פסק-דין בתיק ה.פ. 667/00

א.         רקע עובדתי

1.         המבקשים היו חברים ובעלי מניות ב"דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ" (להלן: "דן" או "האגודה"). המשיבה היא חברה בע"מ, אשר התאגדה בשנת 1971, והיא משמשת כקרן הגמלאות של חברי דן (להלן: " המשיבה" או " הקרן"). המבקשים היו חברים בקרן. הם עבדו כנהגי אוטובוס בהיותם חברי דן למעלה מ- 25 שנה, ופרשו בשנים 1994-1998 לאחר הגיעם לגיל 46, בטרם אושרה פרישתם לפנסיה מוקדמת על-פי התור הקבוע בתקנון הקרן (להלן: " התקנון"). מועדי תחילת חברותם של המבקשים ופרישתם מרצון פורטו בסעיף 1.2 לתצהירו של חשב הקרן, מר עזרי מעודה (להלן: "מעודה").

2.         המבקשים עותרים למתן הצהרה, לפיה הם היו זכאים עם פרישתם לקבלת פנסיה חודשית חלקית (בשיעור 50%) לכל ימי חייהם. לחלופין, היו הם זכאים לקבל את  הכספים שהופקדו בקרן לזכותם על ידי המעביד (דן) בתקופת עבודתם, או להעבירם לקרן פנסיה אחרת. לחלופי חלופין, היו הם זכאים לשמור על זכויות הפנסיה שלהם אצל המשיבה, על ידי הפקדת כספי העובד והמעביד גם יחד עד למועד אישור פרישתם על פי התור הקבוע בתקנון.

3.         סעיף 5 לחלק ג' לתקנון הקרן, תת-הפרק הדן בשעורי הקצבאות, קובע כי התגמולים אשר יופקדו על ידי דן כמעבידה, ועל ידי העמיתים כעובדים, יהיו בשיעור כולל של 18.3% מהמשכורת המבוטחת של החברים (כהגדרתה בחלק א' לתקנון, פרק הפירושים). תגמולים אלו כללו בעבר 2.5% שהועברו לביטוח לאומי, אך הניכוי לביטוח לאומי בוטל בחוק, כך שגם סכום זה מיועד לפנסיה לעובד. 0.8% מן השיעור הכולל של 18.3% שהופרשו על ידי המעביד והעובד יועדו לקרן לפיצויי פרישה. 6% מן הסכום הכולל של 18.3% נזקפו לזכות חשבון עתודה למטרת תשלומי קצבאות לאלמנות, יתומים ונכים. על-פי סעיף 5(א) לחלק ג' לתקנון רק 9% מן השיעור הכולל של 18.3% נזקפו לזכותו של החבר בחשבונו האישי. עם הגדלת שיעור התגמולים בקרנות ההסתדרותיות ב- 1.5%, הועלה גם שיעור התגמולים במשיבה ב- 1.5%, כך שהשיעור הכולל של התגמולים עומד כיום על 19.8%, ולא 18.3% (בשונה מן האמור בסעיף 5 לחלק ג' לתקנון). מתוך סך התשלומים הכולל של 19.8% - הפקיד המעביד (דן) 14.3%, וממשכורתו של העובד נוכה 5.5% (תצהירו של המבקש 1, יעקב חומסקי - להלן: "חומסקי", ותצהירו של חשב הקרן, מר מעודה).

