פסק-דין בתיק הפ 10033/99

רקע עובדתי

1.         התובענה בפני היא למתן לסעד הצהרתי, בה מתבקש בית המשפט להצהיר כי הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 3899 חלקה 88 במזכרת בתיה (להלן: "הנכס"), אשר לגביהם רשומה הערת אזהרה לטובת המשיבה 1, נרכשו מכספי המשיב 2 והן מוחזקות עבור המשיב 2 בנאמנות בידי המשיבה 1.

לחלופין נתבקש בית המשפט להצהיר, כי בין המשיב 2 למשיבה 1 נכרת חוזה שלפיו ירכוש המשיב 2 את הנכס וירשום אותו על שמה של המשיבה 1, וכן כי חוזה זה הוא חוזה למראית עין, חוזה בלתי חוקי או חוזה הנוגד את תקנת הציבור, וכי חוזה זה נועד להבריח את נכסי המשיב 2 מידי נושיו.

2.         המבקשים בתובענה זו הם שניים. המבקש 1, מר צור אבולניק (להלן: "המבקש") הוא מנהל ובעל מניות במבקשת 2, "רן השכרת רכב בע"מ" (להלן: "המבקשת" או "החברה"). החברה עוסקת במתן שירותי החכר ("ליסינג") תפעולי.

המשיבים בתובענה הם אב ובתו: המשיב 2, מר יהודה פז פרנקל (להלן: "המשיב") הוא איש עסקים אשר התקשר עם החברה בהסכם למתן שירותי החכר והמשיבה 1, גב' שירלי פז פרנקל (להלן: "המשיבה"), היא בתו של המשיב.

לטענת המבקשים, חייב להם המשיב סכומי כסף ניכרים, העומדים על כמה מאות אלפי שקלים חדשים. סכומו המדויק של החוב איננו רלוונטי לבירור התובענה דנן, ודי אם אציין כי נוכח חובות אלה, בין היתר בגין שטרות שחוללו, פתחה המבקשת תיקי הוצאה לפועל נגד המשיבים. מקורו של החוב אשר בגינו נפתחו תיקי ההוצאה לפועל, לטענת המבקשים, הוא בעסקות ההחכר שנערכו בינם לבין המשיב. במהלך הדיון הוסיפו המבקשים וטענו כי בנוסף לחוב זה חייב המשיב כספים גם בגין הלוואות שקיבל מאת המבקש ובגין מיזמים עסקיים שונים שבהם התקשרו המשיב  והמבקש.

3.         הנכס, המצוי במזכרת בתיה, הוא בית צמוד קרקע בן שישה חדרים וארבעה חדרי שירותים, הבנוי על מגרש בן 400 מ"ר. אין מחלוקת על כך שהנכס נרכש בחוזה שנערך ביום 1.6.1998, וכי המחיר אשר שולם בגינו היה 350,000 דולר ארה"ב.

אין גם מחלוקת כי על פי חוזה המכר, הרוכשת, אשר לטובתה נרשמה הערת אזהרה במרשם המקרקעין, היא המשיבה. המבקשים טוענים, כי המשיבה רכשה את הנכס מכספים שהעביר לה אביה, וזאת במטרה להבריח נכסים בשווי ניכר (כאמור, סך השווה לכ-350,000 דולר ארה"ב) מפני נושיו.

התנהלות ההליכים המשפטיים

4.        תובענה זו הוגשה לבית המשפט ב-7.1.1999. התמשכות ההליכים בתיק זה נובעת, בין היתר, מריבוי הבקשות שהוגשו (כ-24 במספר) ומחילופי עורכי הדין אשר ייצגו את המשיבים בתיק. כמו כן, בעקבות הכרזתו של המשיב כפושט רגל (תיק פש"ר (ת"א) 2301/99 - החלטה מיום 13.11.00), עוכבו ההליכים בתובענה זו - תחילה נגד שני המשיבים, ולאחר מכן נגד המשיב בלבד (החלטה בבש"א 11016/01 מיום 9.7.01, כב' השופט זפט).

משנקבע התיק לשמיעת הוכחות בפני כב' השופט ישעיה ליום 10.3.02, המשיבה ואיש מטעמה לא התייצבו לדיון. משכך ניתן נגדה פסק דין בהעדר התייצבות. בעקבות בקשה שהגישה המשיבה, בוטל פסק הדין (החלטה בבש"א 9574/02 מיום 4.9.02, כב' השופט ישעיה), ונקבע מועד חדש לדיון הוכחות.

5.         ביום 4.12.03 התקיימה ישיבת הוכחות בפני כב' סגנית הנשיא סירוטה, שבה נחקר המבקש בחקירה נגדית על תצהירו. במהלך הדיון, בעקבות הערה שהשמיע בית המשפט אגב שמיעת העדות, ביקש עו"ד טל, ב"כ המשיבה, כי בית המשפט יפסול עצמו מלישב בדין, ובית המשפט דחה את בקשתו זו (פרוטוקול ישיבת 4.12.03, עמ' 19-20). בית המשפט הוסיף ודחה גם את בקשתו של ב"כ המשיבה להפסיק את הדיון עד להכרעה בערעור על החלטת בית המשפט שלא לפסול את עצמו (עמ' 21 לפרוטוקול), ומשכך עדותו של המבקש נשמעה עד תומה.

