פסק-דין בתיק בשא 16548/01

1.       תחילתו של הליך זה בבקשה, בש"א 16548/01, שהוגשה ביום 18.11.01 במסגרת תיק הסדר חורפיש מס' 16544/77, "לתיקון טעויות סופר ו/או ביטול פסק דין שניתן בטעות על אף קיום פסק דין נוגד קודם". בעקבות התגובה שהגישה ב"כ המשיבה מס' 1, להלן: " רשות הפיתוח", והחלטת בית המשפט מיום 15.1.02,  הגיש ב"כ המבקשים בקשה מתוקנת ביום 17.1.02 שעניניה: " תיקון טעויות סופר שנפלו בפסק הדין נשוא בקשה זו ו/או ביטול פסק הדין בתיק חורפיש/567 בטענת תולדה של הטעיה היות וקיים פס"ד נוגד של אותו בית משפט ובין אותם הצדדים, בין היתר", להלן :"הבקשה".

2.       אסקור להלן את טענות ב"כ המבקשים ותגובת ב"כ המשיבים. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נרשם אחרת. תחילה אתייחס לפסקי הדין השונים שפורטו בבקשה ואשר העתק מכל אחד מהם צורף לבקשה לפני שתוקנה, אך ב"כ המבקשים התיחס אליהם כאילו צורפו לבקשה המתוקנת.

1)       בתיק הסדר חורפיש/544 הצדדים היו יוסף אסעד ע'אנם מצד אחד, ו -סלים דיאב מרעי ורשות הפיתוח, מצד שני. מהעתק פסק הדין שצורף לבקשה וסומן באות " א", בו לא נרשם תאריך מתן פסק הדין, אך ממנו עולה כי בית המשפט קבע: "לאור האמור לעיל הנני להורות על תיקון לוח הזכויות ביחס לחלקה 30 בגוש 19477 מאדמות חורפיש על שם [ כך במקור - ר.ג'] שפיק יוסף ע'אנם, [הוא המבקש מס' 1 בבקשה שלפני], 20 חלקים מתוך 36 חלקים מהחלקה במקום חלקי סלים דיאב מרעי", להלן: "סלים", שהיה המשיב מס' 2 באותו הליך. פסק דין זה נרשם בלשכת רשם המקרקעין כפי שעולה מנסח הרישום, להלן: "הנסח", שהעתק ממנו צורף לבקשה וסומן באות " ב", להלן: " פסק הדין הראשון".

          אומר מיד כי לא ברור לי כיצד הופיע בפסק הדין שמו של שפיק יוסף ע'אנם כשהמבקש בכותרת לאותו פסק דין הוא יוסף אסעד ע'נאם.

2)       בתיק הסדר חורפיש/ 545, הצדדים היו יוסף אסעד ע'אנם  ומדינת ישראל, ועניינה תיקון לוח הזכויות המתיחס לחלקה 33 בגוש 19427. ביום 15.5.79 ניתן פסק דין בקשר לחלקה זו, שהעתק ממנו צורף לבקשה וסומן באות " ג", להלן: " פסק הדין השני".

3)       בתיק מאוחד חורפיש/ 544 + 545  בין המבקש יוסף אסעד ע'אנם לבין מדינת ישראל ורשות הפיתוח, ניתן ביום 18.5.79 פסק דין בו צוין בטעות [כך לטענת ב"כ המבקשים] כי על פי פסק הדין שניתן בתיק חורפיש/544 נרשמו 20 חלקים מתוך 46 על שם שפיק יוסף ע'נאם והחלקים הנותרים נרשמו על שם רשות הפיתוח, בעוד שהנכון הוא צריך להיות 20/36. ב"כ המבקשים טוען כי טעות זו הינה טעות סופר שיש לה השלכות ויש לתקנה. העתק מפסק דין זה צורף כנספח ד' לבקשה, להלן: " פסק הדין השלישי".

