פסק-דין בתיק הפ 1155/05

רקע

בסמוך לשנת 1972 רכש המבקש, אזרח ארה"ב, את חלקות 194, 195, 208 ו - 209 בגוש 7650 ברעננה (להלן: "המקרקעין").

לאחרונה גילה המבקש, כי משיב 3 (להלן: "הבדלה") אשר יוצג על ידי משיב 5 (להלן: "עו"ד פנחס") התקשר בהסכם לרכישת המקרקעין עם מאן דהוא שהתחזה להיות המבקש (להלן: "המוכר") ומיד לאחר מכן מכר את המקרקעין למשיבים 1 ו - 2 (להלן: "האחים אמויאל") שיוצגו על ידי משיב 6 (להלן: "עו"ד רואש"), אשר שעבדו את המקרקעין לטובת משיב 4 (להלן: "בנק איגוד") להבטחת פרעון הלוואה שנטלו ממנו.

לטענת המבקש, לא מכר את המקרקעין להבדלה ו/או לאחים אמויאל וככל שבוצעה מכירה כזו הרי שזו בוצעה בתרמית שהמשיבים ידעו עליה ו/או היו אמורים לדעת עליה ועל כך אף הגיש תלונה במשטרה.

בתובענה שלפני, עותר המבקש להצהיר כי הוא הבעלים של המקרקעין וכי עסקאות המכר והמשכנתה שנעשו במקרקעין על ידי המשיבים, בטלות. כן עתר להורות על שינוי הרישום באופן שהזכויות במקרקעין ישובו וירשמו על שמו.

טענות המבקש

א.      המבקש, פרזאד הלוי, רכש את המקרקעין סמוך לשנת 1972 וביום 23.3.72 נרשם בפנקס המקרקעין כבעלים של המקרקעין על פי דרכון איראני מס' 92.

ב.      במכירת המקרקעין להבדלה ומיד לאחר מכן לאחים אמויאל עשה המוכר שימוש בדרכון איראני מזוייף שנרשם אצל רשם המקרקעין במקום דרכון מס' 92 של המבקש.

ג.        המבקש לא ידע ולא היה מעורב במכירת המקרקעין להבדלה ו/או לאחים אמויאל ו/או בפעולות שננקטו על ידי עו"ד פנחס ועו"ד רואש.

ד.      בדרכון עליו הסתמכו עו"ד פנחס, עו"ד רואש והאחים אמויאל שולחיו של רואש, ניכרו פגמים רבים בהם: 1. שנת הלידה 1903 שצויינה לא תאמה את גילו הצעיר של המוכר

2. תיקון שנעשה בעמוד 10 לא לווה בחותמת של נציגות איראנית המאשרת את התיקון   3. תוקפו של הדרכון פג בשנת 1989, קרי 15 שנה קודם להצגתו בפני עו"ד פנחס                4. שמו של בעל הדרכון הודפס בגופן שונה משאר חלקי הדרכון

5. כיתוב לפיו דרכון מס' 92 בוטל נכתב במקום המיועד לתמונות נלווים לבעל הדרכון.

ה.   פגמים אלה היו חייבים להעלות בלבם של עו"ד פנחס ועו"ד רואש חשד כבד כי המוכר משתמש בדרכון מזוייף.

ו.    עובר לרכישת המקרקעין על ידי האחים אמויאל ידע עו"ד רואש שעו"ד יוסף רוטמן מחיפה סירב להשתתף בביצוע עסקה במקרקעין בשם המוכר, וסירוב זה הוא נסיבה מחשידה נוספת שעו"ד פנחס ועו"ד רואש בחרו להתעלם ממנה.

      ז.    התמורה שביקש המוכר בעד המקרקעין, 130,000$ לחלקה, נמוכה באופן משמעותי     

            משווי המקרקעין.

ח.      למרות הפגמים שנמצאו בדרכון המזוייף שהוצג בפניהם על ידי המוכר, סירובו של רוטמן לבצע עסקה במקרקעין והמחיר הנמוך שדרש המוכר בעד המקרקעין לא טרחו פנחס ורואש לאמת את זהות המוכר. לפיכך, יש לראות את עו"ד פנחס, עו"ד רואש והאחים אמויאל כמי שידעו או היה עליהם לדעת שהמוכר ממנו רכשו את המקרקעין אינו הבעלים של המקרקעין.

טענות המשיבים

א.      לטענת עו"ד פנחס, לא היה מקום לחשוד שהדרכון האיראני שהוצג בפניו היה מזוייף, במיוחד לנוכח העובדה שרשם המקרקעין לא מצא פגם בדרכון שהוצג בפניו בעת ששינה את מספר הדרכון הרשום בפנקס המקרקעין.

ב.      אכן, שנת הלידה המצויינת בדרכון שהציג המוכר לפיה המוכר בן 100 לא תאמה את חזותו של המוכר, ברם הלה הסביר לעו"ד פנחס שבדרכון שהציג מצויינת השנה על פי המניין הפרסי, השונה מהמניין הגרגוריאני, והסבר זה התקבל על דעתו של עו"ד פנחס.

ג.        העובדה שתוקפו של הדרכון פג לא עוררה חשד מאחר והדרכון הוצג בפני עו"ד פנחס לצורך זיהוי המוכר ולא לשם ביצוע פעולות המחייבות דרכון תקף.

ד.      דרכון חשוף לשינויים ותוספות על ידי גופים שונים שאינם מקפידים למלא את הפרטים הדרושים במקומות המיועדים לכך. לפיכך, לא עוררו הפגמים האחרים שנמצאו בדרכון שהציג המוכר את חשדו של עו"ד פנחס.