פסק-דין בתיק בשא 19778/06

בקשה לסילוק התביעה על הסף .

1.       מדובר בתביעה כספית על סך 15,000 ש"ח.

2.       הנתבעת (להלן "פרטנר") היא חברת המספקת שרותי סלולאר.

טענות התובע בכתב התביעה:

3.       לטענת התובע, החברה שניהל והיה בעל מניותיה (להלן "פלדרז") היתה לקוחה של פרטנר, והתקשרה עם פרטנר במסלול לפיו החיוב הנו עבור השיחות בלבד.

4.       התובע נענה להצעה מטעם סוכן של פרטנר לשדרג המכשירים שברשות החברה, ללא שנוי במסלול או התחייבויות עודפות מעבר לקיימות.

5.       בדיעבד התברר כי פלדרז הועברה למסלול של חיוב הקוים בעלות חודשית, גם ללא קיום שיחות.

6.       פלדרז נקלעה למצב כלכלי קשה וחדלה משימוש במכשירי הסלולאר של פרטנר.

7.       פרטנר מצידה, הגישה תביעה כנגד התובע בבית משפט השלום בתל אביב בגין החוב הכספי שנוצר, לטענת התובע, בעקבות מצג השוא וההטעיה של הסוכן מטעם פרטנר. פרטנר אף נטלה פסק דין בתובענה הנ"ל, על סך 3,000 ש"ח, ופתחה כנגד התובע תיק הוצאה לפועל.

8.       בסעיפים 6 עד 9  לתביעה נטען שיש לקבוע שהתובע לא חב דבר לנתבעת, לנוכח המפורט לעיל, וכן לנוכח העובדה כי התובע הוא אך מנהלה של פלדקרז ואין לו חוב אישי כלפי פרטנר (היינו אין עילה להרמת מסך). עוד נטען כי משפתחה הנתבעת תיק הוצאה לפועל בחוסר תום לב יש לחייבה בפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.   התביעה היא תביעה להשבה כספית של כל סכום אותו שלם התובע לנתבעת, וכן עוגמת נפש כאמור לעיל.

טעמי הבקשה

9.       הנתבעת מאשרת כי אכן בשנת 2004 הגישה כתב תביעה (צורף לתגובתה לתגובת המשיב) בבית משפט השלום בתל אביב. כתב התביעה הופנה  כנגד המבקש וכנגד פלדרז על סך 3097 ש"ח בגין הפרת הסכם ההתקשרות בין הצדדים שהתבטא באי תשלום. באותה תובענה  ניתן פסק דין בהיעדר הגנה (שצורף) על גובה הסך הנתבע, בצירוף אגרה, הוצאות ושכ"ט עו"ד. עוד מאשרת הנתבעת שאכן פתחה תיק הוצאה לפועל לגביית החוב הפסוק.

10.   משכך, טענת הנתבעת הנה שדין התביעה להדחות על הסף.

דיון:

11.   דין הבקשה להתקבל.

12.   חרף ההלכה הידועה כי על בית המשפט לנהוג זהירות בטרם יסלק תביעה על הסף, הרי בכתב התביעה אני נדרש לפסוק פיצוי בגין עוגמת הנפש שהסבו הליכי ההוצאה לפועל למשיב, בטענה שאינו חב דבר למבקשת, ולהורות על השבת כל סכום אותו שלם לנתבעת במסגרת תיק ההוצאה לפועל (אף לא ניתן בתביעה כל פירוט של סכום כזה).

13.   אלא שתיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש חוב פסוק. המשיב לא חלק בתגובתו על כך שלא הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ולא נקט הליכי ערעור. לפיכך עומד פסק הדין על כנו, ולא ברור על מה מלין המשיב. הליכי הגבייה שבתיק ההוצאה לפועל אינם מקור החיוב הפסוק אלא אך אמצעי לגבייתו. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל, אף אינו הערכאה המתאימה לבירור טענות היפות לבקשה לביטולו, ונוגעות לגופם של סכויי ההגנה. ככל שטוען התובע  בפני כי  אינו חב בדבר לנתבעת, מן הטעמים שפירט בתביעה,  היה עליו להגיש הגנתו במועד בתביעה המקבילה או להגיש בקשה לביטול פסק הדין. הליכי הגביה של החוב הפסוק גרמו אולי עוגמת נפש, אך זה טבעם של הליכי גביה.

14.   טוען התובע בתגובתו כי פסק הדין נגדו בתביעה המקבילה ניתן בגין אי תשלום חוב, ואילו טענותיו כאן נסמכות על עילות נזיקיות וחוזיות עקב  מעשי הסוכן שהטעה אותו. אלא שכתב התביעה שכאן משתית יהבו על טענות עובדתיות  שהיה על התובע  לפרוש בהגנתו במסגרת התביעה המקבילה בה ניתן פסק הדין, או במסגרת בקשה לביטול פסק הדין. מדובר על אותן טענות שבעובדה, כאשר התביעה שהוגשה בהליך המקביל הנה  להפרת חוזה ההתקשרות של פלדרז עם פרטנר, וכלפי התובע נטענו טענות להרמת מסך ואף טענות לחיוב אישי מכוח דיני הנזיקין והחוזים. אותן טענות שמעלה התובע כאן יכולות וצריכות היו לשמש  כטענת הגנה בתביעה המקבילה, בין אם נסמכות הן על דיני החוזים ובין על דיני הנזיקין. כידוע גם פסק דין שניתן בלא דיון לגופו, ואפילו בהעדר הגנה, בולע את העילה המקורית ומקים השתק עילה (נ.זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי עמ' 32). מדובר באותה מסכת עובדתית בשתי התביעות ובנסיבות יהא המבחן העיוני להגדרת "עילה" לצורך סוגיית ההשתק אשר יהא, קשה לחלוק על כך שמדובר באותה עילה.

בפועל מדובר על עילה שמוצתה עם מתן פסק דין חלוט, קיים מעשה  בית דין, והתביעה דנן חותרת תחת עקרון סופיות הדיון. עילות התביעה עליהן משתית התובע יהבו נידונו במסגרת התביעה המקבילה (לא לגופן, אלא בהיעדר הגנה, אלא שבכך כאמור אין רבותא). בפועל טענת התובע הנה להשבה של סכומים כספיים ששולמו עקב עקב חוזה שנפל פגם  בכריתתו עקב טעות או הטעייה. אלא שפסק הדין ששמש יסוד לחיובו של התובע  סמך יהבו על אותו הסכם התקשרות נטען שתוקפו שנוי במחלוקת בין הצדדים בתביעה שבפניי.