4)       בתיק חורפיש/ 567 בו המבקש היה סלים דיאב מרעי נגד רשות הפיתוח סלים הוא מי  שהיה המשיב מס' 1 בתיק חורפיש/544 שזכויותיו בחלקה 30 הן 20/36 נפסקו לטובת שפיק יוסף ע'אנם - נגד רשות הפיתוח . פסק הדין ניתן ביום 7.9.81, להלן: " פסק הדין הרביעי". טוען ב"כ המבקשים כי פסק דין זה נוגד את פסק הדין הראשון שניתן בתיק חורפיש/544.

לאור סקירה זו מגיע ב"כ המבקשים " למקור הטעות". לטענתו, אותם חלקים, קרי, 20/36 נפסקו לרשות הפיתוח בתיק חורפיש/657 על אף שרשות הפיתוח, המשיבה בתיק חורפיש/567 היתה צד בתיק חורפיש/544 וידעה כי החלקים שנפסקי לה בפסק דין חורפיש/567 כבר נפסקו לשפיק יוסף ע'נאם לפי פסק הדין ב חורפיש/544. העתק מפסק הדין צורף כנספח " ה" לבקשה ונסח היסטורי חדש צורף כנספח " ו" לבקשה.

3.       ב"כ המשיבה מס' 1, להלן " רשות הפיתוח", הגישה תגובה לבקשה המקורית והשלמה לבקשה המתוקנת ועמדתה היא כי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף, משאינה מפרטת כלל מהו הסעד המבוקש על ידי המבקשים. הבקשה גם אינה מציינת אלו טעויות סופר דורשות תיקון. בנוסף, הבקשה המקורית אינה מגלה איזה פסק דין מתבקש ביטולו, ומסקנתה כי בהעדר פרטים אלמנטריים אלו, אין בפנינו בקשה ודינה להדחות. בהמשך טענה ב"כ רשות הפיתוח כי תיקון טעות סופר הוגשה זמן רב מעבר ל-21 הימים הקבועים בס' 81 (א) לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984, להלן: " חוק בתי המשפט". באשר לבקשה לביטול פסק דין ושינוי הרישום בפנקסי זכויות המקרקעין לגבי חלקה 30, המבקשים לא העלו כל הנמקה ראויה מדוע יש לשנות את הרישום שהסתיים עוד בשנת 1982, רישום המבטל כל זכות סותרת שהיתה קיימת עוד לפני הרישום וזאת בהתאם להוראות, סעיף 81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין תשכ"ט- 1969, להלן " הפקודה", וגם מנימוק זה יש לדחות את הבקשה על הסף.

          מעבר לנימוקים הפרוצדוראלים המצדיקים, לטענתה, דחיית הבקשה על הסף, טענה ב"כ רשות הפיתוח כי יש לדחות את הבקשה לגופו של העניין: לטענתה, רשות הפיתוח ומר יוסף אסעד ע'אנם, הגיעו לידי הסדר ביום 25.3.79 לפיו, בין היתר, ירשמו ה -10/36 מן החלקה על שם מר יוסף אסעד ע'אנם והצדדים אף הצהירו בהסכם שהם מוותרים על זכות הערעור על פסק הדין שינתן על פי ההסכם, להלן " ההסכם" שהעתק ממנו צורף כנספח א' לתגובת רשות הפיתוח. מבהירה ב"כ רשות הפיתוח וטוענת כי ההסכם נחתם לאחר שניתן פסק הדין הראשון בתיק הסדר חורפיש/544 וכי פסק דין זה מעולם לא בוצע בפועל ולא נרשם. בהתאם, ממשיכה ב"כ רשות הפיתוח וטוענת, כי אמנם ניתן ביום 18.5.79 פסק דין בתיקים מאוחדים חורפיש/544+ 545 - הוא פסק הדין השלישי, בו נקבע, בין היתר, כי יתוקן פסק הדין שניתן קודם לכך בתיק חורפיש/544 וירשם פסק דין חדש לפיו 10/36 מן החלקה, אשר היו רשומים באותה עת על שם רשות הפיתוח ירשמו על שם מר יוסף אסעד ע'אנם, ואכן, בהתאם לכך, נרשמו החלקים על שמו. לסיכום טוענת ב"כ רשות הפיתוח כי פסק הדין השלישי - המאוחד - ניתן במקום פסק הדין הראשון בתיק חורפיש/544 והזכויות בחלקה הן אלו שנקבעו בפסק הדין המאוחד. מן הראוי לציין, ממשיכה ב"כ רשות הפיתוח ומסכמת כי כשבית המשפט ביקש להוסיף זכויות בפסק הדין המאוחד לאלה הקיימות כבר, הרי שציין זאת במפורש כפי שעשה לגבי זכויות יוסף אסעד ע'אנם בחלקה 33 בגוש 19477, מה שלא עשה כן לגבי חלקה  30 עת קבע שירשמו על שמו 10/36 ותו -לא. מוסיפה ב"כ רשות הפיתוח ומדגישה כי מר יוסף אסעד ע'אנם בחייו, לא מחה על רישום הזכויות על פי פסק הדין המאוחד ויורשיו פונים עתה לבית משפט זה כ -20 שנה לאחר הרישום, רק משום שהחלו בהליכי פינוי נגדם. לטענתה השיהוי הרב שיש בהגשת הבקשה מצד אחד ועיתוי הגשתה מלמדים על כך שאין עילה משפטית לעניין זה.

4.       כאמור, בעקבות התגובה ועל פי החלטת בית המשפט מיום 15.1.2002 הגיש ב"כ המבקשים בקשה מתוקנת. הבקשה המתוקנת, למעשה, מפרטת את הבקשה המקורית אך הפירוט, לדעתי, אינו משנה מאומה ולכן לא אחזור על הטענות שהועלו בבקשה המתוקנת.

בתגובה לבקשה המתוקנת חזרה ב"כ רשות הפיתוח על הטענות שהעלתה בתגובה לבקשה המקורית והוסיפה כי אין בבקשה המתוקנת שום דבר המצביע על טעויות סופר נוספות, בפסקי הדין אליהן הבקשה מתיחסת, וציינה כי היא מסכימה לתיקון טעות הסופר המופיעה בפסק הדין בתיק המאוחד חורפיש 545 + 544 כך שירשם בפיסקה השניה של פסק הדין כי: " אין חולק כי בתיק חורפיש/544 ניתן פסק דין סופי בו הוחלט לרשום את החלקה 30 על שם שפיק יוסף ע'אנם 20 חלקים מתוך 36 חלקים והחלק הנוסף על שם רשות הפיתוח... תחת הרישום כעת לפיו אין חולק כי בתיק חורפיש/544 ניתן פסק דין סופי כי הוחלט לרשום את החלקה 30 על שם שפיק יוסף ע'אנם, 20/46 חלקים והחלק הנוסף על שם רשות הפיתוח ."

          מלבד טעות זו, ממשיכה ב"כ רשות הפיתוח וטוענת כי אין הבקשה מצביעה על טעויות סופר נוספות בפסקי הדין אליהן היא מתייחסת. בנוסף טענה ב"כ רשות הפיתוח כי אין להישמע לבקשה ללא מתן תצהיר התומך בה שכן  בבקשה ישנן שאלות עובדתיות העולות ממנה: כגון, מדוע לא רשם המנוח יוסף אסעד ע'אנם, ז"ל, את פסק הדין בתיק חורפיש/544 למרות תקיפותו. ועוד שאלה, מעלה ב"כ רשות הפיתוח, מדוע ההסכם שצורף לתגובתה לא בא למצות את זכויות המנוח בחלקה נשוא הדיון, ועוד. לטענת ב"כ רשות הפיתוח שאלות אלה הן שאלות עובדתיות ויש צורך לתמוך אותן בתצהיר. ב"כ רשות הפיתוח שמרה לעצמה את הזכות לשלוח הודעת צד ג' כנגד המשיב מס' 2, הוא סלים , אם לא יתנגד לבקשה, שכן אם עובדות הבקשה יוכחו עולה מהן כי הוא עשה שתי עיסקאות באשר לזכויותיו בחלקה, פעם עם המנוח יוסף אסעד ע'אנם ופעם עם רשות הפיתוח.