4.         בחלק ג' סעיף 2 לתקנון, בתת-הפרק הנושא את הכותרת "התשלומים לקרן", נקבע כי סכומי התגמולים הנמצאים בחשבונו האישי של כל חבר (9% מן השיעור הכולל של 19.8%) יירשמו על שמו, והוא יהא זכאי לקבלם בתוספת של הצמדה ו- 4% ריבית לשנה, או 8% ריבית לשנה ללא הצמדה, על פי הגבוה מבין שני הסכומים, ביום בו מתחיל החבר לקבל קצבת זקנה. אך על-פי סעיף 1 לחלק ג' לתקנון, תת-הפרק הדן בהפסקת החברות בקרן, זכאי החבר לקבל את הסכומים שהצטברו בחשבונו האישי גם אם איננו זכאי לקיצבת זיקנה. כך הם פני הדברים, כאשר החבר חדל מלהיות חבר בקרן, ולא אושרה יציאתו לפנסיה המזכה אותה בקיצבת זיקנה. חבר שכזה עדיין זכאי לקבל את הסך של 9% שהצטבר בחשבונו האישי.

5.         בסעיף 1 לחלק ג' לתקנון, בתת-הפרק הנושא את הכותרת "שיעורי קצבאות זיקנה", נקבע כי חבר הפורש לגמלאות בגיל פרישת חובה של 65 שנה, או היוצא לגמלאות מרצונו לאחר שמלאו לו 46 שנה, ואשר היה לפחות 25 שנה חבר דן - תשלם לו הקרן המשיבה קיצבת זיקנה חודשית לכל ימי חייו, בהתאם לשיעור שפורט באותו סעיף. כך למשל, חבר בעל וותק חברות של 25 שנה שמלאו לו 46 שנה בזמן הפרישה, וטרם מלאו לו 51 שנה (כמו המבקשים), זכאי לקבל קיצבת זיקנה ששיעורה הוא 50% מהמשכורת המבוטחת.

עם זאת, זכותם של החברים לפרוש מרצונם בטרם הגיעם לגיל פרישת חובה (65) הוגבלה בסעיף 4 לתת-הפרק הנ"ל - שהוא הסעיף החשוב לענייננו - ובו נקבע כדלקמן:

"חרף האמור בסעיף 1 לעיל לגבי גיל הפרישה לגמלאות תוגבל פרישתם לגמלאות של החברים שטרם הגיעו לגיל פרישת חובה כדלקמן:

גיל החברים                                   אחוז הזכאים לפרוש כל שנה באותו גיל

46 - 59                                                                                     5%

60 - 62                                                                                     20%

62 - 64                                                                                     50%

בכל מקרה שאחוז המועמדים לפרישה מוקדמת יעלה על האחוזים הנקובים לעיל לפי הגיל, תהיה זכות עדיפות לפי וותק המועמדים לפרישה בהתאם לרישומים בספרי האגודה".

6.         למבקשים, אשר פרשו מדן לאחר שמלאו להם 46 וטרם מלאו להם 51 שנה, לא הוענקה קצבת זיקנה חודשית, כאמור בסעיף 1 לתת-הפרק הדן בשיעורי קצבאות זיקנה, מאחר ובעת פרישתם לא הגיע עדיין תורם לפרוש בהתאם לסדר העדיפות הנקבע על פי ותק המועמדים, ובהתאם לרישומי האגודה, כאמור בסעיף 4 הנ"ל (להלן: "התור"). עם פרישתם מרצון, קיבלו המבקשים רק את הכספים אשר הופקדו בחשבונותיהם האישיים (9% ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בתקנון. הם אך לא קיבלו את ההפקדות שנעשו על ידי האגודה (דן), בטענה כי הכספים הינם כספי המעביד השייכים למשיבה. 

7.         חבר הפורש מן האגודה לפנסיה, חובה או מוקדמת, זכאי לקיצבת זיקנה, כמפורט לעיל, בתנאי שפרישתו המוקדמת אושרה על-פי התור. בנוסף הוא זכאי לפיצויי פרישה כאמור בחלק ג' לתקנון, תת-הפרק שכותרתו "פיצויי פרישה". מדובר במענק פרישה המחושב בשיעור של 85% מן המשכורת המבוטחת כפול שנות חברותו באגודה, עד ליום 31.12.95 (ראה סעיף 5.3 לתצהיר מעודה). פיצוי זה משולם גם למי שעזב את האגודה. חומסקי, למשל, קיבל עם פרישתו מרצון סך של 171,169.35 ש"ח במסגרת הכספים שנצברו בחשבונו האישי (הסך של 9%), וסך נוסף של 139,128.80 ש"ח כפיצויי פרישה. תובענה זו מתמקדת בזכותם של המבקשים לקבלת קיצבת הזיקנה, ולחלופין קבלת הכספים שהופקדו על שמם בקרן הגמלאות על ידי המעביד, שהם מעבר לאותם 9% שהמבקשים קיבלו עם פרישתם מרצון.

