פסק-דין בתיק הפ 1161/05

בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי המבקשים זכאים להרשם כבעלי הזכויות במחצית המקרקעין הידועים כגוש 6195 חלקה 453. כמו כן מתבקש בית המשפט למנות את ב"כ המבקשים לכונס נכסים לצורך חתימה על המסמכים הדרושים, בשם המשיבים או מי מהם, ולשם הסדרת רישום הנכס על שם המבקשים.

רקע עובדתי:

הבעלות על נכס המקרקעין הידוע כגוש 6195 חלקה 453  רשומה בלשכת המקרקעין בפתח תקווה כדלקמן: מחצית על שם דהאן דליה ודוד והמחצית הנותרת, זו שבמחלוקת, על שם רשות הפיתוח.

מתגובת משיב 4 עולה כי בשעתו נמכרה מחצית המקרקעין שבמחלוקת (להלן: "המקרקעין") לאדם בשם חמו אליעזר, הוא המשיב מספר 1, וכי משום מה לא נרשם המכר בספרי רשם המקרקעין באופן שהקרקע נותרה רשומה על שם רשות הפיתוח. עוד עולה מתגובת משיב 4 כי המקרקעין רשומים בספריו ע"ש משיב 1.

מהעדויות שהובאו בפני עולה כי במועד כלשהו, מכר המשיב מספר 1 את זכויותיו במקרקעין למשיב מספר 2 (להלן: "מר שורקא"), וזה האחרון מכר את זכויותיו למבקשים בחוזה מיום 20.12.82. עוד עולה מהמסמכים שהוגשו לי, כי שתי העסקאות האחרונות, זו שבין משיב 1 למר שורקא וזו שבין מר שורקא למבקשים, לא זו בלבד שלא נרשמו בספרי המקרקעין, אלא שאף לא דווחו על פי חוק למס שבח.

המשיב מספר 3, מר יחזקאל משה, קבלן בניין בעברו, הינו חתנם של המבקשים והוא זה שבנה עבורם את בית המגורים על המקרקעין.

המבקשים בנו את ביתם על המקרקעין נשוא העניין בתחילת שנות ה- 80 ובתובענה שבפני מבקשים הם להסדיר את רישום הנכס על שמם, שכן עו"ד יחזקאל נקש ז"ל, שטיפל בשעתו בהסכם המכר ואמור היה לטפל אף בנושא הרישום, לא עשה כן מסיבות שלא הובהרו די צורכן.

טענות הצדדים:

המבקשים טוענים כי רכשו את הקרקע משורקא משה ביום 20.12.82 בהתאם לחוזה המקורי שהוגש לבית המשפט ולפיו שילמו תמורתה סך של 68,000 ש"ח, ומשכך זכאים הם להירשם כבעליה.

משיב 1, שרכש את הקרקע כאמור מרשויות הפיתוח, לא הגיב לתובענה ולפי מה שנמסר על ידי בעלי הדין, עזב את הארץ ואין לו למעשה כל עניין בתובענה.

משיב 3 לא מתנגד לתובענה, אלא תומך בה.

משיב 4 הודיע לבית המשפט כי הקרקע אכן נמכרה למשיב 1, וכי בספרי המינהל רשומות זכויות הבעלות במקרקעין על שם משיב זה. עוד הודיע משיב 4 כי אין לו כל יריבות עם המבקשים וכי הוא משאיר את התובענה לשיקול דעתו של בית המשפט.

יריבם של המבקשים הינו מר שורקא משה, אשר מאשר אמנם כי מכר למבקשים את המקרקעין בשנת 1982 אולם לטענתו, תמורת 13,000 דולר ולא תמורת הסכום הנטען.

לטענתו, שילמו לו המבקשים רק סך של 4,500 דולר ומשכך הפרו את הסכם הרכישה.

עוד הוא טוען כי ההסכם שהוצג על ידי המבקשים הינו מעשה זיוף.

בעדותו ובסיכומיו הרחיב מר שורקא את היריעה וטען כי לא זו בלבד שהמבקשים נותרו חייבים לו את יתרת המכר, אלא שהוא אף הודיע להם על ביטול החוזה עימם, ומשכך נותרה הקרקע בבעלותו.

דיון והכרעה:

בפני בית המשפט העידו המבקשת מספר 2, מר שורקא משה וכן משיב מספר 3.

כן הוצגו בפני מסמכים לא רבים, וביניהם: הסכם מכר מקורי מיום 20.12.82, מכתבים שנכתבו בשעתו על ידי עו"ד נקש ז"ל שטיפל בעסקת המכר, יפוי כח נוטריוני וכן התכתבות עם מינהל מקרקעי ישראל ומס שבח.