5.       בתיק מצאתי מכתב המופנה לבית המשפט שנתקבל במזכירות ונושא חותמת מיום 27.1.02 ששלח מר תאופיק יוסף ע'אנם, להלן: " תאופיק", בנו של המנוח יוסף אסעד ע'אנם, ז"ל, בו הוא מתנגד לבקשה ומעלה כל מיני טענות ועובדות: בס' 3 מציין תאופיק את הדברים הבאים: "אני לא מרשה לבני אחי הנ"ל [הם המבקשים מס' 2-4 בבקשה הנוכחית - ר.ג'], להשתמש בשמו של אבי לצורכיהם ולמען ישיגו השגות עם מדינת ישראל לא כחוק ואם יש מקום וצורך אזי אנחנו הארבעה הם בני אחי המבקשים יכולים לבקש בשם כולנו כיורשי אבא המנוח, אך שיקומו בני יורש אחד וישתמשו בשם אבינו למען השגיהם אנו לא נרשה ולכן אני מגנה את נסיון המחטף בבקשה הנ"ל ומבקש... לפסול את הבקשה"

          תאופיק מציין כי המבקשים בבקשה, שהם שפיק יוסף ע'אנם באמצעות איאד חסן יוסף ע'אנם, ועזבון יוסף אסעד ע'אנם באמצעות היורשים שפורטו בכותרת לבקשה, הם בניו של חסן יוסף ע'אנם, ז"ל, וחסן הוא אחד היורשים של המנוח, אביו של תאופיק, דהיינו יוסף ע'אנם, ויש לו ארבעה אחים, והם: תאופיק, אסעד, שפיק, סלמאן וחסן, שהלך לעולמו והשאיר את היורשים שהם ארבעת הילדים המבקשים: עמאד, זיאד, נהאד ואיאד. בהמשך מעלה תאופיק כל מיני טענות נגד פסק הדין, עורך חישובים על חלוקת הירושה ומסיים את בקשתו כי הוא "מבקש להתקבל כמשיב פעיל בתיק זה מאחר וילדי אחי חסן המנוח ...  הרסו והורסים לי ולמשפחתי את החיים, סירבו לערוך חלוקה לחלקה 30 הנ"ל וסירבו שאקבל זכותי בחלקה 350 מ' והשתמשו בכוח ולקחו את החלקה ונטעו אותה בזיתים". ולכן יש לדחות את הבקשה.

          ממכתב ההתנגדות עולה כי יש עוד יורשים שלכאורה יש להם זכויות בחלקה ומן החובה לצרף אותם כבעלי דין בהליך זה. בקשתו של תאופיק להצטרף כבעל דין בהליך זה מקובלת עלי, אך לאור התוצאה אליה הגעתי, כפי שיובהר בהמשך, אין צורך, בשלב זה, לצרפו בתור בעל דין נוסף.

6.       ביום 10.12.02 הגיש המשיב מס' 2, הוא סלים, בקשה לבית המשפט להארכת המועד להגשת כתב תגובה. ביום 5.1.03 נעתרתי לבקשה. כמו כן נעתרתי לבקשתו של עו"ד וקים, שקיבל על עצמו ליצג את סלים, להאריך את המועד להגשת התגובה. בסופו של יום התגובה של סלים הוגשה לבית המשפט ביום 21.3.2003, במהלך הישיבה שהתקיימה באותו מועד, בישיבה זו הודיע עו"ד וקים כי הוא מצטרף לתגובה הנוספת שהוגשה ע"י רשות הפיתוח "בכל הקשור לשאלות העובדתיות היה צורך לאמתן ו/או להתייחס אליהן בתצהיר, משלא צורף תצהיר לבקשה יש לדחותה ולו מטעם זה". לגופו של העניין, טען עו"ד וקים, כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:

1)       התיישנות ו /או שיהוי ו /או מניעות.

2)       הבקשה אינה מצביעה על טעויות סופר בפסק הדין למעט טעות הסופר בעניין החלקים 20/46 במקום 20/36 שלגביה מרשו מסכים לתיקון המבוקש.