פסק-דין בתיק בשא 175511/07

בפניי בקשה שהגיש, בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן:" המבקש" או " הנתבע" או " הבנק") לסילוק התובענה שהוגשה ע"י, שאמי אברהם חברה לבניין ופיתוח בע"מ (להלן:" המשיבה 1" או " החברה") וע"י אברהם שאמי (להלן:" המשיב 2" או " מר שאמי") (אשר יקראו ביחד ,להלן:" התובעים" או " התובעים"), מחמת מעשה בית דין, חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש (להלן: "הבקשה הנוכחית").

רקע

המשיבה הינה חברה העוסקת בעבודות בניין, עפר ופיתוח והחלה את פעילותה בשנת 1994, כאשר בעל המניות במשיבה 1, היה מר שאמי אברהם, שהינו המשיב 2, אשר מחזיק ברוב מוחלט של מניות המשיבה 1, כאשר בזמנים הרלוונטיים ניהלה חשבון בנק אצל המבקש.

התביעה דנן

התביעה שבפני,הוגשה ביום 8.3.07 (להלן: "התובענה") עניינה בחשבון בנק מס' 894000/47 (להלן:" החשבון"), שהתנהל ע"ש החברה בבנק המבקש.

טענתם העיקרית של התובעים הינה, כי לאורך השנים ערך הביטחונות שהועמדו לטובת הבנק היה גדול משמעותית משיעור האובליגו הכולל שבחשבון, וכי בתקופות מסוימות וללא כל הגיון כלכלי בחר הבנק להחזיר לחברה שיקים וגרם לה לפגיעה יוצאת דופן במעמדה, דבר אשר הביא לבסוף להפסקת היחסים העסקיים והחברה פנתה לנהל את עסקיה בבנק אחר.

לטענת התובעים, רק לאחר בדיקת מומחה ולאחר שנאספו כל הנתונים והשוו ביניהם,התברר עד כמה, פעלה שיטת ניהול החשבון, לרעת החברה. 

התביעה הקודמת

כשלוש שנים לפני הגשת התביעה שבפני, הגישו התובעים תביעה הזהה לפי לשונה, ניסוחה ותוכנה, כנגד המבקש, באופן זהה לתובענה נשוא בקשה זו. תביעה זו הוגשה ביום 16.2.04  בבית משפט השלום בת"א בת.א. 22477/04  (להלן:" התביעה הקודמת"). התביעה הקודמת נדונה ע"י כבוד השופטת דליה הורנצ'ק (להלן: "השופטת").

ביום 13.11.05הגיש הבנק במסגרת התביעה הקודמת, בקשה (בש"א 181522/05), בה התבקש ביהמ"ש להורות לתובעים להשיב כמתחייב על פי דין על שאלות שהופנו אליהם במסגרת שאלון מטעם הבנק, וכן לשוב וליתן תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי.

ביום 15.11.05ניתנה החלטה המורה לתובעים, ליתן תגובתם לבש"א 181522/05 וכן להגיש תצהירי עדות ראשית, תיקי מוצגים וחוות דעת.

הבקשה לסילק התביעה הקודמת על הסף.

ביום 19.12.05בחלוף המועדים שקבע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 15.11.05 ומאחר והתובעים לא הגישו כל תגובה כמתחייב מהחלטת ביהמ"ש, הגיש הבנק בקשה לסילוק התביעה על הסף, הן מכוח תקנה 122 לתקסד"א, התשמ"ד-1984, והן על יסוד הנימוקים המהותיים של דחיית תובענת התובעים מחמת התיישנות, העדר עילה, השתק ומניעות.

ביום 1.1.06ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש המורה לתובעים ליתן את תגובתם, אולם על אף שחלפו המועדים להגשת התגובה, לא טרחו להגיב לבקשת הנתבע, וביום 23.1.06 הגיש הבנק, בקשה למתן החלטה המאשרת הבקשה לסילוק על הסף.

ביום 2.2.06, בחלוף המועדים שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש מיום 1.1.06, הומצאו למשרד ב"כ הבנק באמצעות פקסימיליה תגובה מטעם התובעים לבקשת הנתבע לסילוק על הסף, וכן תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים, וביום 6.2.06 הגיש הבנק תשובה לתגובה.

ההחלטה של השופטת לדחיית מרבית התביעה הקודמת.

ביום 24.4.06ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת של כב' השופטת דליה הורנצ'יק, בבקשת הנתבע לסילוק על הסף, במסגרתה הורתה כב' השופטת הורנצ'יק על דחייתן של עילות וטענות בכתב התביעה מחמת התיישנות, וכן על דחייתן וסילוקן של עילות וטענות נוספות בכתב התביעה, בין היתר מחמת העדר עילה, השתק ומניעות. (להלן:" ההחלטה")

על החלטה זו לא הוגשה בר"ע או ערעור והינה חלוטה.

מחיקת יתרת התביעה הקודמת

במסגרת ההחלטה, הוסיף והורה בית המשפט, כי על התובעים להשיב בפרוטרוט בתצהיר תוך 15 ימים על שאלות, בעניינים שלא חלה לגביהם התיישנות, ולהמציא תוך אותו מועד תצהיר גילוי מסמכים, שאם לא ימלאו התובעים אחרי צו זה, תימחק יתרת התובענה שלא נדחתה מחמת התיישנות-מחוסר מעש.