פסק-דין בתיק הפ 1084/04

א.         רקע

1.         המבקשת והמשיבה הינן שתי חברות אשר עיסוקן בתחום הבניה.

בין היתר, זכו השתיים להיות זכייניות של מפעל הפיס במסגרת מכרז, אשר פורסם על ידי מפעל הפיס, לביצוע של עבודות בנית מוסדות ציבור.

2.         בשלהי שנת 2002 פרסם מפעל הפיס הצעה לזכייניותיו, להציע הצעה לבניית שני בתי ספר בעיר צפת. ארבע חברות הציעו הצעות, כאשר הזוכה מביניהם נקלעה לקשיים ולא יכולה היתה לעמוד בהתחייבויותיה.

            על כן, פנה מפעל הפיס לשלוש המציעות האחרות, וביקשן להודיע על הסכמתן לכך שהצעותיהן תעמודנה בתוקף, כך שניתן יהא למצוא מביניהן זוכה אחרת.

            התנאי שהציג מפעל הפיס היה, כי כל המשתתפות תסכמנה להותיר את הצעותיהן בתוקף, וכך ימנע הצורך לפרסם הצעה חדשה.

3.         ואכן, כשהודיעו השלוש על הסכמתן להעמיד את הצעותיהן בתוקף - זכתה המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"), בחוזה לביצוע עבודות על פי הצעתה.

4.         לטענת המבקשת, נקשר בינה לבין המשיבה, ערב מתן ההודעה למפעל הפיס על הסכמה, הסכם, לפיו יתאחדו השתיים לעסקה משותפת, כאשר הצד אשר יזכה במכרז, לביצוע שני המוסדות, יעביר את ביצוע עבודות בנית אחד המוסדות למשנהו, באותם תנאים בהם זכה הצד הזוכה במכרז.

5.         בהמשך, החלו שתי החברות לנהל ביניהן משא ומתן באשר לכריתת חוזה, על פי העקרונות דלעיל, כאשר, בסופו של יום, לא הגיעו השתיים לכלל הסכמה. כך, שבסופו של דבר התקשרה המשיבה עם המשיבה מספר 2 בהסכם לבניית אחד משני בתי הספר, כך שהתובעת נותרה מחוסרת עבודה.

6.         המבקשת הגישה תביעה על דרך של המרצת פתיחה, בגדרה עתרה לצו מניעה זמני, אשר ימנע מן המשיבה למסור את ביצוע העבודות לכל גוף אחר בלעדיה, ובמיוחד לא למשיבה מס' 2.

לאחר שהתקיים דיון בבקשה לצו מניעה, הסתבר, כי בין המשיבה למשיבה 2 כבר נכרת הסכם מחייב, וכי המשיבה 2 החלה בביצוע העבודות, כאשר ברי היה לשני הצדדים כי צו מניעה זמני עלול לגרום לשני הצדדים לנזק. על כן, הוסכם כי צו המניעה הזמני, שניתן על ידי בית המשפט יבוטל, כאשר הצדדים יסכמו את טענותיהם בתביעה העיקרית, כאשר זו תתמקד בסעד של הצהרה, בשאלה האם נקשר הסכם מחייב בין הצדדים אם לאו.

ב.         טענת המבקשת

7.         כאמור, טוענת המבקשת, כי שני הצדדים קשרו עצמם בהסכם מחייב, שנעשה בשיחה בין מנהלי שתי החברות, ואשר הועלה על הכתב על ידי מנהלה בזו הלשון:

"סוכן בין אמיר למישל כדלקמן:

אם כפרית או גברין יקבלו עבודה זו הזוכה ימסור את אחת העבודות לשני (שלא זכה) במחיר השווה למחיר הזכייה בקבלנות משנה (אפס רווח ואפס תקורה). הערבויות הביטוחים, וכו'.... ייעשו ע"י הקבלן המבצע. סיכום זה נסגר טלפונית היום 17/2/04 בשעה 16:00."

הדברים הועלו, על ידי מנהל המבקשת על הכתב ונשלחו, אל המשיבה, לטענת המבקשת, בו ביום, בכך נקשר הסכם מחייב בין הצדדים (ר' נספח ב').

8.         זמן קצר לאחר הדברים האלה, כאשר זכתה המשיבה במכרז, נפגשו מנהלי שתי החברות. בפגישה זו טען מנהל המשיבה 1 כי ביצוע הסכם כמות שהוא יגרום למשיבה הוצאות תקורה למיניהן. על כן, חרף האמור בהסכם שבין הצדדים, מבקשת המשיבה תשלום בשיעור 5% מכל תשלום והמבקשת הסכימה לכך. באותו מעמד, הוסכם בין הצדדים, כי ימסרו לביצועה של המבקשת העבודות בבי"ס המקיף "אמיתי" בצפת, כאשר מנהל המשיבה התחייב למסור למבקשת את תוכניות הבניה.

9.         בהתאם להסמכת הצדדים הגישה המשיבה, ביום 27.5.04, למבקשת טיוטת הסכם. המבקשת העירה את הערותיה גבי הסכם זה, וזה הוחזר למשיבה עם הערות. המשיבה לא הגיבה על ההערות, עד אשר הודיעה, ביום 21.6.04, כי הינה דורשת, אולטימטיבית, כי המבקשת תחתום על טיוטת החוזה שהעבירה אליה, כמות שהיא, ללא כל תיקון וזאת תוך יומיים.

במענה, הודיעה המבקשת כי בין הצדדים נקשר הסכם מחייב זה מכבר, וכי היא מוכנה להתחיל בביצוע העבודות לאלתר.

כאמור, טענת המבקשת, אשר הועמדה לפני בדיון זה הינה, כי אכן נקשר חוזה סופי ומחייב בין הצדדים, לפיו התחייבה המשיבה למסור למבקשת, כטענתה, את ביצוע העבודות באתר בית הספר "אמיתי".

10.        לטענת המבקשת, ההסכמה הושגה עוד בחודש פברואר 2004, בשיחות הטלפון שנערכו בין מנהלי הצדדים ומשלוח נספח 5 על ידי המבקשת.