פסק-דין בתיק בשא 4699/04

1. לפנינו ערעור שיקים של המבקשת, בני כסייפה בע"מ, כנגד הגבלת חשבונה מספר 111449 על ידי המשיבה בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ מיום 17/09/04 ליום 16/09/05 . בהתאם להסכם הדיוני בין הצדדים, נכריע בין הטענות המהותיות (בלבד), השנויות במחלוקת בין בעלות הדין, על בסיס החומר המצוי בתיק וזאת משויתרו הצדדים על כל טענה מקדמית. חומר כתוב זה הוא בקשת הערעור עצמה על תצהירה המלווה ונספחיה ותגובתה של המשיבה על נספחיה, שלא נתמכה בתצהיר.
2. הערעור מתייחס לסירובם של 5 שיקים ביום 31/08/04 כמפורט להלן:

א)      שיק מספר 290 בסך 24,310 ש"ח;

ב)      שיק מספר 262 בסך 42,970 ש"ח;

ג)        שיק מספר 205 בסך 28,911.73 ש"ח;

ד)      שיק מספר 080 בסך 28,660 ש"ח;

ה)      שיק מספר 108 בסך 24,887.02 ש"ח.

גרסת המבקשת סומכת על שתי טענות עובדתיות: ראשית, שמבחינת האשראי נחשבו שני חשבונותיה של המבקשת אצל המשיבה כמקשה אחת, כך שלמסגרת האשראי בחשבון הנדון בסך 40,000 ש"ח יש להוסיף מסגרת אשראי בחשבון השני של המבקשת אצל המשיבה, הוא חשבון מספר 301337, בסך 450,000 ש"ח (סעיפים 4 ו- 5 לתצהיר התומך בבקשה). ביחד, לפי הטענה, מסגרת האשראי של המבקשת אצל המשיבה היא

 490,000 ש"ח. שנית, כי בפגישות בין מנהלה בפועל של המבקשת, שתמך בבקשה בתצהירו לבין מנהל הסניף הרלוונטי של המשיבה וסגנו סוכם, שעקב קשייה של עיריית קרית גת לשלם למבקשת מזומנים, כנגד הפקדת השיקים (המועתדים) של עיריית קרית גת תוגדל מסגרת האשראי של המבקשת אצל המשיבה (כבר בעת ההפקדה) בסכום השיקים (סעיפים 8 ו- 9 לתצהיר מטעם המבקשת). לפי הטענה, סורבו חמשת השיקים נשוא הבקשה ביום 31/08/04 בניגוד להסכם זה.

בתגובת המשיבה, שאינה נתמכת בתצהיר, ציינה המשיבה, כי מסגרת האשראי בחשבון, שהוגבל  (מספר 111449) הינה 40,000 ש"ח, וכי ביום 30/08/04 הגיעה יתרת החובה בחשבון זה לכדי 213,350 ש"ח (סעיפים 2 , 4 ו- 7 לתגובת המשיבה). ובאשר לחשבון האחר (מספר 301337), בו מסגרת האשראי היה 450,000 ש"ח, הרי ביום 31/08/04 הגיעה יתרת החובה בו לסך 612,474 ש"ח (סעיף 9 לתגובת המשיבה). לפי המשיבה, המבקשת הודיעה על כוונתה להפקיד שיקים של עיריית קרית גת,אך בעת הפקדתם הוברר, שהשיקים אינם סחירים, וכי עקב זאת לא ניתן היה להעניק אשראי כנגדם (סעיף 10 לתגובת המשיבה). לבסוף, נטען, שאף לשיטת המבקשת, כשמסגרת האשראי הכוללת היתה 490,000 ש"ח והופקדו שיקים בסך 280,000 ש"ח (ולא בסך 300,000 ש"ח כנטען על ידי יריבתה לערעור זה), אמורה היתה מסגרת האשראי להגיע לסך 770,000 ש"ח. אולם, לטענת המשיבה, ביום 31/08/04 יתרת החובה של המבקשת היתה 825,804 ש"ח.

