פסק-דין בתיק בשא 15721/06

עובדות המקרה

1.       ביום 3.11.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייבים, בעל ואישה, לבקשתם, ונפסק כי על כל אחד מהחייבים לשלם תשלום חודשי בסך 800 ש"ח החל מיום 10.12.05. סכום זה הופחת לבקשתם לתקופה של 6 חודשים, והועמד על סך של 550 ש"ח החל מיום 1.3.06.

          החייבים מפגרים בתשלומים החודשיים, ובדיון שהתקיים ביום 7.9.06 ביקש הכנ"ר לבטל את צו הכינוס.

          לבקשת החייבים, לאור הודעתם כי שילמו את רוב התשלומים שבפיגור והתחייבותם לשלם את יתרת הפיגורים לאלתר, ניתנה ביום 7.9.06 החלטה המאריכה את המועד לתשלום הפיגורים עד יום 15.10.06, וזאת לפנים משורת הדין.

          כן נקבע כי אם החייבים לא ישלמו את כל התשלומים שבפיגור, יודיע על כך הכנ"ר עד יום 1.11.06, וצו הכינוס יבוטל. הובהר לחייבים כי לא יינתנו הארכות מועד נוספות.

2.       ביום 23.11.06 הודיע הכנ"ר כי לכל אחד מהחייבים חוב בסך 4,050 ש"ח לקופת הפש"ר, הנובע מ-9 פיגורים לקופת הכינוס. הכנ"ר ביקש מביהמ"ש לבטל את צו הכינוס עקב ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, והתנהלות בחוסר תום לב.

דיון

3.       השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות , האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, עמ' 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא (1) 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, עמ' 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, עמ' 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

אחד התנאים בהליך זה, במיוחד כאשר החייב הוא הפונה בבקשה להכרזתו פושט רגל, כי החייב יקבל על עצמו את המגבלות והחיובים המוטלים על פי הפקודה ועל ידי ביהמ"ש של פשיטת הרגל, והוא אינו זכאי להנות מהגנת הפקודה, בלא לקיים את הוראותיה.

4.       הפקודה, המסמיכה את ביהמ"ש לבטל הכרזתו של פלוני פושט רגל במצבים מסוימים, אינה כוללת הוראה מיוחדת המסמיכה אותו לבטל צו כינוס, ואולם סעיף 181 לפקודה מסמיך את ביהמ"ש לחזור ולעיין בכל שלב בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו, ובגידרו גם בחינה מחדש של צו כינוס שניתן.

" נראה הדבר, ששיקול דעתו של ביהמ"ש לעניין ביטול צו לפי סעיף 181 דומה בהיקפו לשיקול דעתו של ביהמ"ש בדונו בבקשה לביטול הכרזה... הוא הדין אם נתברר שהחייב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. " (לוין וגרוניס, בספרם הנ"ל, עמ' 117).

הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל; ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל, בעמ' 58; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכונ"ר, דינים -מחוזי לג (3) 328; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7) 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכונ"ר, דינים - מחוזי לג(7) 321).

התנהלותם של החייבים אשר פיגרו באופן שיטתי בתשלומים לקופת הכינוס, הציגו בפני ביהמ"ש מצג כאילו שילמו את רוב פיגוריהם, והפרו את התחייבותם לשלם את יתרתם לאלתר, מצביעה על חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך, המגן עליהם מפני נושיהם.

" בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר (חיפה) 294/01 עומר נ' הכונס הרשמי (לא פורסם); פש"ר (חיפה) 425/99 ביטון נ. הכנ"ר, תק-מח 2003(1) 2107; וכן פש"ר (חיפה) 243/01 קולמר נ. הכנ"ר (לא פורסם)). 

5.       אינני רואה להתיר ניצול לרעה של הליכי הפש"ר הפוגע באיזון העדין בין האינטרסים של החייב לבין האינטרסים של הנושים, ולפיכך, אני רואה לבטל את הצו לכינוס נכסי החייבים לאלתר.

כן מבוטלות ההגבלות שהושתו על החייבים, לרבות הצו לעיכוב יציאתם מן הארץ.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין  לב"כ צדדים.

ניתן היום 30 בנובמבר, 2006 (ט' בכסלו תשס"ז) בלשכה.