פסק-דין בתיק בשא 158151/06

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי התנגדות לביצוע שיקים שמסר המבקש למשיבה בגין שכ"ט עו"ד.

2.       המבקש טוען שהמשיבה לא הועילה לו במאום, ואף גרמה לו נזק בטיפולה הכושל. עוד הוא טוען כי המשיבה הסכימה לביטול הייצוג, ולהחזרת השיקים שנמסרו לה - למעט 2,000 ש"ח ששולמו במזומן כתשלום ראשון, שלגביהם הוסכם כי יישארו בידיה בתמורה לעבודה שהספיקה לעשות. מדובר, אפוא, בטענות של כישלון תמורה מלא, קיזוז נזק מאותה עסקה, וויתור.

3.       משעלה בחקירה הנגדית כי המבקש חתם על הסכם להפסקת הייצוג של המשיבה, שתנאיו שונים מן הנטען על ידיו בדבר ההסכמה ביניהם, ובו גם הוצהר כי אין למבקש כל טענות נגד המשיבה - דבר שלא בא זכרו בהתנגדות - הוסיף המבקש וטען כי ההסכם נחתם תחת כפייה. לטענתו, המשיבה איימה עליו שאם לא יחתום - תגיש לביצוע את כל השיקים שמסר, ולא תחזיר לו את מחצית הסכום לפי ההסכם שהכינה.

4.       המשיבה התנגדה להרחבת החזית. היא טוענת כי השקיעה עבודה רבה בהגשתן של בקשות לצו מניעה זמני ולמתן רשות להתגונן, בעלות היקף רב, שצורפו במהלך החקירה הנגדית של המבקש; כי הבקשות נמחקו לבקשת המבקש, עקב רצונו לדחות את ההתמודדות המשפטית למועד מאוחר יותר; כי לא ניתן ולו ראשיתו של פירוט וביסוס לטענת ההתרשלות המקצועית והנזק; וכי נחתם ביניהם הסכם להפסקת ייצוג משפטי, שהמבקש הסתיר את קיומו בהתנגדותו, והיה מקום לסלקה על הסף מטעם זה בלבד, ואשר לפיו הוסכם על הפסקת הייצוג כנגד החזרת 5,000$ מתוך ה-10,000$ שסוכם עליהם כשכ"ט עו"ד מלכתחילה, וכן הוצהר כי אין למבקש כל טענות נגד המשיבה. המשיבה הכחישה כל התרשלות מקצועית או כפייה ביחס לייצוג ולהסכם הפסקתו, בהתאמה.

דיון והכרעה

5.       אכן, כדברי המשיבה, המבקש העלים מבית המשפט, בהתנגדותו, את העובדה המהותית ביותר בענייננו - היא ההסכם להפסקת הייצוג [מש/1]. הבא לבקש רשות להתגונן, שאינה זכות קנויה לו, חייב לבוא לבית המשפט בניקיון ידיים ובתום לב, ולגלות לבית המשפט את כל העובדות והמסמכים הרלבנטיים. המבקש נכשל באופן חמור במילוי חובה זו, וצודקת המשיבה בטענתה כי היה מקום לדחות את בקשתו על הסף ולו מטעם זה בלבד.

6.       למעלה מן הצורך ייאמר כי גם בהתעלם מעניין זה, אין ממש בהתנגדות.

7.       שכ"ט עו"ד נקבע בדרך כלל, ובענייננו בפרט, בגין עבודה, ולא בגין הישגים. העבודה הוצגה. אין מדובר בעבודה המצביעה על טרחה זניחה. אפילו נכונה טענת המבקש כי המציא למשיבה טיוטה מגובשת - היה על המשיבה, נוכח חובתה המקצועית, לצרוף את הדברים בכור שיקול דעתה המקצועי, תוך לימוד העניין בשלמותו, והכנסת תיקונים נדרשים. נוכח ההסכמה לשלם על הייצוג 10,000$, לא ניתן לקבל כסבירה את ההנחה שבגין הכנת הבקשות שהוצגו מתאים שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח, בניגוד ובפער כה רב מן האמור בהסכם לפסקת הייצוג.

8.       אין מדובר כאן על טענה בעל פה נגד מסמך בכתב בלבד, דבר שמשמעותו אינה אלא גרסה בעלת נחיתות ראייתית, אשר לולא פגמיה האחרים הייתה עשויה להצדיק רשות להתגונן, ולו בכפוף לערובה. מדובר על הסכם בכתב שנכרת לאחר הסיכום בעל פה הנטען. בנסיבות כאלה, אף לו הייתי מתייחס באמון מלא לגרסת הסיכום בעל פה, הייתי צריך להגיע למסקנה כי ההסכמה שונתה והומרה בהסכמה חדשה, המקופלת בהסכם שבכתב. המשמעות היא כי קרסה הטענה בדבר כישלון תמורה מלא. לכל היותר מדובר בענייננו על כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאינו מכונן הגנה שטרית.

9.       לא פורטה ולא בוססה, כמלוא הנימה, הטענה להתרשלות מקצועית ולנזק. אדרבא: המבקש הודה שהפסקת הייצוג הייתה מיוזמתו. אמנם הוא טוען שהדבר נעשה על רקע דחיית הבקשה שהגישה המשיבה בשמו לבית המשפט, ועל רקע הפסקת הייצוג; אולם תוכנם של מש/5, מש/6 ו-מב/1 מראה שהדבר אינו רלבנטי אלא לעניין צו המניעה הזמני, ולא לעניין התובענה העיקרית. מכל מקום, ובניגוד להתרשמותו של המבקש, אין בהחלטת בית המשפט מש/6 ולו אבק הוריה על פגם כלשהו בעבודתה של המשיבה. המשמעות היא שאין לי אלא לדחות את הטענה לקיזוז.

10.   טענת הויתור קרסה נוכח ההסכם להפסקת הייצוג מש/1. כאמור לעיל, אין מדובר על טענה נגד מסמך בכתב גרידא, אשר עשויה להצדיק רשות להתגונן חרף חולשתה הראייתית. המבקש הודה כי ההסכמה הנטענת על ידיו קדמה להסכם מש/1. כלומר, גם לשיטתו הוחלפה ההסכמה הנטענת בהסכמה-לכאורה אחרת. כל טענתו, אפוא, כי ההסכמה-לכאורה המאוחרת אינה תקפה משום שנעשתה בכפייה. אולם, מלבד העובדה שטענה זו הייתה בגדר הרחבת חזית אסורה ובגדר טענה כבושה שהועלתה בעקבות העלמת מידע חיוני, היא גם נסתרת מניה-וביה על ידי תיאורו של המבקש עצמו את מהות ה"כפייה"-כביכול. המשיבה הייתה זכאית לאכיפת הסכם שכה"ט במלואו, מכוח הסכם שכ"ט מש/7, גם במקרה של אי-מיצוי העבודה. החיוב בשכ"ט השתכלל, לפי ההסכם, כבר בתחילת השירות, ונקבע שלא יופחת גם במקרה של פשרה. משהציעה לו לבטל את ההסכם כנגד החזר מחצית שכה"ט, הציעה לו הצעה שלפנים משורת הדין, כפי שאף צוין בהסכם להפסקת הייצוג מש/1, בסעיפים 1-2. ברור שבנסיבות אלה, החלופה לחתימתו על ההסכם להפסקת הייצוג מש/1 היא אכיפתו של הסכם שכה"ט מש/7. אין כאן כל יסוד עוולתי הנדרש לכינון 'כפייה'. יש טעם רב גם בטענת המשיבה כי המבקש יכול היה לסרב לחתום על מש/1, ולבטל את כל השיקים שמסר למשיבה, כפי שביטל את מחציתם לאחר שחתם על מש/1 ומחציתם הוחזרו לו. לא הייתה, אפוא, כל כפייה מצדו גם לגרסתו, במובן העובדתי הפשוט. לאור המקובץ יש לדחות גם טענה זו, הנסתרת כאמור מניה-וביה ללא צורך בבירור ראייתי נוסף העשוי להצדיק רשות להתגונן.

סיכום

11.   התוצאה מן המקובץ כי יש לדחות את התנגדותו של המבקש, הן על הסף, עקב העלמתן של עובדות חיוניות מצדו, והן לגופה, עקב קריסתן של כל טענות ההגנה שהעלה, לרבות זו שהעלה בדיעבד, תוך הרחבת חזית אסורה, אשר דינה היה להימחק על הסף מטעם זה בלבד.

12.   לפיכך ההתנגדות נדחית.

13.   בשים לב להתנהלותו חסרת תום-הלב של המבקש; ולהליכים הרבים שבהם העסיק את המשיבה ואת בית המשפט, אשר בסופו של יום הוברר כי לא בדין היה יסודם - ישלם המבקש למשיבה 5,000 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד בהתנגדות.

14.   המשיבה רשאית לפעול בתיק הוצל"פ מס' 01-15411-06-7.

ניתן היום, י"א בתשרי, תשס"ז (3 באוקטובר 2006), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: