פסק-דין בתיק בשא 162195/06

בפניי בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק שיקים ללא כיסוי) לבטל הבאת השיקים שסורבו בחשבון המבקשת בתאריך 17/4/06 במניין השיקים שסורבו.

מעיון  בהודעה על החלת ההגבלה (נספח א' לכתב התשובה של המשיב), עולה כי ביום 17/4/06 סורבו ע"י המשיב שישה שיקים.

טענות המבקשת

בין המבקשת לבין המשיב היה הסכם על פיו בטרם מחזיר המשיב שיק כלשהו מחשבון המבקשת, הוא מאפשר למבקשת להפקיד את סכום המשיכה בחשבונה.

ביום 16/4/06, התנהגות המשיב הייתה תמוהה וחסרת הגיון. מדובר בתקופת חג הפסח, ושעות העבודה במשיב היו עד שעה 12:00 בלבד. באותו יום בשעה 11:00, הודיעה פקידה של המשיב בשם אסנת למורשה החתימה מטעם המבקשת, מר שלומי עטון, כי נוצרה בחשבון יתרת חוב כתוצאה מהצגת שיקים בחשבון. מר עטון הודיע לפקידת הבנק, כי עקב החג מתעכב תשלום גדול שאמור להיות מופקד בחשבון המבקשת, וכי אם יש צורך הוא יפקיד באותו יום את סכום השיקים. בשעה 11:40, הודיעה פקידת הבנק למר עטון, כי מנהל הסניף אינו מסכים וכי השיקים שהופקדו בחשבון המבקשת ביום 16/4/06 יוחזרו כי יש הוראה מגבוה. לטענת המבקשת, התנהלות המשיב אפילו לא הייתה בשליטת מנהל המשיב, כלומר מנהל הסניף. 

ניתן לראות מתדפיסי המשיב, של חשבון המבקשת, כי ההסכם בין הצדדים בדבר הפקדת כספים לשם כיבוד שיקים, קוים עד ליום לפני סירוב השיקים נשוא הבקשה.

לטענת המבקשת, סירוב השיקים ביום 16/4/06, נעשה בחוסר תום לב ובניגוד להסכם בין המבקשת למשיב ובכוונה לגרום להרס מוחלט של פעילות החברה.

דיון

ביום 7/12/06 התקיים דיון בבקשה. מטעם המבקשת, העידו המצהירים מטעמה, מר שלומי עטון שהוא מורשה חתימה במבקשת ומר ציון זאבי, שהוא הבעלים של המבקשת. מטעם המשיב העיד מנהל הסניף, מר פיסק.

אף שהמבקשת לא ציינה זאת במפורש בבקשתה, עולה לכאורה כי הבקשה הוגשה לפי סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי ולמעשה טענת המבקשת היא כי היה לה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיקים שסורבו ביום 17/4/06 וזאת מאחר והמשיב היה חייב לפרעם מכוח ההסכם עם המבקשת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו מטעמם, דין הבקשה להידחות.

טענת המשיב, כי בחשבון המבקשת בתקופה הרלוונטית לא הועמדה מסגרת אשראי מתקבלת. המבקשת לא הציגה כל מסמך התומך בטענתה כי בחודש 4/06 הייתה בחשבון מסגרת אשראי וגם בתצהירים שהוגשו מטעמה לא נטען לגבי מסגרת אשראי (פרו' 7/12/06,עמ' 1).

מכתב התשובה שהגיש המשיב עולה, שאין מחלוקת של ממש' כי מעת לעת הסכים המשיב לבקשת המבקשת והמתין להפקדת כספים ביום שלאחר מועד הצגת השיקים בחשבון (ראה סעיף 10 לכתב התשובה). מעדותו של מנהל המשיב עולה, כי אכן מעת לעת אפשר המשיב למבקשת להיכנס ליתרת חובה קטנה בחשבון וכי המשיב הסכים בעבר מספר פעמים להפקדת שיקים באיחור של יום (פרו' 7/12/06, עמ' 3).

המבקשת מתייחסת לכך שהמשיב אפשר לה הפקדת שיקים באיחור, כהסכם בין הצדדים. לעומת זאת, המשיב אינו מתייחס לכך כהסכמה ולא רואה בהתנהגותו הסכם בין הצדדים (סעיפים 16 ו-17 לכתב התשובה).

כך או כך, וללא קשר למחלוקת איך תוגדר התנהגות המשיב שאפשר מעת לעת למבקשת להפקיד שיקים באיחור של יום לאחר שנוצרה יתרת חובה בחשבון, אין מחלוקת עובדתית כי בתאריכים 16/4/06 ו-17/4/06, לא הפקידה המבקשת שיקים או מזומן שהקטינו את יתרת החובה שנוצרה בחשבון עקב הפקדת ששת השיקים נשוא הבקשה שסורבו.

יתרת החובה שנוצרה בחשבון ביום 16/4/06, עמדה על סך של 19,866 ש"ח והמבקשת לא הפקידה שיקים או מזומן בחשבון באותו יום וגם לא למחרת.

לטענת המבקשת, היא לא עשתה כן כי הודיעו לה שגם אם תפקיד את סכום השיקים בחשבון, יסורבו ששת השיקים. מנגד, העיד מנהל המשיב כי לו הייתה המבקשת מפקידה שיק באותו יום, לא הייתה בעיה והמשיב היה נוהג כפי שנהג בעבר ולא מסרב לפרוע את השיקים נשוא הבקשה. משלא עשתה כן המבקשת, לא היה מנוס מהחזרת השיקים (פרו' 7/12/06, עמ' 5).

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, איני סבור שהוכח, כי למבקשת היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיק מכוח ההסכם איתה. המבקשת לא הפקידה שיק בתאריכים 16/4/06 ו/או 17/4/06. במידה והייתה מפקידה שיק או מזומן בתאריכים הנ"ל, היה בסיס לטענתה שהיה לה יסוד סביר להניח כי חובה על המשיב לפרוע את השיקים.

המבקשת לא פעלה לפי המוסכם בין הצדדים, לשיטתה, ולא הפקידה שיק לכסות את יתרת החובה שנוצרה עקב הפקדת השיקים. בנסיבות אלה, אין לה אלא להלין על עצמה.

איני מקבל את טענת המבקשת, כי המשיב הודיע לה שבכל מקרה יסורבו השיקים. מדובר בגרסה מול גרסה ואיני רואה מקום להעדיף את עמדת המבקשת על עמדת המשיב. גם מהתכתובת בין הצדדים, נספחים ד' וה' לכתב התשובה, עולה מחלוקת בין הצדדים באשר להשתלשלות העובדתית בשיחת הטלפון בין הצדדים.

התנהגות המבקשת כפי שעולה מעדותו של מר עטון לפיה, ברגע שפקידת המשיב הודיעה לאחרון שהשיקים יסורבו (בשעה 11:00 בבוקר) הוא התקשר לעורך דינו וביקש לשלוח מכתב שהחשבון לא יוגבל (פרו' 7/12/06 עמ' 2), אינה סבירה. אכן, ביום 18/4/06 בבוקר נשלח מכתב אל המשיב על ידי עורך דינה של המבקשת (ראה תדפיס פקס בחלק העליון של המסמך מש/1). אולם, על המבקשת, אפילו נאמר לה אחרת על ידי פקידת המשיב, היה לפעול מייד להפקדת שיק או מזומן בחשבונה ואז לדרוש מהמשיב לעמוד בהסכם עימה, לשיטתה.