פסק-דין בתיק בשא 5141/04

פתח דבר

1.                   בקשה לדחות או למחוק את התביעה, היא תובענה בהמרצת פתיחה למתן פסק-דין הצהרתי, על הסף מחמת ההתיישנות ו/או מפאת אי צירוף מסמך מהותי ו/או בשל היות התובענה תביעה כספית במסווה של בקשה לפסק דין הצהרתי. לחילופין, בקשה להעביר את התובענה לפסים של תביעה רגילה בעקבות טיב ההוכחות, הקשורות בה והצורך בהליכי גילוי ועיון במסמכים רפואיים.

טענת ההתיישנות

2.                   סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 קובע תקופת התיישנות (של תביעה לתגמולי ביטוח) בת שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח. מטבע הדברים מקרה הביטוח מוגדר בפוליסה ובענייננו פוליסת "איתנית - שלב - ביטוח נוסף לתשלום פיצויים חודשיים", נספח 3 לבקשה ב-ה"פ 1181/04 (להלן: "הפוליסה"). המדובר בתשלומי פיצויים חודשיים המתחייבים, אם המבוטח הפך "בלתי-כשיר מוחלט" (סעיף 2 לפוליסה). המונח "בלתי-כשיר מוחלט" הוגדר בפוליסה כדלקמן:

" המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות ולתקופה העולה על תקופת ההמתנה הקבועה בפוליסה (שאין חולקין, שהיא שלושה חודשים - ג'ט"ל), הכושר לעבוד במקצוע שבו עבד או לעסוק בעיסוק שבו עסק עד אותה מחלה או תאונה ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו".

נפרשו לפנינו טענות לרוב לעניין ההתיישנות. מקריאת סעיף 4.א לבקשה עולה, כי טענת המבטחת לעניין ההתיישנות הועלתה מלכתחילה ללא פירוט העובדות, עליהן היא נסמכת. כל אשר נאמר שם הוא, ש"התביעה הוגשה לבית המשפט למעלה משלוש שנים לאחר מועד קרות מקרה הביטוח". ההתייחסות המפורטת יותר לטענת ההתיישנות הוגשה מטעם המשיבה, אשר ציינה שלושה מועדים, מהם ניתן למדוד את מירוץ תקופת ההתיישנות: מועד קרות התאונה (אם כי, כאן המדובר לכאורה במחלה ולא בתאונה-

ג'ט"ל), מועד התגבשות הנכות הצמיתה ומועד קביעת הנכות הצמיתה על ידי מומחה רפואי [סעיף 6 (א) לתגובת המשיבה לבקשה]. המשיבה טענה, שבמקרה דנן החלה תקופת ההתיישנות עם ההתגבשות המצטברת של כל נכויותיה וסמכה את ידיה לשם כך, בין היתר, על ע"א (מחוזי ת"א) 1105/01 אמיתי דוד נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם). שם נקבע (ברוב דעות), שמועד תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות הוא מועד התגבשות והתגלות הנכות הקבועה. ייאמר אגב אורחה, שפסק דין זה נוגד את האמור בסעיף 5.ב לתגובת המשיבה, שכן פסק הדין איננו קובע את תחילת מירוץ ההתיישנות ממועד קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מנגד בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה צוין, כי תלוי ועומד ערעור על פסק הדין בע"א (מחוזי ת"א) 1105/01 הנ"ל בעניין אמיתי דוד. בתשובתה זו סמכה המבקשת את ידה, בין היתר, על רע"א 1395/00 אהוד צפריר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם). לדידי, המדובר בהחלטה לסרב רשות לערער ולא בהלכת בית המשפט העליון בערעור, המחייבת לפי דיני ה- stare decisis . הוסבר ב-רע"א 1395/00 הנ"ל בעניינו של אהוד צפריר, שבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קבע, שמונים את תקופת ההתיישנות מיום אירוע התאונה שהוא מקרה הביטוח ולא מיום החלטת המוסד לביטוח לאומי, הקובעת נכות צמיתה.

