פסק-דין בתיק בשא 1941/08

ביום 5.3.07 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט במסגרת המרצת פתיחה 221/07 להכריז עליה כבעלים של מגרש בשטח 551 מ"ר מתוך חלקה 57 גוש 17527 בנצרת עילית.

לטענתה הועברו אליה הזכויות הנ"ל מהנתבע מס' 2 (להלן: "מרג'יה"). כן עתרה לבטל עיקול שנרשם על הערת אזהרה שנרשמה לטובת מרג'יה (אשר בעצמו רכש את הזכויות מהמשיב 1) ולקבוע כי אין לעיקול הנ"ל תוקף כלשהוא.

לאחר שנתקיימו מספר הליכים בתיק, לרבות קדמי משפט, תיקון התובענה העיקרית, הגשת תשובות להמרצת הפתיחה, וקביעת התיק לשמיעת ראיות ליום 10.9.08, הגישה המבקשת את בקשתה הנוכחית להפסקת התובענה בדרך של מחיקתה בלבד.

ביום 1.9.08 הוריתי על קבלת תגובת המשיבים בדחיפות, וכן הוריתי כי ישיבת 10.9.08 תתקיים כישיבת קדם משפט ולא יישמעו בה ראיות.

תגובות המשיבים 1-3 לא נתקבלו עד היום, אולם בישיבה שנתקיימה היום הודיע ב"כ המבקשת, עו"ד אבו חאטום כי ב"כ המבקשים 2-3, עו"ד מאהר חנא, הודיע שהוא מסכים לבקשה.

המשיבה מס' 4 ביקשה כי התובענה תידחה וכן תימחקנה הערות אזהרה שנרשמו על המקרקעין הנ"ל לטובת המבקשת. כמו כן ביקשה לחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמא.

לטענת המשיבה 4, היא נושה של מרג'יה הנ"ל, ומנסה במשך שנים מספר בהליכי הוצל"פ לממש חוב שהוא חב לה ללא הצלחה, שכן הוא נוקט בתכסיסי התחמקות משפטיים תוך ניצול מכפיר של הליכי משפט ותוך סיוע של צדדים שלישיים וביניהם המבקשת דנן.

לטענתה הוא עשה זאת תחילה באמצעות אשתו, הגב' זויה מרג'יה, שהגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה להצהיר כי מחצית רכושו שייך לה. במסגרת אותו הליך ניתן צו מניעה זמני אשר מנע מהמשיבה 4 לרדת לנכסי מרג'יה ובסופו של דבר הועבר הדיון לבית המשפט המחוזי.

בחודש 11/06 נרשם עיקול על זכויות מרג'יה בנכס המקרקעין הנ"ל, אולם התברר כי בתאריך 2.1.07 נרשמה הערת אזהרה בגין עסקת מכר המקרקעין דנן, על אף העיקול.

לטענתה הדיון נדחה ללא הצדקה לבקשת ב"כ המבקשת ונדחה פעם נוספת ימים ספורים טרם ישיבת ההוכחות הוגשה בקשה להפסקת התובענה מבלי לנמק נימוק ענייני כלשהוא שיסביר את הצורך בהפסקת התובענה. לטענתה, חוששת המבקשת וכן מרג'יה הנ"ל כי התביעה תתברר לגופה ולאחריה תידחה התובענה וניתן יהיה לממש את הנכס. על כן ביקשה לדחות את הבקשה וכן לחייב בהוצאות.

המשיב 5 (להלן: "הבנק") הודיע כי אין לו התנגדות להפסקת התובענה בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאותיו וכן שכ"ט עו"ד.

המשיב 6 (להלן: "הנאמן") בתגובתו לבקשה התנגד לה, לטענתו נדחה הדיון בתיק מפעם לפעם ללא הצדקה על אף שהוא נאלץ בלימוד התיק והכנת החקירה הנגדית והפנה את בית המשפט גם לטענות שנטענו בתיק הפש"ר המתנהל בעניין מרג'יה הנ"ל. גם הוא טען כי הבקשה להפסקת ההליכים לא נומקה בטעם כלשהוא או הסבר כלשהוא וכל תכליתה הינה דחיית מימוש נכס המקרקעין הנ"ל. כן טען כי במידה שתימחק התובענה, הרי ממילא תוגש תובענה אחרת בין על ידו ובין על ידי אחד הנושים האחרים של מרג'יה וההתדיינות תתקיים ממילא, תוך שגרמו הוצאות משפט נוספות שיחולו על קופת הכינוס שלא לצורך. הוא הודיע כי יסכים להפסקת התובענה רק על ידי הסכמת המבקשת כי התובענה תידחה, זאת על מנת שניתן יהיה לבטל את הערת האזהרה שנרשמה לטובתה על המקרקעין או לחלופין אם היא תסכים למחיקת אותה הערה. כן ביקש לחייב אותה בהוצאות.

בדיון שהתקיים בפני היום לעניין הבקשה הנ"ל, התייצבו ב"כ המבקשת, ב"כ המשיבה 4 וכן הנאמן וחזרו על טענותיהם. במסגרת הדיון הודיע ב"כ המבקשת כי ב"כ המשיבים 2 ו-3 מסכים לבקשה. הנאמן הופיע גם על דעת ב"כ הבנק שביקשה לחזור על טענותיה שבכתב.

בתגובה שניתנה במהלך הדיון לטענות המשיבים הנ"ל כי יש לבטל את הערת האזהרה הנ"ל, התנגד ב"כ המבקשת לדחיית התביעה, אשר תביא מאליה לביטולה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת על המקרקעין הנ"ל.

דיון

סעיף 154 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע:

"הפסקת תובענה[154, 156]

154. (א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת. (ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט. (ג) סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה."

הנה כי כן, על פי התקנה הנ"ל, ובהעדר הסכמה של המבקשת, אין בית המשפט מוסמך בשלב זה להורות על דחיית התובענה אלא במסגרת שיקול דעתו יכול הוא "להרשות למבקש לעשות כמבוקשו" (במקרה דנן למחוק את התובענה, כפי שנתבקש) או לסרב לבקשה ואז ניתן יהיה לדחות אותה אך ורק אם התובע עצמו אינו ממשיך אותה.

על כן הבקשה לדחיית התובענה נדחית כבר בשלב זה.