המשיבה הגישה ערעור על החלטותיה אלה של סגנית הנשיא סירוטה לנשיא בית המשפט העליון, וביום 19.4.04 קיבל כב' הנשיא ברק את ערעור הפסלות (ע"א 10770/03 שירלי פרנקל נ' צור אבולניק ואח', לא פורסם). בעקבות פסק דינו של הנשיא ברק, הגיע התיק אל שולחני, ונקבעה ישיבה מקדמית כדי לבחון עם הצדדים כיצד הם מבקשים להמשיך בהליכים, כאשר עד לאותו שלב נשמעה עדותו של המבקש בלבד.

6.         בדיון שהתקיים בתאריך 12.12.04 הופיע עו"ד יונה בשם המשיבה, והסכים להגשת תעודת עובד ציבור שסומנה ת/1. באותה ישיבה ביקש ב"כ המבקשים להגיש גם שבעה מסמכים שהגדיר "רשומות מוסדיות", ואף פירט מה הם אותם מסמכים: העתקי החלטות ופסקי דין של ערכאות שיפוטיות שונות בעניינו של המשיב, העתק העמודים הרלוונטיים בפרוטוקול תיק פשיטת הרגל ומסמכים נוספים. עו"ד יונה הצהיר לפרוטוקול כי "אין התנגדות" (עמ' 3, ש' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 12.12.04), ובהמשך הישיבה הודיע לבית המשפט כי הוא קיבל את התיק לטיפולו רק ביום 9.12.04, ולכן ביקש לקבוע את התיק לקדם משפט נוסף. דיון כאמור אכן נקבע ליום 16.1.05.

ביום 28.12.04 הוגשו מטעם המשיבים שתי בקשות. הראשונה, בש"א 26456/04, היא בקשתה של המשיבה דכאן באמצעות בא כוחה, לסייג את ההסכמה שניתנה על ידו להגשת הרשומות המוסדיות; ואילו הבקשה השנייה, בש"א 26457/04, היא בקשה מטעם המשיב דכאן למחיקת עדות המבקש דכאן, באופן שיחייב את בית המשפט לשמוע את העד פעם נוספת, בנימוק שפסילתו של שופט מלישב בדין פירושה פסילת ההליך כולו ככל שזה התנהל בפניו. כמו כן התנגד המשיב להגשת אותן "רשומות מוסדיות", בטענה כי "בין הרשומות המוסדיות, כביכול, כלולים גם פרוטוקולים, חקירות, פסקי דין אזרחיים, בלתי קבילים, וכיו"ב, וברור שכל אלה אינם בגדר רשומות מוסדיות" (עמ' 2 לבקשת המשיב דכאן, ההדגשה במקור - ע.ב.). המבקשים דכאן התנגדו לבקשה זו, והגישו מצידם בקשה למחיקתה של הבקשה על הסף מחמת היעדר יריבות (בש"א 2022/05).

8.         בש"א 26457/04, אשר הוגשה בשאלת קבילותם של המסמכים שכונו "רשומות מוסדיות" (ולאמיתו של דבר הן תעודות ציבוריות) נדונה במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 16.1.05, שאז הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה המסמכים שהוגשו ביום 16.12.04 יתקבלו כראיה, כאשר בסיכומים יוכלו באי כוח הצדדים לטעון לעניין משקלם.

בישיבת 16.1.05, חזר והצהיר עו"ד יונה כי הוא מייצג את המשיבה וכי קיבל את הייצוג בהעברה מעו"ד טל. עו"ד ציפורי, ב"כ המבקשים, עמד על הצגתו של יפוי כוח, ועו"ד יונה אמנם התחייב להמציא יפוי כוח לתיק בית המשפט בתוך שבעה ימים ממועד הדיון. לגופו של עניין, הכרעתי בבש"א 2022/05 וקבעתי, כי למשיב אין כל מעמד המאפשר לו להגיש בקשות במסגרת תובענה זו. כן קבעתי מנימוקים שפורטו באותה החלטה, כי הדיון ימשיך להתנהל מן השלב שאליו הגיע, וכי עדותו של המבקש, אשר נשמעה בפני כב' סגנית הנשיא סירוטה, תהווה ראיה בתיק זה, מבלי שאדרש לשמוע את העדות מחדש (ראו: החלטתי מיום 16.1.05 עמ' 6-8 לפרוטוקול). בשלב זה הצהיר ב"כ המבקשים "אלה עדיי" ועו"ד יונה מצידו הודיע כי אינו מבקש להשמיע עדים כלשהם מטעם המשיבה.

ביום 22.3.05 הגישה המשיבה הודעה לבית המשפט שבה כתבה כהאי לישנא:

" הנני מתכבד [כך במקור, ע.ב.] להודיע לביהמ"ש הנכבד כי מעולם לא הסמכתי את עו"ד אבי יונה לייצגני בתיק זה; מעולם לא הסמכתי כל עו"ד להעביר לעו"ד יונה כל סמכות לייצגני בתיק זה."

ב"כ המבקשים, עו"ד ציפורי, המציא לבית המשפט תגובה ארוכה ומפורטת, מאומתת בתצהיר שלו עצמו. בתשובתו פירט עו"ד ציפורי את השתלשלות הדיונים בהליך עד כה, והביע התנגדות לכל עיכוב בבירור התובענה שעלול להיגרם כתוצאה מקבלת הטענה כי אין עו"ד יונה מייצג את המשיבה.