3.                   יכול ונולדו טענות ההתיישנות, אם ביחס למלוא התובענה, ואם ביחס לחלקה [ראה: הסיפא לסעיף 4 (א) לבקשה החל מן המילה "לחילופין"] בעמימות מסוימת בתובענה גופה. הרי, בבקשה נשוא ה"פ 1181/04 נתבקש בית המשפט להצהיר, כי המשיבה דנן "נמצאת כיום במצב של אי כושר עבודה בדרגה של 75% (שבעים וחמישה אחוז) לפחות מאז 01.09.02 (ההדגשה שלי - ג'ט"ל). מכל מקום, לפי הגיוני שלי, לא נולדה עילתה של המשיבה דנן על בסיס אי כושר עבודה בטרם פרשה מעבודתה כמורה ביום 01.09.02. הוגשה תובענתה בה"פ 1181/04 ביום 01.09.04. ללמדך, שלא התיישנה תובענה זו.

טענת אי צירוף מסמכים מהותיים

4.                   לפי המבקשת, יש למחוק את התובענה נשוא ה"פ 1181/04, כי לא צורפו לה הצעת הביטוח והצהרת הבריאות, המהוות חלק בלתי נפרד מן הפוליסה, והפוליסה במלואה, לרבות תנאיה הכלליים. תשומת לבה של המבקשת מופנית לנספחים 2 ג'

ו-3 א' לתובענה, הן הצעות הביטוח הרלוונטיות, שיש בכל אחת מהן גם הצהרת בריאות. ובאשר לאי צירוף מלוא הפוליסה טענה המשיבה: "מחד באה המבקשת חשבון עם המשיבה על "אי צירוף מסמך מהותי" לעתירה ומאידך מנעה היא מהמשיבה חלק ממסמכי הפוליסה". זוהי טענה מובהקת של העדר תום לב [לעניין החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בתחום סדר הדין האזרחי השווה:  בר"ע 305/80 שילה, ואח' נ' רצקובסקי, ואח'  פ"ד ל"ה (3) 449, 461 (מול האות "ד")].

טענה חמורה זו לא זכתה לתשובה מפורשת בסעיף 9 (ד) לתשובת המבקשת. בנסיבות אלו בהעדר התייחסותה של המבקשת לטענת העדר תום הלב לא ראיתי עתה למחוק את התובענה בשל ההפרה החלקית הנטענת של חובתה של המשיבה לצרף את מלוא הפוליסה בהתאם לתקנה 75 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

היש להעביר את התובענה לפסים של תביעה רגילה?

3. לפי טענת המבקשת, אין התובענה הנידונה מתאימה להידון בהמרצת פתיחה. זאת, כי ללא הליכים מקדמיים לגילוי מסמכים רפואיים, כך נטען, תקופח הגנתה. בנוסף, נטען, שמורכבות הראיות הרפואיות, שתובאנה בפני בית המשפט באמצעות חוות דעת, הופכת את התובענה בלתי מתאימה לבירור המהיר והקל, אשר נועדה המרצת הפתיחה לשרת. אין הכרעתי בבקשה המונחת בפני דורשת את הקביעה, אם בנושאים אלו הצדק עם המבקשת או המשיבה. באשר לסוגיית גילוי המסמכים, כתב המלומד גורן: "אין חולקין על כך שהנוהג וההלכה הפסוקה איפשרו את קיומו של גילוי המסמכים גם בהליך של המרצת פתיחה" [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) 172]. ואולם, אין ספק, שהמרצת הפתיחה נועדה לבירור מהיר של סוגיות פשוטות, ומסופקני, שתתאים לחקירת מומחים רפואיים על חוות דעתם.

היש למחוק את התובענה בהיותה, למעשה, תביעה כספית?

4. לטענת המבקשת, לפנינו תביעה כספית במסווה של בקשה למתן פסק דין הצהרתי מקום שבסופו של יום תאלץ המשיבה להגיש את תביעתה הכספית (סעיפים 9 ו-13 לבקשה וסעיף 3 לתשובת המבקשת לתגובת המשיבה). לדידי המבקשת, אם תובענה זו מתאימה למתן פסק דין הצהרתי, הרי כל תביעה כספית מתאימה (בשלב ראשון - ג'ט"ל) למתן פסק דין הצהרתי (סעיף 11 לבקשה).