פסק-דין בתיק בשא 161090/07

החלטה זו מתייחסת לטענה המקדמית אשר טען המבקש לפיה יש לדחות את התביעה על הסף מחוסר עילה, לאחר שהמשיב לא הצליח להמציא לבית המשפט את השטר המקורי.

רקע עובדתי:

השטר נשוא תיק זה הינו שטר חוב שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל עוד בשנת 1988 (להלן: "השטר").

השטר הוגש כנגד מספר חייבים כשהמבקש בתיק זה הינו החייב מספר 2, מתוקף ערבותו לחובו של החייב העיקרי. 

מועד פירעון השטר בהתאם לבקשת הביצוע נספח ב' לבקשה, הינו ה 8.9.1986 והסכום המופיע בבקשה לביצוע שטר משנת 88' הינו 14,375 ש"ח.

יצוין כי בצילום השטר המקורי לא מופיע סכום כלשהוא.

בקשת ההתנגדות הוגשה ע"י המבקש ביום 23.4.07 ובמועד זה עמד תיק ההוצל"פ על סכום של 379,867 ש"ח. 

כמו כן הגיש המבקש בקשה להארכת מועד וטען כי לא ידע על קיומם של הליכי ההוצל"פ וכי לא נמסרה לו אזהרה בדבר פתיחת התיק. לטענתו, רק באפריל 07, גילה את קיומו של התיק כתוצאה מעיקול שהוטל על רכבו.

בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט תמיר ביום 30.5.07, התקבלה הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת ההתנגדות לביצוע שטר בהסכמת הצדדים.

כמו כן נקבע ע"י כבוד השופט תמיר  כי על המשיב להמציא תוך 14 יום הודעה בנוגע לקיומו של השטר המקורי בידיו.

בעקבות החלטה זו, הוגשו בקשות ותגובות ע"י הצדדים, כמו כן,  התקיים דיון נוסף ביום 2.12.07.

בדיון זה התברר כי השטר המקורי אינו בידי המשיב ובעקבות כך, קבעתי כי הצדדים יסכמו לגבי הטענה של דחיית הבקשה על הסף לאחר שהמשיב הודיע שלא יוכל להציגו וכי השטר המקורי אינו בשליטתו.

השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה האם בהתאם לכלל "הראיה הטובה ביותר" מספיק העתק צילומי של השטר לבסס את העילה השטרית של כתב התביעה, או הודעת המשיב כי השטר המקורי אינו בשליטתו, מהווה סיבה לדחיית התביעה על הסף.

טענות המבקש:

השטר הינו המסמך המהותי לכתב התביעה והוא למעשה מהווה את כתב התביעה.

כאשר בחר התובע להגיש את תביעתו בדרך של בקשה לביצוע שטר, הרי שיש בכך יתרונות וחסרונות אך על מנת לזכות ביתרונות הטמונות בהגשת תביעה שטרית, עליו גם לעמוד בדייקנות בדרישות המהוות את עילת התביעה. והשטר עצמו הוא לב ליבה של התביעה.

טענות המשיב: