פסק-דין בתיק הפ 1081/04

1.   זוהי תובענה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, ובה מבוקשים הסעדים הבאים:

א.      סעד הצהרתי, לפיו זכאים המבקשים לכך שהמשיב יקבל את הדו"חות המתוקנים של אפרים אולשנסקי ז"ל (להלן: "הנישום") שהוגשו לו, לשנות המס 1983 עד 1992, ועד בכלל, ינפיק שומות על פיהם, ובהם החזר המס ששילם הנישום ביתר בשנות מס אלה. לחילופין, מתבקש בית המשפט ליתן צו "עשה" המורה למשיב על עשיית פעולות אלה.

ב.      עוד לחילופין, מתבקש בית משפט להצהיר, כי על המשיב להעניק למבקשים הארכת מועד להגשת השגות בהתאם לסעיף 150 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") על השומות שהוצאו לשנים 1983 עד 1992, ולרשום את הדו"חות המתקנים שהגיש הנישום לשנות מס אלה כהשגות. לחילופי חילופין, מתבקש בית-המשפט ליתן צו עשה המורה למשיב לפעול כך.

ג.        כמו-כן, מתבקש בית-המשפט להצהיר, כי על המשיב לדון בהשגות אלו לגופן בחלקן המהותי וללא הערמת קשיים פרוצדורליים וללא חזרה על טענות ההתיישנות שמועלות בכתבי בית-דין בהמרצת פתיחה זו.

ד.      בנוסף, מתבקש בית-המשפט להצהיר, כי באם תוצאת ההליך השומתי, בין על ידי קבלת הדו"חות המתקנים ובין על ידי הדיון בהשגות, תקטין את חבות המס של הנישום לשנות המס הנדונות, על המשיב להשיב את המס שנגבה ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כקבוע בסעיף 159א לפקודה.

2.   ב"כ הצדדים הסכימו ביניהם, כי פסק-הדין ינתן רק על סמך הסיכומים בכתב, שכן אין מחלוקת על העובדות.

רקע עובדתי:

3.   עיקרי העובדות:

א.      אביהם המנוח של המבקשים, מר אפרים אולשנסקי ז"ל- " הנישום", היה עורך דין והגיש דו"חות על הכנסותיו לכל השנים נשוא הבקשה (1983-1992). המבקשים הם יורשיו של הנישום.

ב.      הנישום הוכר רטרואקטיבית, כנכה בשיעור של 92.06% החל מיום 1.12.83. שיעור נכות כזה, מזכה בפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודה.

ג.        מקור נכותו של הנישום במחלת לב, שגרמה בשנת 1983 לאירוע תסחיפי, בגינו נחסם העורק העליון ונפגעו חלקים של המעי הדק והגס.

ד.      במשך כל תקופת המחלה נבדק הנישום אצל רופאים רבים. בכל המקרים, כאשר בירר את חומרת מחלתו והאם היא מקנה לו נכות בשיעור גבוה מ- 90% (היינו, השיעור הדרוש לשם קבלת פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה), נענה בשלילה.

ה.      אף-על-פי-כן, בשנת 1999 פנה הנישום לרשויות מס הכנסה בבקשה לקבל פטור ממס  ולקבל החזר מס ששולם ביתר. לשם בחינת זכאות הנישום לפטור ממס, הועבר ענייננו לבחינה של ועדה רפואית שליד המוסד לביטוח לאומי. ביום 11.8.99 קבעה הועדה לנישום נכות בשיעור של 92.06% החל מיום 1.1.92 לצמיתות.

ו.        ביום 18.8.99, בעקבות קביעת הועדה הרפואית, הכיר פקיד השומה תל-אביב 5, בזכות הנישום לפטור ממס על הכנסותיו, החל מיום 1.1.93 לצמיתות, בכפוף לסעיף 9(5) לפקודה.

ז.       ביום 2.9.99 ערער הנישום, לועדה הרפואית לעררים, על החלטת הועדה הרפואית, והלין על ההכרה בנכותו רק החל מיום 1.1.92. ביום 4.1.00 קיבלה הועדה הרפואית לעררים את הערעור וקבעה, כי הנישום יוכר כנכה בשיעור של 92.06% החל מיום 1.12.83, לצמיתות.

ח.      חרף האמור לעיל, הנישום קיבל החזרי מס רק ל-6 שנים אחורנית, היינו עבור השנים 1993-1999.

ט.      הנישום נפטר ביום 31.1.00, והצו לקיום צוואתו הוצא ביום 22.7.02.

י.        לטענת המבקשים, בתאריך 19.2.01 הגיש רו"ח ירון וינברג, בשם הנישום, בקשה למשיב לתיקון השומות לשנים 1983-1992. המשיב דחה את הבקשה, מהטעם שאין בסמכותו לאשר את התיקון.

יא.   ביום 16.2.03 פנו המבקשים למשיב בבקשה להאריך את המועד להגשת השגות מטעמם, בשם הנישום, בנוגע לשנות המס 1983 עד וכולל 1992. ביום 10.4.03 דחה המשיב את בקשת המשיבים, בטענה שנושא החזרי מס רטרואקטיביים לנכים כבר הוכרע בבית המשפט העליון בע"א 3602/97 דניאל שחר ואח' נ' נציבות מס הכנסה נו(2) 297) (להלן: " הלכת-שחר").