פסק-דין בתיק הפ 1024/04

1.         זוהי תובענה להצהיר כדלקמן:

א.         שהמשיב אינו רשאי לנקוט ו/או להמשיך בהליכי הוצאה לפועל או אחרים למימוש המשכון בתיק הוצל"פ 2-98-31962-02 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, וזאת כל עוד המבקשים משלמים את חובם בתשלומים חודשים שווים של 2,000 ש"ח, כל תשלום לסילוק סכום הפיגורים, בנוסף לתשלום החודשי (2,000 ש"ח נוספים) ישירות למשיב לסילוק ההלוואות שנטלו ממנו המבקשים, דהיינו החזר חודשים של 4,000 ש"ח.

ב.         שסך כל חובם של המבקשים למשיב עומד על סך 245,000 ש"ח, ולא בסך 800,996 ש"ח כמצויין בתיק ההוצל"פ שמספרו 2-98-31962-02, אשר פתח המשיב כאמור נגד המבקשים.

2.         טענות המבקשים, כפי שפורטו בבקשתם, מתייחסים לנושאים הבאים:

א.         טענה בדבר גובה החוב בתיק מימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל;

ב.         התנגדות להליך פינויים מהדירה ששועבדה להבטחת החזר ההלוואה, בטענה של העדר תועלת בהליך;

ג.          טענות לגבי יכולת המבקשים לפרוע את חובם למשיב בתשלומים.

3.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהגורם המוסמך לדון בטענות המבקשים הינו ראש ההוצאה לפועל.

4.         השופט דוד בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שישית, בעמ' 442הוצ' פרלשטיין גינוסר בע"מ, כותב כלהלן:

            "מימוש משכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל מכיוון שכל תפקידו של ראש ההוצאה לפועל מצטמצם במימוש המשכון, כלומר: בגביית החוב מתוך הנכס הממושכן דווקא. ולא מנכסים אחרים של החייב. ואם יש לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת, כי אז מוגבל שיקול דעתו  לקביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון. אולם אין הוא מוסמך להרחיב את שיקול דעתו עד כדי החלטה שלא לממש את המשכון, לעכב את הליכי המימוש, להתנותם בתנאים או לתת לחייב ארכות על חשבון הזוכה (ע"א 43/78 פ"מ תשל"ח (2) 434; המ' (ת"א) 18/86 פ"מ תשמ"ז (ג') 414, 408); השופט ס. ג'ובראן ע"א (חיפה) 4200/97 קרושינבסקי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, דינים מחוזי כ"ו (9) 414; השופטת ה. שטיין ז"ל בש"א 21243/99, בש"א 55805/99, בש"א 55905/99 גרפיקה אומנים בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ. דינים מחוזי ל"ב (4)527).

            ובמילים אחרות: אם יינתן לחייב לסכל או לדחות לתקופה ממושכת מימוש יעיל של שעבוד, באמצעות פתיחת הליך נגד הנושה, שוב לא יהיה כל ייחוד במנגנון שנועד לאפשר לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות. אין בכוונתם של דברים אלה לקבוע כי לעולם יהיה חייב מנוע מלפנות לבית משפט ולבקש עיכוב מימוש בטוחה שניתנה על ידיו להבטחת חוב. כך יוכל החייב לפנות לבית המשפט כאשר הוא טוען כי אין תוקף לשטר המשכון, אם מכיוון שמעולם לא חתם עליו ואם מכיוון שפג תוקפו מסיבה כלשהי. כך יכול החייב להעלות בפני ראש ההוצאה לפועל את הטענה לפיה אין לממש את שטר המשכון, מכיוון שכבר נפרע החוב שמשכון זה בא להבטיח. אולם לעולם לא יעוכב מימוש משכון בטענה כי סכום החוב אותו חב החייב - הממשכן נמוך מזה אשר נתבע על ידי בעל המשכון (השופט א' שלו המ' (ת"א) 10421/97 ענבל מידע לתיירות (1983) בע"מ ואח' נ' השקעוד בע"מ ואח', דינים מחוזי כ"ו (7) 740) השוטפת י. שטופמן בר"ע 1061/02 שי שפט נ. הדר חברה לביטוח, דינים מחוזי ל"ד(2) 464)".

5.         מהאמור לעיל עולה כי בית המשפט, בכל הנוגע למימוש משכון המתבצע בלשכת ההוצאה לפועל, ידון רק בטענות הנוגעות לתוקפו ו/או תחולתו של שטר המשכון.

6.         כב' השופט ס. ג'ובראן ב-ע"א 4200/97, קרושינבסקי שמואל ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 98 (2), 476 קבע כלהלן:

"טענות בדבר כפירה בעצם קבלת ההלוואה שהמשכון בא להבטיח את פירעונה, או פגם בכריתת הסכם המשכון, מקומן בבית המשפט, בעוד שראש ההוצאה לפועל בסמכותו רק לבצע את שטר המשכון בדרך יעילה וצודקת שתיראה לו בנסיבות העניין".

7.         הטענות שאותן ניתן לטעון בפני בית משפט זה, בעניין מימוש המשכון בלשכת ההוצאה לפועל, הינן טענות בדבר תוקפו של שטר המשכון או תחולתו.

8.         הסמכות לדון בכל טענה, של אופן מימוש המשכון לרבות טענות בדבר חיובים, זיכויים ובדיקת החשבונות נתונה לראש ההוצאה לפועל.

9.         סעיף 18 לחוק המשכון קובע:

"מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".

10.        טענות המבקשים בדבר גובה החוב, פריסה החוב לתשלומים ויעילות הליך המימוש שבמהותן הן טענות של בדיקת חשבונות, זיכויים וחיובים, נופלות בגדר סמכותו ובמתחם שיקול דעתו של כב' ראש ההוצאה לפועל, לקבוע את הדרך הצודקת והיעילה למימוש המשכון. לפיכך אין מקום שבית משפט זה ידון בבקשה.