פסק-דין בתיק הפ 100/06

1.         מבוא

1.1        תופעה ידועה ומוכרת בתביעות של בנקים נגד בעלי חשבונות, הוא הפער העצום בין תפקודם היומיומי של בעלי החשבונות ושל ערבים לחשבונות בכל מה שנוגע להלכות העולם ולהלכות מסחר לעומת חוסר תפקודם המוחלט, כאשר נבדקת (בדיעבד) הבנתם וידיעתם, בכל הכרוך בחשבונותיהם ובערבויותיהם.

1.2        יכול אדם להיות איש עסקים ממולח, המנהל עסקים מקיפי עולם במליונים, עושה עסקות ענק, חותם על חוזים רבי היקף ומנהל עסקיו במומחיות, אולם כאשר הבנק תובע ממנו כסף על יסוד התחייבות, מתברר שבענין זה בלבד עניננו בחירש, שוטה ואילם, עיוור מלידה שלא קרא מעולם מסמך, חותם על מסמכים מבלי להבין את תכנם, משלא הסבירו לו משמעותה של ערבות, סבר שהוא חותם על מסמך רק משום שהתבקשה חתימתו למזכרת ואין בכך כדי לחייב אותו.   

אלה פני הדברים בענינם של המבקשים.  

2.         הטענות והראיות

2.1        המבקש הוא בעליה של חברה שעשתה עסקים והרוויחה כספים. את החברה מכר, לדבריו, לחברת "אלקטרה". המבקשת, אשתו, שימשה כמזכירת העיריה. כאשר נקלעה החברה לחובות בבנק המשיב, ונדרשה לקבל בטוחות נוספות ובכללן משכנתא שניה על דירתם, חתמו השניים על מסמך בפני עורך דין. לטענתם, חתמו רק על הדף השני במסמך. הם לא ראו את העמוד הראשון באותו מסמך.  

            המסמך שעליו חתימותיהם, הוא הדף השני בשטר המשכנתא (השטר).

            כלומר, כל מה שראו (ועליו חתמו) הוא דף שבראשו מקום לרישום חתימת הממשכנים ושם מודפסים שמותיהם, מתחתיו פסקה שכותרתה "חתימת השטר בפני רשם המקרקעין" ומתחתיה פסקה נוספת "חתימת השטר בפני עורך דין".

עורך הדין חגי תלמי אישר בחתימתו כי במועד הנקוב (שהוסף בכתב יד) התייצבו הממשכנים ולאחר שזיהה אותם

"... והסברתי לו(הם) את מהות העיסקה שהוא(שהם) עומד(ים) לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה ולאחר ששוכנעתי שהדבר הובן לו(להם) כראוי חתם(מו) בפני מרצונו(ם)".

2.2        בני הזוג הגישו לבית-המשפט המרצת פתיחה, בה הם מבקשים כי בית-המשפט יצהיר שהשטר עליו חתמו, שנרשם ביום 4.12.00 בלשכת רישום המקרקעין בחיפה - בטל. כלומר, הם מבקשים שבית-המשפט יקבל עדותם כי חתמו רק על דף זה, לא ידעו על מה הם חותמים וכל מה שאישר עורך הדין תלמי בחתימתו ובחותמו, לא היה ולא נברא.

            ודוק, המסמך נחתם ביום 24.9.99. כאמור, המשכנתא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין על הנכס של המבקשים ביום 4.12.00, והמבקשים נזכרו, בחלוף חמש שנים ביום 5.3.06, לבקש ביטול ההליך.

2.3        לא זו גם זו; עורך הדין חגי תלמי אינו מופיע כנתבע, למרות אחריותו החמורה, העולה במשתמע מן הטענות כאילו החתים את המבקשים רק על הדף האחרון מבלי שהראה להם דף קודם, למרות אישורו בכתב שהסביר להם את מהות העסקה ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה (דבר שלגרסתם לא היה), למרות אישורו כי הם הבינו את הסבריו ולאור האישור הכוזב, לטענתם, לתוכן אישורו.

עורך הדין תלמי גם לא הוזמן על ידי המבקשים להעיד, כדי לתמוך בטענתם שלא ידעו על מה הם חותמים.

2.4        כאמור, כל הממולחים, הפיקחים והמשכילים מאבדים את התכונות החיוביות האלה והופכים להיות מוגבלים לחלוטין, כאשר מגיע הדבר לחתימה על מסמכי בנק. אין קל יותר מאשר לטעון, בדרך כלל לאחר חלוף שנים (כאשר מוגשת התביעה), שפקיד הבנק לא הסביר את משמעות המסמך, משל אין בעליה של חברה ומזכירת עיריה מבינים מהי משכנתא; משל אין בעליה של החברה ומזכירת עיריה מסוגלים לקרוא מסמך, או לפחות לדעת שחתימתם על גבי המסמך, גם אם לא קראו אותו, מחייבת אותם. אין קל מאשר לומר פקיד אלמוני בבנק אמר לי כך וכך, כאשר ברור שאותו פקיד, גם אם הוא עדיין עובד בבנק ויאותר, אינו מסוגל לזכור החתמת אנשים על מסמך, דבר שבשגרת עבודתו, כעבור שנים.

2.5        ראוי להביא כאן חלק מתשובות המבקשת לשאלות ב"כ המשיבים:

"ש.       קראת את מה שכתוב בשטר המשכנתא לפני שחתמת.

ת.         קראתי את הדף שהוגש לי לחתום.  לא ראיתי שיש דף מעברו השני. לא הבנתי שזה לא נגמר כי יש לו כותרת.

ש.         מפנה לעמ' 2 לשטר. את העמוד הזה קראת.