3. משום טענת ההסכם בעל פה בין הבנק למבקשת, שחייב את הבנק לפרוע את השיקים נשוא הערעור, טוענת המבקשת על פי סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981, כי היה לה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים מכוח ההסכם עמה. לכן, השאלה הראשונה, הנשאלת בערעור שיקים  זה היא אם ניתן להנתנות בעל פה על ההסכם למסגרת האשראי.  התשובה המתבקשת היא חיובית. כפי שבוארה משמעותו של סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי הנ"ל ב-י' אזני שיקים ללא כיסוי (כרך ב', תשס"ד) 434:

"...המלים "מכוח הסכם אתו" בעילת הביטול השלישית, מהווה מסגרת לכל צורות ההסכם האפשריות ולכל אופני וביטויי ההסכם האפשריים בדין החוזי, ובכלל זה הסכם בכתב, הסכם בעל פה או מכוח התנהגות ושינויים של אלה בדרכים אלה".

בענייננו אנו נטען, שהוגדלה מסגרת האשראי בהסכם בעל פה.

4. באשר לתשתית הראייתית לצורך ההכרעה בתיק זה, כידוע הכלל הוא, שכאשר בעל דין מוותר על חקירתו הנגדית של עד או מצהיר, יש לכך משקל ובדרך כלל יביא הויתור לקבלת דברי העד או המצהיר כנכונים [ראה: י'  קדמי על הראיות (חלק שלישי, תשס"ד) 1702 - 1703]. במקרה דנן משלא נחקר מנהלה של המבקשת על תצהירו, נמנעו מאתנו הכלים לתקיפת מהימנות דבריו בתצהירו. בנסיבות אלו לא נתערער תוכן תצהירו הן לענין מסגרת האשראי המאוחד בסך 490,000 ש"ח, הן לענין ההסכם בעל פה להגדלת מסגרת האשראי במקביל לשיקים, אשר יופקדו, והן לענין ההפקדה של שיקים בסך 300,000 ש"ח (סעיף 15 לתצהירו של מנהל המבקשת). טענת המשיבה בנושא היות השיקים בלתי סחירים נותרה תלויה על בלימה משלא נתמכה בתצהיר ולא נתבררה בחקירה הנגדית על המצהיר מטעם המבקשת. על כן, העובדות אשר תשמשנה יסוד לערעור זה הן כדלקמן:

א)      ביום 31/08/05 מסגרת האשראי של המבקשת עמדה על סך 790,000 ש"ח (490,000 ש"ח על בסיס הסכמי מסגרת האשראי המאוחדים ועוד 300,000 ש"ח על בסיס ההסכם בעל פה והשיקים שהופקדו).

ב)      ביום 31/08/04 יתרת החובה של המבקשת היתה 708,113.46 ש"ח- : בחשבון מספר 301337 הסך של 612,474.08 ש"ח - ובחשבון 111449 הסך של 95,639.38 ש"ח -. ללמדך שביום 31/08/04 על בסיס  הסכם המסגרת  המאוחד, ההסכם  בעל פה להרחבת האשראי והשיקים שהופקדו היתה על המשיבה החובה לפרוע שיק מספר 290 ושיק מספר 262 בסך כולל של 67,280 ש"ח, דבר שהיה מביא את יתרת החובה של המבקשת בחשבונותיה אצל המשיבה ליתרת חובה בסך

      775,393.46 ש"ח -, שהוא פחות מן האשראי המוגדל כמתואר לעיל בסך 790,000 ש"ח.

בנסיבות אלה  למבקשת היה היסוד הסביר להניח שעל המשיבה לפרוע את השיקים מספר 290 ו- 262 בהתאם לחובת הבנק לכבד הסכמים. כפי שנאמר מימים ימימהPACTA SERVANDA SUND .  הסכמים יש לכבד.

5. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. הגבלת חשבונה של המבקשת בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ סניף באר-שבע  מספר 111449 מיום 17/09/04 עד יום 16/09/05 מבוטלת בזאת, משקבעתי ששיק מספר 290 בסך 24,310 ש"ח ושיק מספר 262 בסך 42,970 ש"ח, שסורבו  ביום 31/08/05, לא יימנו במנין השיקים המסורבים.