פסק-דין בתיק דר' עמירם בנימיני

(אישור בקשת הסתלקות מתובענה ייצוגית)

לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות, החלטתי לאשר אותה בתנאים שהוסכמו על ידי הצדדים, כולל תשלום שכר טרחת ב"כ המבקשים בסך 10,000 ש"ח (כולל מע"מ).

סברתי מלכתחילה כי אף שהתובענה מעלה שאלה ראויה לדיון בנוגע לחובת חברות הסלולר לבטח עצמן כנגד נזקי גוף פוטנציאליים שמקורם בקרינה סלולרית, הרי שההליך של תובענה ייצוגית איננו הדרך הראויה לכך, אלא הגשת עתירה לבג"צ נגד משרד התקשורת - אם אכן קיימת עילה טובה לדרישה להורות לחברות הסלולר לבטח עצמן כאמור. אין זה בטוח שהמשיבות מפרות את הוראות הרישיון שלהן בנוגע לחובת הביטוח, ומשרד התקשרות לא מצא לנכון להגיש עמדתו בנושא עתירה זו, מה שמרמז על אי-תמיכה בטענות המבקשים. בנוסף, נושא הסכנות האפשריות מקרינה סלולרית איננו ברור מבחינה מדעית, ואין זה ברור אם מדובר בקרינה העולה על זו שהאדם הסביר נחשף אליה ממילא ממכשירים אחרים או מהסביבה. מעל לכל אלו, ככל שמדובר בתביעה ייצוגית, הרי שאין נזק ללקוח כלשהו, וזה הבסיס לתובענה יצוגית. מדובר בחשש שטיבו איננו ברור, שבעתיד אם יגרם ללקוחות נזק, ויקבע שהוא באחריות חברת הסלולר, לא תוכל זו לפצות את הלקוחות מכספיה. מידת הממשות של חשש זה אינה ברורה. כך גם אין זה ברור אם קיים מוצר ביטוחי מן הסוג שמבוקש להורות עליו.

לאור כל אלו, צודקים המבקשים בתחושתם כי סיכויי התביעה להיות מאושרת אינם גבוהים, וטוב עשו שהגישו בקשת הסתלקות. אם אכן מדובר בסוגיה חשובה, ניתן להביאה להכרעה בעתירה לבג"צ, מבלי שאביע דעתי לגבי סיכוייה.

בנסיבות האמורות לעיל אינני סבור כי יש צורך בפרסום בקשת ההסתלקות או במתן הודעה ליועמ"ש, שנציגו קיבל הזדמנות להביע עמדתו והחליט שלא לעשות כן. כך גם אינני סבור שתקנה 11(ב) לתקנות התובענות היצוגיות שוללת מבית המשפט את שיקול דעתו לאשר ההסתלקות בלא פרסום וקבלת תגובת היועמ"ש כאמור (ראה החלטתי בת"צ 1359/09 מופקדי נ' סלקום, לא פורסם, 2.10.11). כאשר הבקשה להסתלקות נובעת מסיכוייה הנמוכים של התביעה להיות מאושרת, אין טעם לפרסום המעודד מישהו אחר להגיש תביעה דומה, אם כי הסתלקות מהתביעה כמובן איננה מהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה,  ואין מניעה מהגשת תביעה דומה.

חרף האמור לעיל, התובענה הציפה למודעות הציבור את הבעיה הפוטנציאלית שעלולה להתעורר בעתיד אם יתעורר גל תביעות בשל נזקי גוף הנובעים מקרינה סלולרית, ותקבע אחריות של חברות הסלולר לכך (כדוגמת מה שאירע עם יצרניות הסיגריות). במקרה שכזה, העובדה שחברות הסלולר אינן מחויבות על ידי משרד התקשורת לבטח עצמן נגד נזקים שכאלו, עלולה אולי להוות בעיה. לכן סברתי שיש מקום לאשר את הסכמת חברות הסלולר לשלם לב"כ המבקשים שכר צנוע בסך 10,000 ש"ח (כולל מע"מ), בשל העמל שהשקיעו והסיכון שנטלו בהגשת התביעה.   

הבקשה להסתלקות מהתביעה הייצוגית מאושרת, והתביעה האישית של המבקשים נגד המשיבות נדחית.

ב"כ המבקשים ידאג להעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות, וכן ליועץ המשפטי לממשלה.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ה' כסלו תשע"ג, 19 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.