פסק-דין בתיק בשא 176727/05

1.         בפני ערעור על חיוב בהיטל השבחה, כאמור בסעיף 14 (ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965. החיוב בהיטל ההשבחה הינו חיובו של דוד קאירי, בגין השבחת המקרקעין שבחכירתו, חלקה 221גוש 6161, כמפורט בחוות דעת השמאי צבי רון, נספח א' לכתב הערעור.

על אף שהיטל השבחה מוטל על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה, משום מה הוגש הערעור כנגד המשיבה, העיריה, גוף משפטי נפרד, וכבר בכך היה כדי להביא למחיקת הערעור, אולם בא כוח המשיבה טען את טענותיו בשם הועדה המקומית ובכך ויתר, בהגינותו, על טענתו זו. מכל מקום, אם למערערים טענות כנגד עירית גבעתיים, אין מקומן בערעור על פי סעיף זה לתוספת!

2.         טענה דיונית נוספת הינה בכך שעל אף שהחיוב בהיטל ההשבחה הוצא לדוד קאירי, הערעור הוגש על ידי המערערים, מי שרכשו ממנו את המקרקעין נשוא השומה הנ"ל. מן הדין כי מר קאירי היה מצורף כמערער לכתב הערעור, לבדו או יחד עם המערערים.

3.         מכל מקום, גם לגופו של עניין, לא מצאתי ממש בערעור.

מר קאירי רכש את הזכויות במקרקעין ביום 29/5/95 (ראה חוזה העברת זכות החכירה, נספח א' לתשובת המשיבה), הוא נותר בעל הזכויות עד למועד מכירת הזכויות למערערים, ואין מחלוקת כי מועד זה הינו יום 27/6/04.

במהלך תקופה זו פורסמו שתי תוכניות שהיה בהם כדי להשביח את המקרקעין, תוכנית גב/מק/2002 פורסמה למתן תוקף ביום 24/3/03 ותוכנית גב/353 ה' שפורסמה למתן תוקף ביום 23/11/98. החבות בהיטל ההשבחה, בגין השבחת המקרקעין, הינה על בעל הזכויות במועד פרסום התוכניות, קרי - דוד קאירי (ראה סע' 2 לתוספת הנ"ל). מועד תשלום ההיטל נדחה, כאמור בסעיף 7 לתוספת, ליום מימוש הזכות במקרקעין, ובענייננו - יום מכר הזכויות מדוד קאירי למערערים.

בנסיבות אלו, הוצאת שומת היטל ההשבחה לדוד קאירי - אין בה כל דופי.

4.         היות ומר קאירי רשם את זכויותיו במקרקעין במרשם המקרקעין רק ביום 10/11/04, דהיינו, באיחור רב, וככל הנראה - בגין התחייבותו כלפי הקונים, המערערים, לרשום את זכויותיו במקרקעין על שמו, ביקש דוד קאירי וקיבל מעירית גבעתיים אישור לרישום הנכס על שמו בלשכת רישום המקרקעין (נספח ג' לערעור). באישור זה נרשם, בין היתר, כי -

"על נכס חל היטל השבחה - שולם".

אישור זה ניתן ביום 24/10/04, דהיינו, לאחר יום מימוש הזכות במקרקעין- יום מכר הזכויות למערערים. טענת המערערים הינה כי הם הסתמכו על האמור באישור זה, כאילו אין כל הייטל השבחה על הנכס, ועל כן מנועה הועדה המקומית גבעתיים לדרוש ולתבוע היטל השבחה בגין המקרקעין הנידונים.

ב"כ המשיבה טוען כי כל העולה מהאישור לרישום, אישור הניתן על פי האמור בסעיף 324 לפקודת העיריות, הוא כי אין כל מניעה, בכל הנוגע לעיריה, כולל בנושא היטל השבחה, לרישום הזכויות במקרקעין על שמו של דוד קאירי. בטענה זו לדעתי, הצדק עימו. אין ללמוד מהאישור דבר לעניין חיובו של דוד קאירי בהיטל השבחה. המסמך מאשר כי למועד רכישת הזכיות על ידי קאירי, מאת נרי יוספי, החוכר הקודם של הנכס, אין כל חיוב בהיטל השבחה על המעביר הראשון - נרי יוספי. במילים אחרות, לתאריך מימוש הזכיות במקרקעין על ידי נרי יוספי, יום העברת זכיותיו בנכס לידי דוד קאירי, אין כל חיוב בהיטל השבחה.

הסתמכותם, כביכול, של המערערים על האישור הנידון, אין בה כל ממש. במסמך האישור עצמו נרשם ברורות כי - "אישור זה אינו משחרר את בעל הנכס... מכל חוב שהיה רובץ עליו בזמן מתן האישור ואשר מכל סיבה שהיא לא נתגלה ולא נדרש...".

5.         כאשר היטל ההשבחה נדרש כדין, וזאת על ידי הועדה המקומית המוסמכת לכך, ולא מצאתי כל פסול בעצם הדרישה להיטל, הרי נושא הערעור שעל פי סעיף 14 (ג') לתוספת הנ"ל, על עצם החיוב בהיטל - מוצה. ערעור זה הינו, כאמור, כנגד הועדה המקומית. אם סבור ב"כ המערערים כי עירית גבעתיים בהוצאת האישור הנידון כפי שהוצא, גרמה למערערים נזק, עליו להגיש תביעה לפיצויים כנגד העיריה לבית המשפט המוסמך. הערעור שבפני אינו תחליף לתביעה שכזו. את דעתי על סיכוייו בתביעה זו, כבר הבעתי, אולם עדיין פתוחה הדרך בפניו לנסות את מזלו בפני מותב אחר בבית המשפט המוסמך.

6.                  הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבה הוצאות הערעור בסך של 2,500 ש"ח + מע"מ, נכון לתאריך היום.

ניתן היום ד' בכסלו, תשס"ו (5 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים .                                                                             

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: