פסק-דין בתיק בשא 21959/07

1.  בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור של תביעה ייצוגית.

עניינה של התביעה האישית של המשיב (להלן: " התובע") ושל הבקשה לאישורה כתביעה ייצוגית, במשחק הצ'אנס שנערך על ידי המבקש (הוא המשיב בבקשה לאישור התביעה הייצוגית, להלן: " מפעל הפיס"). התובע טוען כי מפעל הפיס כיוון את משחק הצ'אנס לקהל יעד ייחודי שמצוי במצוקה, וכי המשחק עלול להפוך מהמרים "חברתיים" למכורים להימורים. זאת משום שמדובר במשחק בו נערכות הגרלות בכל שעתיים.

טענות הצדדים

2.  בבקשה הנוכחית טען מפעל הפיס כי יש לסלק את התביעה על הסף, משום שהיא התיישנה. לטענת מפעל הפיס, בבסיס התביעה עומדת טענת התובע לפיה מפעל הפיס הגדיל את כמות ההגרלות היומיות בשנת 1998. מפעל הפיס טוען כי הנזק שנגרם לתובע לטענתו, קרי - התמכרותו למשחק ה"צ'אנס", התגלה לו לכל המאוחר בשנת 1999, כאשר הוא הוציא את ספרו "הונאות בקזינו".

לטענת מפעל הפיס, במועד זה נודע למשיב על הנזק, ואף אם נזק זה החמיר בהמשך, אין בכך כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.

לחלופין טען מפעל הפיס, כי קיים שיהוי בהגשת התביעה, שיהוי שיצר מצג ברור מטעם התובע של מחילה על זכותו, כאשר כתוצאה מכך שינה מפעל הפיס את מצבו לרעה.

3.  התובע השיב לבקשה.

הוא טען כי משמעות קבלתה היא כי אלפי מהמרים כפייתיים לא יוכלו לקבל את יומם בבית המשפט, ומאחר שמדובר בענין מהותי וגורלי לכל חברי הקבוצה, מן הראוי שמכשול פרוצדוראלי לא יחסום את הבירור לגופו של ענין.

התובע טען כי רק כשנתיים שלוש לאחר שמפעל הפיס עבר לערוך 6 הגרלות יומיות, התגבשה בו הידיעה כי עומדת לו עילת תביעה. הוא הוסיף וטען, כי אף אם עילת התביעה שלו התיישנה - מדובר בהתיישנות שלא מדעת. כן הפנה התובע לס' 89(2) לפקודת הנזיקין, שלפיו תקופת ההתיישנות היא 10 שנים. הוא הפנה גם להוראת ס' 11 לחוק ההתיישנות לפיו אין לחשב בתקופת ההתיישנות את התקופה בה התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי. הדחף להימורים הוא - לטענת התובע - ליקוי נפשי, מהבחינה הפרקטית.

באשר לספרון שכתב התובע, הוא טוען כי הוא כתב אותו לקראת סוף שנת 1999, ושלח אותו למפעל הפיס לקבלת תגובה. מפעל הפיס לא הגיב עניינית, והספר הוצא לאור רק בשנת 2000. לכן יש לראות את מועד ההתיישנות, אם בכלל, כאילו החל ביום 1.8.00.

התובע טען כי יש לדחות גם את טענת השיהוי שהועלתה על ידי מפעל הפיס.

4.  מפעל הפיס הגיב לתשובת התובע. לטענתו, אין לקבל טענות נוספות של המשיב שעלו במסגרת תשובתו לבקשה דנן - כל עוד טענות אלה לא נטענו כהלכה במסגרת כתב תשובה. מפעל הפיס טען כי אין נימוק לטענת התובע לפיה מרוץ ההתיישנות החל ביום 1.8.00. כך או אחרת - התובע ידע את העובדות עליהן כתב בספר עוד בטרם פרסום הספר - וגם מכאן נובע כי עילת התביעה שלו התיישנה.

מפעל הפיס טוען עוד, כי מאחר שעילת התביעה של המשיב היא חוק הגנת הצרכן, תקופת ההתיישנות היא בהתאם לחוק ההתיישנות ולא בהתאם לפקודת הנזיקין, שחל רק על עוולות לפי הפקודה.

לענין ס' 11 לחוק ההתיישנות, טוען מפעל הפיס כי התובע טוען כי הוא וחברי הקבוצה לוקים בנפשם, ולכן תקופת ההתיישנות איננה חלה עליהם, ומאידך גיסא הוא מבקש לייצג קבוצה של 10,000 איש - ואם הוא עדיין לוקה בנפשו, ודאי שאיננו יכול לייצג את הקבוצה.

דיון

5.  כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי ניתן לקבוע כבר בשלב זה של הדיון שעילת התביעה של התובע כנגד מפעל הפיס - התיישנה, וזאת בהתאם לאמור בכתב התביעה.

כמו כן אני סבורה שבנסיבות המקרה דנן, יש אכן מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף, כבר בשלב מוקדם זה של הדיון, ועוד בטרם התבררה בקשת האישור לגופה.

עניינים אלה יידונו בפירוט להלן.

עילת התביעה של התובע - התיישנה

6.  בענייננו, העובדות הרלוונטיות לבקשה, מבוססות על האמור בכתב התביעה שהגיש התובע, שאותו הוא מבקש כי בית המשפט יאשר להגיש כתביעה ייצוגית.

בס' 20 לכתב התביעה נאמר:

" בשנת 1999, כתב והוציא הנתבע (צריך להיות התובע, ר. ר.) לאור את הספרון "הונאות בקזינו" שבו באחד הפרקים מתייחס התובע למשחק הצ'אנס בעובדות המקבילות בעיקרן לנטען בתובענה זו".