פסק-דין בתיק הפ 001329/04

1.         זוהי תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה בה מתבקש בית המשפט כדלקמן:

א.                 להצהיר כי חוזה המכר שנחתם בין הצדדים ביום 4.2.02 (להלן: "ההסכם"),המתייחס לחנות ברח' הראשונים 7, בת-ים, הידועה כחלקה 152/4 בגוש 7417 (להלן: "החנות"),בוטל כדין ולהורות, כפועל יוצא מכך, לרשם המקרקעין בחולון לבטל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב על החנות לפי שטר מס' 15029/1 מיום 4.9.02.

ב.                  לחייב את המשיב לשלם למבקשים את הוצאותיהם בתובענה זו לרבות שכ"ט עו"ד, מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב, הוא הקונה, שילם את חמשת התשלומים הראשונים על פי ההסכם לשני המוכרים בחלקים שווים במזומן, והשיקים בגינם הוחזרו למשיב (עשרה שיקים שהוגשו וסומנו ת/4).

2.        המשיב טוען כי בנוסף לתשלומים אלה הוא הקדים ושילם 70,000 ש"ח במזומן, ללא

קשר לשאר השיקים שניתנו על ידו במעמד חתימת ההסכם לגבי שאר התשלומים.

המבקשים מכחישים שקיבלו כל תשלום נוסף מעבר לחמשת התשלומים הראשונים.

המחלוקת היחידה שבין הצדדים היא עובדתית: האם אכן הקונה שילם 70,000 ש"ח נוספים במזומן אם לאו. ב"כ המשיב אישרה בסיכומיה שאין כל מחלוקת משפטית בין הצדדים, ושאם אכן ייקבע שהמשיב לא שילם את הסכום הנ"ל - הרי שדין החוזה להתבטל ודין הבקשה להתקבל במלואה.

3.         עדותו של המשיב מר יעקובוב בן ציון

המשיב עמד בתוקף על דעתו כי הוא שילם 70,000 ש"ח במזומן, בשלושה תשלומים, הראשון  ע"ס 30,000 ש"ח במזומן, ושני תשלומים נוספים ע"ס 20,000 ש"ח כל אחד. על אף הביטחון הרב שניסה המשיב להפגין לגבי טענתו שיש להאמין לו כי הוא שילם את מלוא הסכומים הנ"ל במזומן, מצאתי סתירות רבות, אי דיוקים רבים ודברים בלתי הגיוניים בעדותו, כמפורט להלן:

א.     המשיב לא ידע לפרט בתצהירו את המועדים בהם שולמו הסכומים על ידו. כך גם בתצהיר שהוגש על ידו בצירוף לבקשת רשות להגן שהגיש בתביעת הפינוי שהוגשה נגדו בגין החנות בבימ"ש השלום הוא לא ידע לפרט את המועדים והסכומים בהם שולמו הסכומים על ידו.

ב.      גם בשאלון שהופנה אליו, שם התבקש ליתן פרטים מדוייקים על מועדי התשלומים, השיב בצורה סתמית בסעיף 2 "התאריכים המדוייקים אינם זכורים לי". על אף שהתאריכים הם דבר מאוד מהותי, בפרט כאשר מדובר בתשלומים במזומן אשר קבלתם מוכחשת, לא טרח המשיב לנסות ולהשלים את תצהירו ע"י הוספת פרטים לגבי מועדי התשלום. גם אם הוא לא זכר את המועדים המדויקים, ניתנה לו האפשרות להשלים את תצהירו ולנסות לשחזר את המועדים בקירוב.

ג.       והנה בחקירתו הנגדית, לאחר שתחילה חזר ואמר שאיננו זוכר מתי שולמו הכספים, לפתע פתאום (בפרטיכל בעמ' 16 ש' 9) זכר היטב שהתשלומים נעשו ברצף, בסביבות חודש דצמבר 2002. דבר זה מעורר תמיהה, בעיקר בהתחשב בכך שבתצהיריו האחרים טען המשיב שהתשלומים במזומן שולמו ברצף, בהפרש של חודש ימים בין תשלום אחד לשני, והנה בסעיף 26 לתצהירו כאן אמר "בהפרש יומיים שלושה". כשהתבקש להסביר את הסתירה טען שמדובר בטעות הדפסה.

ד.      המשיב העיד לאורך כל הדרך שהיה בקשיים כלכליים וזו הסיבה שגם את חמשת התשלומים הראשונים ששילם במזומן כנגד שיקים, הוא שילם באיחור, לאחר שקיבל את הסכמת המוכרים.

והנה אם גרסתו ששילם 70,000 ש"ח במזומן בסוף שנת 2002 נכונה, הרי שנמצאנו למדים שעל אף שבהתאם להסכם היה עליו להשלים את התשלומים רק ביוני  2003, הוא הקדים את התשלומים באופן משמעותי, על אף מצבו הכלכלי הקשה.

גם דבר זה מעורר תמיהה, בעיקר כשאין זכר בכתבי הטענות לטענה שהקדים את התשלומים לטענה שהקדים את התשלומים, וכפי שהסביר בחקירתו הנגדית (בפרטיכל בעמ' 26 ש' 13-16) עשה זאת כ"מחווה לקראת המוכרים שדחו לו את התשלומים".

ה.      כשנשאל המשיב מהיכן נמצאו לו סכומים כה נכבדים במזומן, בהתחשב במצבו הכלכלי, ידע לספר שאחיו סימן טוב הוא שנתן לו את הסך של 30,000 ש"ח. שוב גרסה שלא עלתה בתצהירים, או בכתבי הטענות.

כשנשאל האם אחיו הוציא את הכסף מהבנק על מנת לתת לו את הסכום, השיב שאכן כך, אחיו הוציא את הכסף מהבנק עבורו, והכסף נבע מכספים שאחיו קיבל מביטוח לאומי עבור בתו הנכה (בפרטיכל בעמ' 15ש' 24-27):

"ש. מאיפה יש לו 30,000 ש"ח במזומן.

ת. יש לו ילד נכה, בילד הזה אני טיפלתי. את הכסף הוא קיבל עבור זמן ממושך מביטוח לאומי ומפה הכסף הזה. מתי הוא הוציא את הכסף אני לא יודע. גם עד היום הוא מקבל קצבה על 2 ילדים נכים שלו".