8.         המבקשים פרשו מדן מרצונם - כל אחד מטעמיו הוא - לאחר שהגיעו לגיל 46, וצברו ותק חברות של 25 שנה. הם לא נכללו ברשימת העובדים הזכאים לפרוש פרישה מוקדמת, בהתאם להוראת ה"תור" הקבועה בתקנה 4 הנ"ל (סעיף 19 לתצהיר מעודה). עם פרישתם, קיבלו המבקשים פיצויי פרישה בהיקף של מאות אלפי שקלים, וכן שולמו להם כספים בגין פדיון המניה, והכל כמפורט בסעיפים 19-20 לתצהיר מעודה. כתנאי לקבלת כל הסכומים דלעיל, נדרשו המבקשים לחתום על "שטר פיטורין", בו הם מוותרים על זכותם לתבוע מהקרן כל סכום נוסף (נספח י' 1-9 לתצהיר מעודה).

ב.         טענות הצדדים

9.         המבקשים פנו לבית המשפט ביום 14.5.00, וביקשו כי יצהיר שהם היו זכאים עם פרישתם לקצבת זיקנה חודשית כמי שפרש לפנסיה מוקדמת, על פי שנות הוותק שלהם, בהתעלם מכך שפרשו מבלי להמתין לתורם על-פי סעיף 4 לתקנון. לחלופין נתבקש בית המשפט לקבוע כי הכספים אשר הופקדו לזכות המבקשים על ידי דן אצל המשיבה, והצטברו בחשבונותיהם של המבקשים ועל שמם בתקופת עבודתם על חשבון התגמולים המיועדים לפנסיה - הם כספי המבקשים. הם זכאים לקבלם, או להעבירם לכל קרן פנסיה אחרת. כמו כן מתבקש בית המשפט לקבוע כי אם אמנם היו המבקשים זכאים לפרוש לגמלאות, חרף ההוראה שבסעיף 4 לתקנון בעניין התור, הרי שהם זכאים לשמור על זכויות הפנסיה שלהם אצל המשיבה, על ידי הפקדת כספים מצדם עד למועד בו הם היו יכולים לפרוש מרצון על פי התור האמור בתקנון. לכן יש לאפשר למבקשים לכסות את חובותיהם לקרן המשיבה רטרואקטיבית ממועד פרישתם, או בכל דרך אחרת, על מנת שלא יפסידו את זכויות הפנסיה שלהם.

בבקשה נטען כי הואיל וקמה זכותם של המבקשים לקבלת קצבת זיקנה על פי התקנון, היתה המשיבה חייבת להעניק להם את קצבת הזיקנה, בהתעלם מן האמור בתקנה 4 הנ"ל לעניין "התור". תקנה זו מהווה "תנאי מקפח" בחוזה אחיד, והיא מנוגדת לתקנת הציבור, שכן היא פוגעת בזכויות הפנסיה של המבקשים. עוד נטען כי המשיבה עצמה לא קיימה את הוראת סעיף 4 הנ"ל בעניין "התור", ולא אפשרה אף למכסה של 5% מן העובדים לצאת לפנסיה, ואף אפשרה לחברים בעלי וותק פחות מאחרים לצאת לפנסיה. לכן היא איננה יכולה להסתמך על הוראת "התור" הנ"ל, שהיא עצמה לא קיימה. התנהגותה של המשיבה מנוגדת לחובתה לנהוג בתום לב.