פסק-דין בתיק בשא 161615/06

פסק דין זה ניתן בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם, במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת נגד המשיב בגין שיק מס' 0080277 ע"ס 10,000 ש"ח מיום 6/9/03.

עיקר טענותיה של המבקשת בתצהירה שצורף לכתב ההתנגדות הן כדלקמן:

1. המשיב הינו עו"ד אשר המבקשת הפקידה בידיו שני שיקים, בסך  10,000 ש"ח כל אחד, על חשבון שכר טרחתו של מר דוד בלאס.
2. כחלק מההליכים המשפטיים שהתנהלו באותה העת, הפקיד יעקב בלאס עבור בני משפחתו ערבות בנקאית בסך 30,000 ש"ח בקופת בית המשפט. לימים התברר כי בית המשפט שיחרר את הערבות הבנקאית לידי המשיב וכי הלה גבה אותם לעצמו ולא העבירם לידי המבקשת.
3. כל אותה העת לא פנה המשיב למבקשת בבקשה לפרוע את השיק, ולא בכדי, שכן ברור היה לו שקיבל את מלוא התמורה ואף למעלה מכך עת לקח לעצמו את כספי הערבות.
4. עם היוודע הדבר כי המשיב גבה כספי ערבות לא לו, הגיש יעקב בלאס תביעה כנגד המשיב, במסגרתה הגיעו הצדדים להסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין, ולפיו לשם סילוק מלא וסופי של המחלוקת בין הצדדים ישלם הנתבע לתובע סך של 20,000 ש"ח.
5. המשיב שילם את הסך 20,000 ש"ח כנדרש בהסכם, אם כי באיחור, אך לאחר מכן הודיע  שבכוונתו לפתוח תיק נגד המבקשת בהוצל"פ.

במהלך הדיון נחקרה המבקשת על תצהירה, והעידה כי במשך כל התקופה שבה התנהל בבית המשפט הדיון בתיק נשוא הסכם הגישור, שוחחה עם בא כוחו של התובע, עו"ד מושקוביץ, פעם אחת בלבד. כשנשאלה המבקשת האם היא יכולה להגיש תצהיר של עו"ד מושקוביץ העידה כי תבקש ממנו להיכנס כצד ג' לתיק. לאחר מכן נשאלה כמה ימים לאחר מתן פסק הדין הודיע לה המשיב על ביצוע התשלום, והמבקשת השיבה כי אחרי כמה ימים אמר לה שלא שילם, כעבור מספר ימים נוספים הודיע לה ששלח שיק ולא מזומן כמתחייב, ורק 14 יום לאחר מתן פסק הדין שולם הסכום במזומן.  

בסופו של הדיון הסכימו הצדדים כי יוגשו סיכומים בכתב אך ורק בנוגע לשאלת האפשרות להגיש את התובענה השטרית לאור הסדר הגישור אשר הושג במסגרת ההליך הקודם (ת.א. 47791/05), וכן הוסכם שסיכומים אלה יכריעו את התיק כולו ולגופו.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב כמוסכם, בהם עסקו בעיקר בשאלת תחולתם של כללי השתק העילה והשתק הפלוגתא בתובענה זו.

דיון

לאחר עיון בממצאים שבפני ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי הסדר הגישור אשר הושג במסגרת ת.א. 47791/05 איננו מונע הגשת השיק נשוא ההתנגדות לביצוע, ועל-כן דינה של ההתנגדות להדחות, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

תחילה יש לבחון האם פסק הדין בתיק 47791/05 יצר השתק עילה המונע הגשת התביעה השטרית נגד המבקשת. דוקטרינת השתק העילה או ההשתק הישיר, כפי שהוגדרה בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני פ"ד כב(2) 561 (להלן: " פסק דין קלוז'נר") בעמוד 583, קובעת כאמור להלן:

"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה"

אמנם נפסק בעבר כי יש להחיל את כללי השתק העילה גם בנסיבות בהן הצדדים הגיעו להסדר
 אשר קיבל תוקף של פסק דין (ראה ע"א 427/89 מקור נ' מרחב, פ"ד מו (4) 89), אולם לא מצאתי שהתקיימו התנאים הנוספים להחלת השתק העילה, דהיינו, זהות בין הצדדים וזהות העילות.

הצדדים לפסק הדין ולהסכם הגישור הינם המשיב יחד עם עו"ד צבי ואתורי ומר יעקב בלאס. אין חולק כי המבקשת לא הייתה צד פורמלי להליך הנ"ל, אך לטענתה יש להחיל את כללי השתק העילה במקרה זה לאור הקרבה משפטית בינה לבין מר יעקב בלאס, אם כשלוחה ואם כמי שקשורה להליך כולו. דינה של טענה זו להדחות.

ראשית, המבקשת לא העלתה טענות מפורשות ומפורטות לגבי היקף ואופן מעורבותה בהליך הנ"ל, וודאי לא הוכיחה שהשתתפה בניהול התביעה בפועל. כל שציינה המבקשת לעניין זה בתצהירה היה:

"למותר לציין כי המבקשת ליוותה את ההליך טלפונית וכי נתנה הסכמתה להסכם הגישור ובלבד שיושב לידיה השיק, וכי המשיב הסכים להשיב השיק לידי מר בלאס ו/או מי מטעמו..."

המבקשת לא פירטה מה כלל אותו לווי טלפוני, ואף העידה בחקירתה כי שוחחה בטלפון עם עו"ד מושקוביץ, אשר ייצג את התובע, רק פעם אחת.