעדר סמכות עניינית, משום שנוכח העיקול לא היו המשיבים רשאים להסכים על ביטול עסקת רכישת הדירה המעוקלת, וכן משום שהסדר הפשרה בין המשיבים לבין מייזלין "מדיף ריח של קנוניה", הוא חסר תום לב, והושג תוך כוונה להונות את המבקשים ולפגוע בצו העיקול שהוטל לטובתם.

            כן נטען כי מייזלין היתה זכאית לדמי שכירות ראויים, משום שהמשיבים אחרו במסירת הדירה לידיה, וכי הפיצוי המוסכם מראש המירבי אותו היו המשיבים זכאים לקבל ממייזלין היה בסך של 109,747 ש"ח.

8.         המשיבים טוענים כי אין ממש בבקשה.

            לטענת המשיבים, המבקשים לא היו בעלי דין נכונים ודרושים בתביעת המשיבים. לכן הם לא צורפו לתביעה על ידי בית המשפט השלום בראשל"צ. כן נטען כי לבית משפט השלום בראשל"צ היתה סמכות עניינית לאשר את הסכם הפשרה שבין המשיבים לבין מייזלין.