פסק-דין בתיק בשא 4768/04

1.                   לאחר מחיקת תשובת המשיבה לבקשה נשוא תיק זה, עיינתי בבקשה על תצהירה המלווה ובסיכומי המבקשת. זאת, כי העדר תשובת הבנק לערעור שיקים אינו מביא באופן אטומטי לקבלת טענות הלקוח, אשר חשבונו הוגבל. כדברי י' אזני בספרו שיקים ללא כיסוי:

" אי הגשת תשובת הבנק משמעותה היא, על כן, הימנעות מלטעון טענות נגדיות ולהביא ראיות תומכות או מפריכות, לפי העניין, והותרת "זירת ההוכחה" למערער בלבד. עם זאת, חובת ההוכחה נותרת על כתפי הלקוח... הלקוח חייב לשכנע את בית המשפט, גם ללא תשובת הבנק, ולגבי כל שיק ושיק, כי יש לגורעו מן המניין..." י' אזני שיקים ללא כיסוי (כרך ב', תשס"ד) 105.

2.                   בפי המבקשת שתי טענות למען תבוטל ההגבלה על חשבונה נשוא תיק זה. הראשונה היא, שלא נשלחה לה התראה על ידי המשיבה. כידוע, הנטל להוכיח אי משלוח התראה רובץ לפתחה של המערערת. [ראה: י' אזני שיקים ללא כיסוי (כרך א', תשס"א) 288-289]. בסעיף 21 לתצהירה של הגב' שמחה הולצמן לתמיכה בבקשה נשוא תיק זה הוצהר, כי המבקשת (תחנת דלק נווה שלום בע"מ) לא קיבלה התראה. סעיף 10 (ב) (2) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981 קובע, כי אי קבלת התראה לא תהווה עילה לערעור שיקים "ובלבד שהבנק שלח התראה". ביודענו, שהנטל להוכחת אי משלוח ההתראה [על פי סעיף 2 (א1) לחוק שיקים ללא כיסוי הנ"ל] מוטל על המבקשת, נשאלת השאלה, מה הוצהר מטעם המבקשת, כדי להוכיח את אי משלוח ההתראה. בסעיף 21 סיפא לתצהירה של הגב' שמחה הולצברג נכתב: "המבקשת תטען כי לא ידוע לה אם ומתי נשלחה התראה". אין באמירה זו לגבי חוסר ידיעה, כדי להרים את הנטל, המוטל על המבקשת, להוכחת אי משלוח ההתראה על ידי הבנק.

3.                   טענתה העיקרית של המבקשת היא, שכאשר נמסרו השיקים מס' 554, 578, 579, 590, 585, 586, 587 ו-588 לסוכן הדלקים מר חזי זיו בסוף יולי 2004 (סעיף 12 לנימוקי הבקשה), לא יכלה היא לדעת, שלפתע ביום 08.08.04 יושג הסכם פשרה עם חברת סונול ישראל בע"מ בהליכים משפטיים תלויים ועומדים, לפיו הפעלת תחנת הדלק הרלוונטית בערד תעבור מן המבקשת אל חברת סונול הנ"ל ביום 15.08.04 (סעיף 2.1 להסכם ההפעלה, נספח א' לסיכומי המבקשת). עקב הסכם פשרה זה, שהעביר את הפעלת תחנת הדלק לחברת סונול ישראל בע"מ תוך שבוע ימים נמנעו מן המבקשת ההכנסות ממכירת דלקים בתחנת הדלק. לפי טענת המבקשת, בנסיבות אלו למבקשת היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים הנ"ל, כאמור בסעיף 10 (3) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981. את טענתה זו גיבתה המבקשת, בין היתר, במובאה מ-י' אזני שיקים ללא כיסוי (כרך ב', תשס"ד) 410:

" ... כאשר מתרחשת פעולה או מתהווה מצב שאין הלקוח יכול לצפותם מסיבות מוצדקות, ואילמלא פעולה זו או התהוות מצב זה, היתה המציאות שבהכרתו זהה עם המציאות כפי שהיא, אזי פער זה מקים ללקוח את ההנחה הסבירה לגבי מצב החשבון. כאלו יהיו המקרים כאשר משכורת שהיתה אמורה להיות מוזרמת לחשבונו כחודש בחודשו, לא הוזרמה מתקלה או מסיבות אחרות או שגימלה מביטוח לאומי המוזרמת באותו חודש, לא הוזרמה לחשבון מחמת שביתה או מסיבות אחרות שאינן בשליטת הלקוח, ואילו היו מוזרמות - היה לשיק כיסוי".

אין הנידון דומה לראיה. במקרה הנידון המבקשת ובעל השליטה בה, מר אבשלום הולצברג, הם שכרתו את החוזה עם חברת סונול ישראל בע"מ, אשר הפסיקה את הפעלת תחנת הדלק על ידי המבקשת ומנעה ממנה אותן ההכנסות, הדרושות לשם פרעון השיקים, אשר כבר מסרה. אין המדובר בחוזה, שלא היה בידיעת המבקשת, או שיכול היה לקרום עור וגידים ללא ידיעת המבקשת. אין המדובר בפעולת גורם חיצוני, שאינו בשליטת המבקשת, שהרי ללא הסכמת המבקשת להסכם עם סונול ישראל בע"מ כלל לא היה נכרת ההסכם הנ"ל. לפיכך, אין מקום לקבוע, שלמבקשת היה יסוד סביר להניח, שהשקים נשוא תיק זה יפרעו על ידי הבנק.

משלא הוגש לי ולא אתרתי את פסק הדין (בת.ה. (שלום ח') 6849/94     מרגלית מזון וחומרי ניקוי בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, הרי לא אוכל להתייחס לפסק דין זה, אליו הפנה ב"כ המבקשת המלומד. ובאשר להחלטה בהמ' (שלום ח') 2664/97 מ.צ.ב מפעלי בשר בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, שם דובר ביסוד הסביר להניח, שהשיק של צד שלישי ייפרע. הדבר אינו דומה למצב שנוצר במקרה דידן, כשהמבקשת עצמה היתה צד לחוזה, שמנע ממנה אותן ההכנסות, הדרושות לשם פרעון השיקים, שמשכה.

מכל האמור לעיל, דין הבקשה/הערעור להידחות. נוכח מחיקת תשובת המשיבה, ביום 27.12.04, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק למבקשת ולמשיבה.

ניתנה היום ו' בשבט, תשס"ה (16 בינואר 2005) בהעדר הצדדים

קלדנית: חיה דמרי

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: