פסק-דין בתיק הפ 1006/05

בפני בקשה לביטול פסק בורר שיצא מלפני כב' הבורר השופט בדימוס שמעוני (להלן: " הבורר"), אשר מונה על פי הסכמת הצדדים ועל דעתם. ביום 2.8.2005, ניתן פסק בוררות הדוחה את התובענה ועל כך הבקשה שבפניי.

המבקשים 1 ו- 2 (להלן: " המבקשים") הינם התובעים בתובענה אשר בגינה ניתן פסק הבורר הדוחה את התובענה.

המשיב הינו הנתבע בתובענה נשוא פסק הבורר. המשיב היה עורך דינם של המבקשים והתובענה אשר הוגשה כנגדו הינה בעילה של רשלנות במסגרת תפקידו זה.

רקע עובדתי

המבקשים השכירו שתי דירות ברחוב כצנלסון 100 א' בגבעתיים למר עופר אלקיים, לגב' אדווה אלקיים ולגב' תמר אלקיים. בגין דירות אלה לא התקבל שכר דירה מאת בני משפחת אלקיים משך תקופה. המבקשים הגישו כנגד בני משפחת אלקיים תובענה בבית משפט השלום בת"א (ת.א. 34123/99). המשיב ייצג את המבקשים בתובענה שבמהלכה ניתן כנגד מר עופר אלקיים צו עיכוב יציאה מהארץ. תוקפו של צו זה פג לאחר מתן פסק הדין בבית משפט השלום.

בפסק דינו מיום 20.5.1999, קבע בית משפט השלום בתל-אביב, כי על בני משפחת אלקיים לפנות את הדירות נשוא התובענה ולשלם למבקשים את הסכומים הבאים:

1.      עופר אלקיים- סך של 110,081 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 22.3.1999.

2.      אדווה אלקיים- סך של 42,090 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 22.3.1999.

3.      תמר אלקיים- סך של 67,991 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 22.3.1999.

הצדדים הסדירו ביניהם את המשך מגורי בני משפחת אלקיים באחת מן הדירות והדירה השנייה פונתה.

ביום 7.2.2002, פתח הנתבע, לבקשת המבקשים, תיק הוצאה לפועל מס' 7-02-12564-01 והגיש בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד מר אלקיים.

ביום 14.2.2002, החליט ראש ההוצאה לפועל, להיעתר לבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, תוך שהוא מציין, כי החייב (מר אלקיים), יוכל להשתחרר מצו עיכוב היציאה, אם יפקיד את החוב (הקבוע בתיק) במזומן או בערבות בנקאית.

לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל מס' 7-02-12564-01 התברר, כי התיק נפתח על סך גובה ההוצאות בלבד אשר נפסק על ידי בית המשפט ועמד על סך של 7,000 ש"ח בתוספת הוצאות הגביה.

משהתבררה הטעות, הגיש המשיב, ביום 7.3.2002, בקשה להגדלת החוב באותו תיק בסך של 100,000 ש"ח. ביום 11.3.2002 החליט ראש ההוצאה לפועל לקבל את הבקשה "בכפוף לבדיקת המזכירות".

בדיעבד התברר, כי החוב בתיק הראשון מס' 7-02-12564-01 לא הוגדל ובמקום זאת נפתח תיק חדש בהוצאה לפועל (תיק מס' 9-02-33040-01). בתיק הנוסף, לא ביקש המשיב וממילא לא קיבל, צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד מר אלקיים.

בסוף חודש מאי 2002, עזב מר אלקיים את הארץ, תוך שהוא משלם בשדה התעופה את החוב אשר נצבר בתיק הראשון שנפתח, מס' 7-02-12564-01, על סך של כ- 8,900 ש"ח.

מר אלקיים, יחד עם משפחתו, העתיק את מקום מגוריו לארה"ב ונותר לכאורה חייב למבקשים בתיק הוצאה לפועל מס'  9-02-33040-01, סך של למעלה מ- 100,000 ש"ח.

על פי הצהרתו של המבקש 1 (פרוטוקול הבוררות מיום 26.12.2004 עמ' 7-8), לאחר פסק הדין ושעה שבני משפחת אלקיים המשיכו להתגורר באחת הדירות, שילם לו מר אלקיים את הסכומים הבאים:

1.      ביום 9.11.1999 - סך של 20,000 ש"ח.