פסק-דין בתיק בשא 174930/07

1.    מבוא

בפני בקשת המבקשים  (להלן: "הנתבעים")  למחיקת  תביעת  המשיבות (להלן:  " התובעות/

המבטחות") בהעדר עילה ולפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשל"ד-1984.

השאלה העיקרית נשוא בקשה זו הינה, האם לחברות ביטוח, המבטחות בביטוח חובה לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, (להלן: "הפקודה") עילת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל") וקופת חולים (להלן: " קופ"ח") להשבת הוצאה רפואית שהוצאה עבור הניזוק על ידי חברת הביטוח, כאשר החובה לביצוע התשלום בגינה מוטלת גם על המל"ל ועל קופ"ח - מכוחה.

2.    רקע

התובענה הוגשה על ידי התובעות בהיותן מבטחות בביטוח רכב חובה את שימושו של מר מיכאל שריקי (להלן: "הניזוק") בקטנוע, מיום 1.7.99 עד 30.6.2000, מכוח הפקודה.

בתאריך 1.7.99 נפגע הניזוק בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, עת רכב על הקטנוע. כתוצאה מהתאונה לקה הניזוק בשיתוק בפלג גופו התחתון. התאונה הוכרה כתאונת עבודה, כמשמעות המונח בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: " חוק המל"ל").

בעקבות הכרה זו זכה הניזוק לטיפולה של הנתבעת 2, כחלק מסימן ג' לחוק המל"ל ולתקנות הביטוח הלאומי, (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח-1968 (להלן: " התקנות"), וכן לאור הסכם שנערך בין הנתבעות ביום 7.6.90 (להלן: " ההסכם"), על פיו קיבלה עליה קופ"ח מתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי לפי הוראות חוק המל"ל והתקנות. בין יתר הטיפולים הרפואיים היה זכאי הניזוק גם לטיפולי פיזיותרפיה.

הניזוק תבע את התובעות בגין נזקיו על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים") בביהמ"ש המחוזי בחיפה. במסגרת הדיון שם, נבדק הניזוק על ידי ד"ר אילנה פרדר, מומחית בתחום השיקומי, שהמציאה חוות דעתה ביום 19.6.01, ולפיה זקוק הניזוק בין היתר, ל"פיזיותרפיה פעמיים בשבוע, להורדת הספסטיות ושמירת טווח תנועה. בשלב זה גם תרגול הליכה עם מכשירים".

כפועל יוצא פנה הניזוק אל קופ"ח לשם קבלת טיפולי פיזיותרפיה, אלא שזו הייתה מוכנה להעניק לו אך ורק 12 טיפולים בשנה, זאת מאחר ואינה מסוגלת לתת את כל השירות שקופת החולים צריכה לתת למבוטחיה.

בפסה"ד שמסר ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפי כב' השופט ברלינר, ציין כב' השופט בעמ' 13 כדלקמן:

"הטיפולים, כך נראה, הם טיפולים רפואיים שהקופה חייבת לתת אותם על-פי ההסכם נ/6.

בפועל הקופה מתחמקת מכך, והיא מנסה להסתמך על עמדת הגורם הרפואי בקופה, שבידו ההחלטה על נחיצותה".

לפיכך טענו המבטחות, כי קופ"ח מפרה את התחייבותה החוזית ואת חובתה על פי דין, לתת שירות טיפולי פיזיותרפיה.

משחויבו המבטחות, כאמור בפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, לשלם לניזוק הסך של 224,755 ש"ח בגין אותם טיפולים, ומאחר והניזוק אינו מקבלם, מקום בו מוטלת חובה על הנתבעות לספק לו אותם טיפולים, כי אז טענו המבטחות שהנתבעות מחויבות בהשבת הוצאה זו שנגרמה להן בסכום הנתבע.

עילות התביעה, עליהן ביססו המבטחות את תביעתן הינן, עילה חוזית, בהיות החוזה בין הנתבעות חוזה לטובת צד ג' - הניזוק, ומשפוצה הניזוק על ידי התובעות, עוברת זכותו לפיצוי ו/או שיפוי אל התובעות כלפי הנתבעות, וכמו כן בעילת עשיית עושר - ולא במשפט.

המל"ל מצידו, טען להעדר עילת תביעה ולהעדר יריבות. כמו כן טען להעדר אפשרות ניכוי גמלה בעין, לאור סעיף 82 לפקודת הנזיקין. מעבר לכך הוסיף, כי החובה לתת לניזוק טיפול רפואי ושיקום מוטלת דווקא על המבטחות, בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הפיצויים, וסעיף 3 לפקודה, ובנוסף, כי היקף הטיפול לפי תקנות המל"ל נתונה לנתבעת 2 - קופה"ח, ולכן יש לפנות אל קופ"ח ככל הנדרש.

במקביל לכתב הגנתה הגיש המל"ל גם הודעה לצד ג' כנגד קופ"ח.

קופ"ח ציינה בכתב הגנתה אף היא, כי אין כל יריבות או עילה כלפיה, כי אינה חייבת כל חבות כספית שהיא לנפגע או לתובעות לפי חוק המל"ל, מה גם שאין לתובעות כל עילה שבדין לחייב את קופה"ח בתשלום עבור שירותי בריאות או טיפולי פיזיותרפיה, שתידרש ליתן בעתיד.