פסק-דין בתיק בשא 157889/06

בפניי התנגדות  לביצוע שיקים בסכום כולל של 197,816 ש"ח (להלן- הבקשה).

טענות המבקש

במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות  נטען ע"י המבקש כי השיקים נשוא הבקשה לביצוע נמסרו למשיבה במסגרת הלוואות שנטל המבקש מהמשיבה שעיסוקה במתן הלוואות בשוק האפור.

לפיכך, המשיבה הינה מלווה כמוגדר בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג- 1993 (להלן- חוק הלוואות חוץ בנקאיות) ולאור הוראות החוק, יש לדחות את הבקשה לביצוע השיק על הסף מאחר והמשיבה לא קיימה את הוראות סעיף 8 לחוק הלוואות חוק בנקאיות.

ביום הדיון  בהתנגדות, הגיש המבקש בקשה להוספת אסמכתא משפטית וטיעון עובדתי משלים.

בתצהיר התומך בבקשה זו  טען המבקש, כי המשיבה אינה מוסרת לו את המסמכים הרלוונטיים בנוגע להסכמי ההלוואות שנעשו עימו ובנוגע להלוואות שהועמדו לו ע"י המשיבה (ראה סעיף 1 למכתב ב"כ המבקש מיום 15.3.06). בסעיף 3 לאותו תצהיר טען המבקש כי בעבר נמסרו למשיבה שיקים כביטחון להלוואות אותן נטל מר ארנון בס עבור עצמו וכן כי היו מקרים בהם נמסרו שיקים כאמצעי תשלום להלוואות שנטל מר בס עבור עצמו ו/או הלוואות שנטל עבור המבקש.

בהיעדר מסמכים, טען המבקש כי אינו יכול לדעת למה לשייך את השיקים.

בסיכומיו התמקד המבקש בסוגיית אי המצאת המסמכים כעילה למתן רשות להתגונן.

דיון

בעדותו של המבקש בבית המשפט התברר, כי המבקש היה זקוק להלוואה לצורך ניהול עסקו וקיבל את ההלוואה מאחד בשם ארנון בס שלו הוא נתן את השיקים נשוא הבקשה וממנו קיבל כספים. עוד העיד המבקש כי ההלוואה נלקחה ממר בס והשיקים ניתנו למר בס לביטחון.

במסגרת מע' היחסים בין המבקש למר בס הגיעו השניים להסכמה שהמבקש ייתן למר בס שיקים פתוחים ובכל פעם שייפרע שיק למחרת ישלם מר בס למבקש את שווי השיק (ראה פרוטוקול הדיון מיום 7.5.06 עמ' 2-3).

צודקת המשיבה כי גרסת ההגנה של המבקש קרסה.

נוכח כך שבסיכומיו המבקש לא מציין ממי נטל את ההלוואה ולאור עדותו בבית המשפט שאת ההלוואה הוא נטל ממר בס, עולה כי המבקש חזר מטענתו בתצהירו כי הוא זה שנטל את ההלוואה מהמשיבה.

צודקת המשיבה, כי המבקש לא פרט פירוט מינימאלי את גרסתו, והעובדה היחידה שציין בתצהיר המקורי התומך בהתנגדות כי נטל את ההלוואה מהמשיבה התבררה כלא נכונה.

המבקש שינה ופיתח את גרסתו בתצהיר שניתן על ידו ביום 7.5.06 בתמיכה לבקשה להוספת אסמכתא משפטית וטיעון עובדתי משלים ומסר פרטים חדשים בסעיף 3 לאותו תצהיר. המבקש טען כי היו מקרים שונים שבמסגרתם נמסרו למשיבה שיקים כבטחון להלוואות שנטל מר ארנון בס עבור עצמו ו/או מקרים שבהם נמסרו למשיבה שיקים כאמצעי תשלום להלוואות שנטל מר ארנון בס לעצמו ו/או הלוואות שנטל מר בס עבור המבקש. לא ברור מדוע המבקש לא מסר פרטים אלה כבר בתצהירו המקורי ובחר להסתירם, ככל שהם נכונים.

מהשתלשלות הדברים ברור שהמבקש לא נטל הלוואות מהמשיבה אלא ממר בס ולפיכך חוק הלוואות חוץ בנקאיות אינו חל על היחסים בין המבקש למשיבה. סעיף 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות מתייחס למצב שבו מגיש המלווה תובענה בבית משפט  נגד הלווה. יצוין גם, כי המבקש זנח טענה זו בסיכומיו.

בעניינינו, לפי עדותו של המבקש, ההלוואה ניטלה ממר בס ולא מהמשיבה ולפיכך המבקש והמשיבה הם צדדים רחוקים ולא צדדים קרובים, לווה ומלווה.  צודקת המשיבה,  כי העובדה שהיא הנפרעת בשיקים אינה מחייבת שהמבקש והמשיבה יהיו צדדים קרובים. הלכה פסוקה כי המבחן הוא פונקציונאלי ואינו צורני. צדדים הם רחוקים כאשר היחסים ביניהם כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר אלא מקשר משפטי עם אחרים (ראה ע"א 1886/97 יהודה נ' זלמה , פ"ד נג' [1] פסקה 8), וכך המצב בעניינינו. בהקשר זה יצוין, כי מעיון בשיקים עולה שהמשיבה רשומה כנפרעת רק בשניים מבין חמשת השיקים נשוא בקשת הביצוע.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שיקים. בקשתו לגילוי מסמכים מהמשיבה אינה רלוונטית למערכת היחסים בינו לבין מר בס שהוא הצד הקרוב למבקש ושלו מסר המבקש את השיקים לפי עדותו בבית המשפט.  בשלב מקדמי זה של מתן רשות להתגונן על המבקש להוכיח את טענותיו כלפי הצד הקרוב ובמידה ותינתן לו רשות להתגונן אזי יהא על המשיבה להוכיח שהיא אוחזת כשורה ו/או בעד ערך בשיקים. ככל שיש לבחון את הסוגיה של מתן ערך ע"י המשיבה למר בס בגין השיקים, הרי שיש לבחון סוגיה זו לאחר שתינתן החלטה בהתנגדות של המבקש שכדי שתתקבל על המבקש לבסס את טענותיו כלפי הצד הקרוב (מר בס) לו הוא מסר את השטר במסגרת עסקת היסוד ביניהם. הלכה היא כי התצהיר התומך בהתנגדות חייב להראות עילת הגנה נגד התביעה אילו זו הייתה מוגשת ע"י הצד הקרוב, ובמידה והתצהיר אינו מגלה יסוד אפשרי להגנה כזו, הרי הטענה שהשיקים הועברו לידי התובע האוחז בהם שלא בתמורה אין בה כדי לשחרר את הנתבע מתשלום השטרות על פיהם הוא חייב (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית, עמ' 203).

בסעיף 13 לסיכומיו מפרט המבקש את המסמכים שביקש מהמשיבה לרבות הסכמי ההלוואות, העתקי החשבוניות ותדפיס תנועות של ההלוואות. מאחר ולפי עדות המבקש הוא לא נטל הלוואות מהמשיבה אלא ממר בס, אין רלוונטיות בשלב דיוני זה לשאלה האם המסמכים היו מגלים כי ההלוואה ו/או ההלוואות בגינן נמסרו השיקים למשיבה נפרעו במלואן ו/או בחלקן.