פסק-דין בתיק בשא 2903/05

א. רקע

1. בקשת הנתבעים לדחיית תביעה שהוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר על הסף, בטענת התיישנות.

2. לטענת התובע לא פרעו הנתבעים הלוואה שקיבלו ממנו, עפ"י הסכם מיום 15.3.93. בגין האמור הוגשו כנגדם שתי תובענות (ת.א. 10029/96  ביום 24.11.96 ו - ת.א. 1467/97 ביום 19.1.97) שעניינן חוב וריבית פיגורים, ואף ניתן בהם פסק דין כנגדם.

3. בתאריך 28.10.97 פתח התובע בהליכי מימוש משכנא הרובצת על בית מגורי הנתבעים, אשר שועבד כבטחון להחזר ההלוואה לטובת התובע (תיק הוצל"פ 14-11456-97-0). באותו מועד מונה הבנק לכונס נכסים על הבית ובשנת 2000 מומש הבית ונמכר לצד ג', כאשר כל תמורת המכר הועברה לתובע.

ב. טענות הנתבעים

1. הנתבעים טוענים כי בהתאם לאמור לעיל, התגבשה עילת התביעה עוד בשנת 1996 ולכל המאוחר ביום 28.10.97 עת פנה הבנק למימוש השעבוד, והועמדה מלוא יתרת חובם של הנתבעים (694,118 ש"ח)  לפרעון מיידי, ובנסיבות אלה החל באותו מועד מירוץ ההתיישנות.

2. יתרה מכך, עפ"י סעיף 11 לחוזה ההלוואה, נקבעו מפורשות התנאים שיביאו לגיבוש התנאים המהותיים של עילת התביעה המזכים את הבנק לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה, לרבות הבלתי מסולקת שמועד פרעונה טרם הגיע וזאת, אם לא יעמדו הנתבעים בתשלומי החזר ההלוואה או אם יתמנה כונס נכסים על הנכס. כונס נכסים מונה, הנתבעים לא עמדו בהחזר ההלוואה ועל כן התגבשה עילת התביעה בשנת 1996 עת הופרה התחייבות הנתבעים או לכל המאוחר בשנת 1997 כשמונה כונס נכסים במסגרת תיק ההוצאה לפועל למימוש המשכון.

3. לאור האמור, התיישנה תביעת הבנק בחלוף 7 שנים, היינו לכל המאוחר ביום 28.10.2004 והואיל והתביעה הוגשה רק ביום 22.3.05, חלפה לה תקופת ההתיישנות ועל כן דין התביעה להדחות על הסף מחמת התיישנות.

ג. טענות התובע

1. לטענת התובע טרם חלפה תקופת ההתיישנות, שכן ההלוואה מעולם לא הועמדה לפרעון מיידי, אלא רק עובר להגשת תובענה זו. התביעות שהוגשו בעבר היה עניינן יתרות הפיגורים בלבד, שנצטברו מעת לעת עד אותו מועד.

2. אף מימוש המשכון נועד לכיסוי חלק מהחוב בחשבון ההלוואה, כאשר בפועל, המשיך התובע לחייב את חשבון הנתבעים בתשלומי ההלוואה השוטפים והלכה למעשה, עד ליום 1.1.99 נפרעו מרבית התשלומים השוטפים על ידי הנתבעים, כאשר המבקשים עצמם שילמו מעת לעת תשלומים בגין החיובים החודשיים אשר נזקפו בחשבון גם לאחר פתיחת התיק למימוש המשכון.

3. הסכם ההלוואה היה ב- 240 תשלומים כאשר סיומן צפוי לחודש מאי 2013. מועד כל תשלום בהתאמה, הינו מועד הווצרות העילה וממועד כל תשלום שלא נפרע, מתחיל מירוץ ההתיישנות לגביו.

4. הואיל ומומש נכס ששימש כבטוחה, סולקו מלוא התשלומים ומלוא החוב עד יום 1.1.01 ועל כן כל התשלומים שקדמו לו - אינם רלוונטים עוד. לטענת התובע, מתחיל איפוא מירוץ ההתיישנות כחדש, מיום 1.1.01, וזאת משום שהסכם ההלוואה עדיין תקף ומצמיח עילת תביעה מתחדשת, בכל חודש מחדש בהתאם לכל תשלום, תוך שרק עובר להגשת תביעה זו, הועמדה מלוא יתרת הלוואה לפרעון מוקדם ובה צורפה אף תביעת הסכום שנצבר בפועל מיום 1.1.01 ועד הגשתה.

5. זאת ועוד טוען התובע, עפ"י סעיף 9 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958, היה והודה נתבע בקיום זכות (ובעניננו המשיכו הנתבעים לשלם את תשלומי המשכנתא עד יום 28.12.98) הרי שהדבר עוצר את המירוץ ומתחילו מיום ההודאה. בנסיבות אלה עילת התובענה התגבשה לכל המוקדם לאחר סיום מימוש המשכון, היינו ביום 1.1.01 ולפיכך טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

ד. דיון

1. דעתי היא כי הצדק עם הנתבעים וכי התביעה אכן התיישנה כנגד הנתבעים, בטרם הגשתה ע"י התובע.

2. להלן נימוקי:

א.     אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 28.10.97, פתח בנק טפחות בע"מ (שהתובע בענייננו בא בנעליו), תיק הוצאה לפועל כנגד הנתבעים (תיק מס' 14-11456-97-0 בלשכת ההוצאה לפועל באר שבע) למימוש נכס מקרקעין שמושכן לטובתו, ובמסגרתו הועמדה יתרת החוב למימוש בסך של 690,035 ש"ח. הנכס אכן מומש והסכום שנתקבל בסך 646,560 ש"ח הועבר במלואו לזכות הנושה - התובע.

ב.      העובדה כי ההלוואה לא נרשמה "פורמלית" בספרי הבנק ככזו שהועמדה לפרעון, או שהבנק המשיך לחייב בספריו את הנתבעים בתשלומי ההלוואה, אינה מעלה או מורידה, שכן רישומי הבנק ואי העמדת ההלוואה לפרעון מלא ברישומיו, אינם קובעים לכשעצמם את מהות העובדה, כי הבנק אכן פעל למימוש יתרת ההלוואה לרבות זו הבלתי מסולקת, וממילא, גיבש במעשיו בפועל, באותו מועד את עילת התביעה במלואה כנגד הנתבעים.

ג.   עפ"י ההלכה הפסוקה, עילת התביעה נחשבת כמסכת העובדות המהותיות המזכות את הנושה בקיום החיוב של החייב. לפיכך היום בו נולדה עילת התביעה יהיה היום בו התגבשו העובדות המהותיות המזכות את הבנק בקיום החיוב כלפי הנתבעים, והחל ממועד זה מתחיל מירוץ ההתיישנות. (ר'פסה"ד המנחה בסוגיה זו: ד"נ 32/84 עזבון וולטר נתן ויליאמס ז"ל נ' Israel British Bank (London) (In Liquidation) פ"ד מד (2) 265)).