פסק-דין בתיק בשא 165084/05

בפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק השיקים) לבטל הבאת 17 שיקים שסורבו על ידי המשיב בתאריך 1.5.05 במניין השיקים שסורבו.

טענות המערערת

במשך כשנה לפני תאריך הסירוב ביום 1.5.05 היה קיים הסכם בעל פה בין המערערת ובין המשיב לפיו המערערת תפעל בחשבונה באופן שכנגד שיקים אשר יימשכו על ידה יופקדו בחשבון שיקים של לקוחותיה או כספים מזומנים והכול בטווח של מספר ימים.

המערערת עמדה בהסכמה זו באופן שמפעם לפעם כפי הנדרש, הפקידה בחשבונה שיקים של לקוחותיה כנגד השיקים שמשכה מן החשבון.  המערערת פירטה בסעיף 6 לתצהיר התומך בערעור עשרה מקרים (תאריכים) בין התאריכים 10.2.05 ל - 29.4.05 בהם נוצרה בחשבונה יתרת חובה ויום או יומיים לאחר שנוצרה אותה יתרת חובה הפקידה המערערת שיקים בסכומים שעלו על סכום יתרת החובה שנוצרה בחשבון בסמוך לפני כן.

במקרים  הנ"ל, יתרת החובה נעה בין סכום של 2,500 ש"ח עד לסכום של כ-19,000 ש"ח. 

המערערת צירפה את תדפיס חשבונה לתמוך בטענותיה ולמעשה המשיב לא חלק על העובדות המפורטות לעיל.

ביום 1.5.05 משכה המערערת 17 שיקים אשר סכומם המצטבר עמד על סך של 55,995.33 ש"ח ובהתאם למוסכם בין הצדדים ולצורך כיסוי יתרת החובה  בחשבונה הפקידה המבקשת שלושה שיקים של לקוחותיה שסכומם המצטבר 64,515.54 ש"ח. המערערת צרפה את תדפיס חשבונה לפיו  הופקדו שניים מהשיקים ביום 3.5.05 וכן תצלום של השיק השלישי שתאריך פירעונו ביום 1.5.05 שהמערערת התכוונה להפקיד בחשבונה אך טרם הספיקה.

ביום 1/5/05 בשעה 09:00 בבוקר התקשר מר עובדיה פטל שהוא פקיד של המשיב למנהל המערערת והודיע לו כי הוצגו לפירעון מספר גדול של שיקים שנמשכו על ידי המערערת וכי כנגדם על המערערת להפקיד שיקים לפקודתה. באותה שיחה, מנהל המערערת הודיע למר פטל, כי בכוונת המערערת להפקיד את שלושת השיקים כאמור לעיל שסכומם המצטבר מגיע ל-64,515.54 ש"ח ומר פטל אישר את הודעת המערערת.

בשעה 12:45 באותו יום התקשר פקיד המשיב  מר בר און למנהל המערערת ודרש כי המערערת תפקיד כנגד השיקים שהוצגו לפירעון כספים מזומנים באופן מיידי. מר בר און הודיע כי במידה ולא יופקד כסף מזומן בחשבון עד שעה 13:00 לא יכובדו השיקים נשוא ערעור זה.

מנהל המערערת הודיע למר בר און כי בידיו שלושה שיקים אותם בכוונתו להפקיד בסכום מצטבר העולה על השיקים שהוצגו לפירעון. מר בר און השיב, כי מדובר בהוראה "מלמעלה" וכי אין בידו לקבל את השיקים. מנהל המערערת השיב, כי אין באפשרותו להפקיד כסף מזומן בסך של כ-60,000 ש"ח בתוך רבע שעה כפי שנדרש ממנו וכי דרישה זו היא בניגוד למוסכם בין המערערת למשיב וכן בניגוד למוסכם בשיחה עם מר פטל.

המשיב פעל בחוסר תום לב, שרירות לב ובכוחנות תוך כדי שהוא מפר את ההסכם בינו לבין המערערת בכך שהעלה דרישות בניגוד למוסכם ומבלי לתת למערערת פרק זמן להמציא את הנדרש ממנה. לא היה למערערת כל סיכוי לגייס סכום של 60,000 ש"ח במזומן בתוך רבע שעה ולהספיק להפקידם פיזית בחשבונה בבנק.

לא היה מקום להגביל את חשבונה של המערערת הואיל ובניגוד להוראת סעיף 2 (א) לחוק השיקים לא חלפו 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.

בנוסף, למערערת היה יסוד סביר להניח כי על המשיב חובה לפרוע את 17 השיקים בשל כך כי הייתה בחשבון יתרה מספקת וכן מאחר והמערערת פעלה לפי המוסכם בינה לבין המשיב.

בסיכומיה טענה המערערת, כי מאחר והמשיב בחר לא להביא לעדות את מר פטל ו/או את מנהל הסניף בו התנהל חשבונה של המערערת הרי יש לקבל את גרסתה לגבי תוכן השיחה שהתנהלה עם מר פטל. העד היחיד שהעיד מטעם המשיב הוא מר בר און שאפילו לא הגיש תצהיר מטעמו, אלא אישר בבית המשפט את האמור בתגובה והוא אינו יכול להעיד  במקום מר פטל או מנהל הסניף. לפי ההלכה הפסוקה, צד  שלא מביא עד מטעמו להעיד, קמה כנגדו חזקה כי  דבריו של אותו עד היו עומדים לו לרועץ.

במסגרת החקירה הנגדית שנחקר מנהל המערערת הוא לא נשאל שאלה אחת לגבי ההסכמה בין המערערת לבין מנהל סניף המשיב לגבי התנהלות חשבון המערערת.

טענות המשיב

ההגבלה  אשר הוטלה מכוח סעיף 2 לחוק השיקים הוטלה כדין ולפי הנהלים המקובלים.

חשבון המערערת פעל ללא כל מסגרת אשראי מאושרת ובין המשיב למערערת לא היה הסכם לפיו יפרעו שיקים שנמשכו על ידי המבקשת כנגד שיקים שהמבקשת מפקידה בחשבון.

אמנם, המשיב אפשר ועשה חסד עם המערערת וכיבד לה שיקים כנגד שיקים שהופקדו על ידה יום לאחר הצגתם בפועל, אולם אין בעובדה זו כשלעצמה ללמד על ההסכם בין הצדדים כאמור בטענת המערערת.

מר פטל דרש כבר בשעות הבוקר ביום 1.5.05 ממנהל המערערת להפקיד כספים לכיסוי משיכות השיקים בניגוד לטענת מנהל המערערת.