פסק-דין בתיק הפ 1041/04

1.         המבקשות עותרות להצהרה לפיה המבקשת 1 (להלן: " המבקשת") הנה בעלת מחצית הזכויות הקנייניות בדירה ברח' המלכים 23, רעננה (חלקה 294 גוש 6582) (להלן: " הדירה") ומשכך אין תוקף למשכון שנרשם לטובת המשיב 1 (להלן:  " הבנק") על הדירה, ככל שהיא מתייחסת למחצית הדירה שבבעלותה.

2.         המבקשת והמשיב 2 (להלן: " המשיב") הם בני זוג שנישאו ב -1987 ולהם שתי בנות (המבקשות 2-3). במסגרת פעילותו כקבלן בניין, שעבד המשיב, ביום 17.10.99, את זכויותיו בדירה, אותה היה זכאי לקבל לבעלותו במסגרת עסקת קומבינציה, לפיה הוא הקים את הבנין בן 4 הקומות בו נמצאת הדירה. שעבוד הדירה נעשה להבטחת פרעון הלוואה שקיבל המשיב והחברה בבעלותו.

בו ביום ב - 17.10.99, חתמה המבקשת על כתב ויתור על פיו היא מוותרת על כל זכויותיה בדירה. ההלוואה שנטל המשיב נפרעה על ידו ע"י נטילת הלוואה חדשה (ע"ס 230,000 דולר) כשנה לאחר נטילת ההלוואה הראשונה.

באוגוסט 2000 עברו המבקשות והמשיב להתגורר בדירה, אשר שועבדה כאמור לטובת הבנק להבטחת ההלוואות שנתנו למשיב על ידו.

לימים, קרסו עסקי הקבלנות של המשיב והחזרי ההלוואה לבנק פסקו.

בינואר 2004 נקט הבנק בהליכים למימוש השעבוד (המשכון) על הדירה בעת שהמבקשים והמשיב מתגוררים בה.

עם התקדמות הליכי המימוש וקבלת ההודעה בדבר הצורך לפנות את הנכס המשועבד עתרו המבקשות לבית המשפט בתובענה זו, לקבלת הסעדים המבוקשים.

3.         עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב מהותו ותוקפו המחייב של  המסמך, עליו חתומה המבקשת. כך הצהירה בחתימת ידה המבקשת בהודעה שהפנתה לבנק (סניף רמת השרון) (נספח 2 לתשובת הבנק לתובענה):

            הנדון: שעבוד על גוש 6582 חלק מחל' 294 (להלן: "המקרקעין")   

            "הנני לאשר בזאת כי ידוע לי על הבטחת הלוואה ו/או אשראי ללא הגבלה בסכום שקבלו ו/או יקבלו מיכם בעלי שבתאי ראובן ת.ז. 053460085 ו/או אופיר שבתאי, תכנון פקוח וביצוע עובדות בניה בע"מ ח.פ. 51135004 (להלן: "הלווה/ים") הסכמתם לקבל שעבוד על המקרעין שבנדון (להלן: השעבוד).

הריני להודיעכם כי הנני מוותרת על כל זכות שיש לי במקרקעין על פי כל דין (לרבות על פי חוק הגנת הדייר  (נוסח משולב) תשל"ב-1972 ו/או חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 ו/או מכח הסכם ו/או מכח שותפות ביחסי ממון בדרך כלשהיא) וכי לא אטען כנגדכם בכל זמן טענות כלשהן בקשר עם הזכויות במקרקעין ו/או בקשר עם יצירת השעבוד עריכתו, רישומו, תוקפו , תנאיו וממושו על ידכם. ידוע לי כי בהסתמך על כתב זה הסמכתם לתת ללווה/ים את ההלוואה/אשראי".

בהיותה מודעת למשמעות תוכנו של מסמך זה, מעלה המבקשת שורה של טענות לפיהן אין לייחס לו כל תוקף ואין בו כדי לשלול את זכויותיה הקנייניות במחצית הדירה.

4.         טוענת המבקשת כי מסמך זה הוא, למעשה, "כתב שעבוד" של זכויותיה בדירה. ככזה אין לו תוקף משום שהשעבוד לא נרשם על פי תקנות המקרקעין (בפני עורך דין) ובשל הפרת שורה של התחייבויות כלפיה, על ידי הבנק, לרבות הטעייתה בעת שהוחתמה על המסמך ואי גילוי מצב חובותיו של בעלה - המשיב עובר לחתימתה על כתב השעבוד.

בטענה זו אין ממש.

עיון בתוכן המסמך (שצוטט לעיל) מגלה כי אין מדובר כלל במסמך היוצר, כשלעצמו, שעבוד על נכס במקרקעין, כמו שטר משכנתא, או שטר משכון, עליו חותמים המשעבד או הממשכן מצד אחד ובעל הנכס מצד שני, היוצרים, על ידי רשומו בספרי רישום המקרקעין ו/או בפני רשם המשכונות, שעבוד על הנכס.

אין בתוכן המסמך כל רמז לפעולת "שעבוד" של המבקשת. יש בו, לעומת זאת, אשור או הודאה מצידה, כי ידוע לה כי בעלה שעבד הנכס - הדירה, לשם הבטחת החזר הלוואה או אשראי שקיבל, או יקבל בעתיד, מהבנק. לא ניתן, איפוא, לטעון כי מסמך זה הוא "כתב שעבוד", אשר מכוחו ועל פיו שעבדה המבקשת את חלקה בדירה.

אף חלקו השני של המסמך, בו מצהירה המבקשת על ותור על כל זכות שיש לה בדירה על פי כל דין, אינו מצביע על מעמדו של מסמך כ"כתב שעבוד", מונח, או דיבור שאת משמעותו המשפטית המדויקת, לא אדע. 

אם בקשה המבקשת לראות במסמך כ"כתב משכון", כמשמעותו בחוק המשכון, הרי שגם לכוונה זו אין כל אחיזה, או סימוכין בתוכנו של המסמך.

ס' 1 לחוק המשכון קובע כי: "מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב".