פסק-דין בתיק הפ 1010/06

פתח דבר

1.         ראשיתה של התובענה דנן היא בעתירתו של מר חיים ביאלוסטוצקי (להלן: " ביאלוסטוצקי") לבית המשפט, בבקשה אותה הכתיר "בקשה לביטול פסק בוררות מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1986" (להלן: " חוק הבוררות"). עניין לנו בבוררות שהתקיימה בבית דין צדק בני-ברק (להלן: " בית הדין"), בין המשיבה 1 - גב' פסיה ערבליך (להלן: " גב' ערבליך") מצד אחד, לבין ביאלוסטוצקי, המשיב 2 - מר אליעזר פרידמן (להלן: " פרידמן"), המשיב 3 - מר יעקב גולדשטיין (להלן: " גולדשטיין") והמשיבה 4 - חברת סילבר טאוארס בע"מ (להלן: " סילבר טאוארס"), ארבעתם מן הצד שני (להלן: " הבוררות"), ובפסק בוררות שניתן במסגרתה ביום 2/6/02 (להלן: " פסק הבוררות"; צורף כנספח א לתצהירו של ביאלוסטוצקי מיום 13/8/06, להלן: " תצהיר ביאלוסטוצקי"). הבקשה לביטול פסק הבוררות מכונה לעיל ולהלן: " התובענה".

טרם שיבשה הדיו על התובענה, ואף טרם שנזדמן למשיבים להשיב לה, חזר והגיש המבקש, חדשות לבקרים, מספר רב של בקשות לתיקונה. ואולם, עיקרן של בקשות אלה אינו אלא חזרה נוספת על טענות שהעלה זה מכבר, באורח מסורבל ותוך צירופם של מסמכים רבים שמרביתם כלל אינו רלוונטי לנושא התובענה, באופן שהקשה והכביד עד מאוד - הן על הצדדים לתובענה והן על בית המשפט - את ההתייחסות למעט הטענות החדשות שבכל זאת נטענו על ידו בבקשות אלה. מכל מקום, בחלק מהבקשות הללו הכרעתי עוד בטרם התקיימה בתיק זה ישיבה במעמד הצדדים ביום 9/1/07; ואילו ביחס לבקשות האחרות, אשר עד אותו מועד טרם היה סיפק בידי הצדדים, כולם או חלקם, להשיב להן - הגיעו הצדדים להסכם דיוני שלפיו תינתן להם שהות מספקת להשיב ולהגיב לכל הבקשות אשר היו תלויות ועומדות, ולאחריה יכריע בית המשפט הן בבקשות והן בתובענה על סמך החומר בכתב שיהיה מצוי בתיק. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט (ראו פרוטוקול והחלטה מיום 9/1/07).

רקע עובדתי

2.         הצדדים לתובענה כולם העמיסו על תיק בית המשפט חומר רב, בחלקו הגדול מיותר, שאין לו דבר וחצי דבר עם התובענה ועם הבוררות נושא הדיון . מבין השיטין של טענותיהם מתברר כי בין הצדדים נטושות מחלוקות נוספות מלבד המחלוקת נושא הבוררות והתובענה, שנראה שמהווה אך נדבך אחד בסכסוך רחב יותר בו מעורבים גם צדדים שלישיים. ואולם, אף על פי שרב הנסתר על הגלוי ביחס לתמונה הכוללת של היחסים בין הצדדים שבה ממוקם הסכסוך דנן, הרי שממילא הדיון דכאן מוגבל אך ורק למחלוקת המצומצמת שהיא נושא הבוררות ופסק הבוררות. משכך, אפרט את תמצית העובדות הצריכות לעניינינו בלבד - כפי שהן עולות מטענות הצדדים ותצהיריהם שניתנו בבקשות השונות שהוגשו כאמור מטעם ביאלוסטוצקי ומן המסמכים המצורפים להן, ובעיקר מתוך מסמכים והחלטות שהתקבלו במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 5-02-55820-01 שנפתח על ידי גב' ערבליך נגד ביאלוסטוצקי ופרידמן בעקבות פסק הבוררות (ראו נספחים ב-ד, ו-ח, ו- י ל-"תצהירו" של מר יהושע ערבליך, בעלה של גב' ערבליך, אשר צורף אמנם לתגובתה לתובענה אך אינו נושא תאריך ואף לא נחתם על ידי המצהיר; להלן: " מר ערבליך" ו- " תצהירו של מר ערבליך" לפי העניין).

3.         ביאלוסטוצקי, פרידמן וגולדשטיין היו במועדים הרלוונטיים לתובענה המנהלים והבעלים בסילבר טאוארס, חברה שעיסוקה בענף הנדל"ן והבנייה, באופן שביאלוסטוצקי החזיק ב- 25% מזכויות הבעלות בה, פרידמן ב- 25% נוספים וגולדשטיין ב- 50% מזכויות אלה.

ביום 5/12/97 התקשרה גב' ערבליך עם סילבר טאוארס בהסכם שלפיו רכשה גב' ערבליך דירה בקומה הרביעית של בניין ברחוב תורה ועבודה 12 בבני ברק (להלן: " הדירה" ו- " הבניין" לפי העניין) בתמורה לסכום של 172,500$ (להלן: " הסכם הרכישה"; צורף כנספח ב לתצהיר ביאלוסטוצקי) - כאשר במועד ההתקשרות בין הצדדים הבניין וממילא גם הדירה טרם נבנו. ואולם, הסכם זה אינו מבטא את אופייה האמיתי של העסקה שנערכה בין הצדדים: אין מחלוקת כי למעשה גב' ערבליך נמנתה עם קבוצת אנשים פרטיים אשר רכשה במהלך שנת 1994 זכויות בעלות בקרקע בבני ברק על מנת לבנות עליה בניין דירות, מתוך כוונה שכל חבר בקבוצה יהיה בסופו של התהליך בעלים בדירה אחת בבניין (להלן: " הקבוצה" ו- " המקרקעין" לפי העניין). הקבוצה התקשרה עם סילבר טאוארס על מנת שהאחרונה תבנה עבורה את הבניין, אך להתקשרות זו, ואף להעברת הזכויות במקרקעין שנעשתה מכוחה, לא הוצגה בפניי כל אסמכתא בכתב.

יצוין כי ביחס לחיוביה של סילבר טאוארס כלפי גב' ערבליך קובע הסכם הרכישה כדלקמן:

"15. מוסכם כי למרות שחוזה זה הינו בין חברת סילבר טאוארס בע"מ לבין ארבליך (ערבליך- ע.ב.) הרי שידוע לקונה כי מר יעקב גולדשטיין עו"ד, הינו בעל הפרוייקט ולפיכך כל תביעה כספית לפיצוי כספי שכירות וכדומה ו/או טענה תוגש נגד יעקב גולדשטיין.

16. תביעות בגין ליקויי בניה תיקונים וכדומה יוגשו לחברת הבניה והחברה תתקן כמקובל." (ההדגשה שלי- ע.ב.).

            לימים, סילבר טאוארס קיבלה היתר לבניית בניין מגורים בן שלוש קומות בלבד על המקרקעין, ולמרות זאת היא החלה גם בבניית קומה רביעית - אלא שהבנייה לא הושלמה וקומה זו לא אוכלסה מעולם. גב' ערבליך, אשר על פי הסכם הרכישה קנתה מסילבר טאוארס דירה בקומה הרביעית בבניין, הגישה בשנת 1999 תביעה נגד ביאלוסטוצקי, פרידמן, גולדשטיין וסילבר טאוארס לבית הדין, בהתאם לסעיף בוררות בהסכם הרכישה (ראו סעיף 19 להסכם). יוער כי אף על פי שעל מסמך המביע הסכמה לניהול הבוררות בפני הבוררים חתמו ביום 5/12/99 רק ביאלוסטוצקי ופרידמן (להלן: " שטר הבירורין"; צורף כנספח ט לתצהיר מטעם מר ערבליך), הרי שהחלטותיו של בית הדין מלמדות כי הוא ראה גם בגולדשטיין צד לבוררות. כמו כן, אין מחלוקת כי מר ערבליך הוא שניהל את הדיון בבוררות מטעמה של גב' ערבליך (ראו סעיף 7(ג) לתצהירו של ביאלוסטוצקי).        

4.         ביום 5/5/02 הוציאו הבוררים תחת ידם "פסק דין ביניים", שקובע כדלקמן:

"בדו"ד (בדין ודברים- ע.ב.) שבין הר' ערבליך לבין חב' סילבר טאוארס וה"ה אליעזר פרידמן, חיים ביאלוסטוצקי, יעקב גולדשטיין, בעניין החוזה שביניהם (הסכם הרכישה- ע.ב.), ולאחר דיון נוסף בטענות שונות שהעלו הצדדים בנוכחות ר' אליעזר פרידמן ור' חיים ביאלוסטוצקי, הבורר וביה"ד החליטו כדלהלן:

א. ביה"ד מחליט בינתיים רק במה שנוגע לנתבעים ר' אליעזר פרידמן ור' חיים ביאלוסטוצקי, מאחר ומר יעקב גולדשטיין לא יכול להגיע לדיון מפאת מחלה, לא ניתן פס"ד בנוגע אליו.

ב. ע"פ טענות הצדדים שהופיעו לדיון, החליט ביה"ד כי החוזה שבין הצדדים בטל, ועל כן חייבים הנתבעים להשיב את מלא הסכומים שהתקבל (כך במקור- ע.ב.) עבור החברה (שהתקבלו אצל סילבר טאוארס- ע.ב.).

ג. בהחלטת ביניים זו החליט ביה"ד כי חלקו של ר' אליעזר פרידמן הוא לפחות 25% מהחוב וחלקו של ר' חיים ביאלוסטוצקי הוא לפחות 25% מהחוב. שניהם ערבים זה לזה, וכל סכום שערבליך לא יוכל לתבוע מאחד מהם, הוא רשאי לתבוע מחברו." (ההדגשות שלי- ע.ב.) (להלן: " פסק ביניים"; צורף כנספח ג לתצהיר ביאלוסטוצקי).

ביום 2/6/02 ניתן כאמור פסק הבוררות, אשר הוכתר על ידי הבוררים "פס"ד ביניים - חלקי - סופי", וזו לשונו:

"בדו"ד (בדין ודברים-ע.ב.) שבין גב' פסיה ערבליך, לבין חב' סילבר טאוארס וה"ה אליעזר פרידמן, חיים ביאלוסטוצקי, עו"ד יעקב גולדשטיין, בעניין החוזה שביניהם. בהמשך לפסק הדין מיום א' כ"ג אייר תשס"ב (5/5/02- ע.ב.), החליטו הבורר וביה"ד:

א. הסכום שעל חברת סילבר טאוארס ומנהליה הנ"ל להשיב לגב' פסיה ערבליך תמורת החזרת הדירה סכום בשקלים השווה ל- 172,500$.

ב. הגב' פסיה ערבליך רשאית לפעול בדרכים המקובלות למימוש פסה"ד." (ההדגשה שלי- ע.ב.).

בית הדין חייב אפוא את הצדדים על פי התחייבויותיהם בהסכם הרכישה - ולא מן הנמנע שעשה כן בהיעדר אסמכתא בכתב להתקשרות האמיתית ביניהם - ופסק כי הסכם זה בטל והורה על השבה: גב' ערבליך חויבה להשיב לסילבר טאוארס את הזכויות שרכשה בדירה, ואילו סילבר טאוארס חויבה להשיב לה את התמורה ששילמה בגין דירה זו. בנוסף קבע בית הדין כי ביאלוסטוצקי, פרידמן וגולדשטיין - אשר היו מנהליה של סילבר טאוארס - ישאו בחיובה כלפי גב' ערבליך, בבחינת "הרמת מסך".