פסק-דין בתיק בשא 156742/06

בפניי בקשה להארכת מועד והתנגדות שהוגשו בתאריך 26.2.06 (להלן- הבקשה).

הבקשה להארכת מועד

בתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד פירט המבקש בעיקר את טענותיו  התומכות בהתנגדות עצמה ולגבי הבקשה להארכת מועד טען בסעיפים 31 ו-32 לתצהירו כי מאחר ועומדים נגדו מספר רב של תיקים סבר שמדובר בתיק ישן ולא זיהה את הזוכה בתיק ולא ידע באיזו סוגיה או חוב מדובר. בנוסף הוסיף כי לא עקב אחרי תיק ההוצל"פ נשוא הבקשה.

בסיכומיו חזר המבקש על טענותיו השונות לגבי ההתנגדות עצמה.

לגבי הבקשה להארכת מועד, טען כי הנטל להוכיח כי הומצאה אזהרה מוטל על המשיב ומשלא טרח המשיב לחקור את המבקש הרי שהמשיב לא עמד בנטל כי אכן נמסרה אזהרה כדין למבקש.

בנוסף, נטען כי אין לראות בידיעת המבקש על קיום התיק בכדי להוות תחליף המצאה למסירת אזהרה. לחילופין טען המבקש כי גם בהנחה שייקבע שאכן האזהרה הומצאה כדין, עדיין לבית המשפט הסמכות הטבועה לאפשר לבעל דין להוכיח הגנתו.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור שיש מקום לדחות את הבקשה להארכת מועד לביצוע השטר.

המשיב צירף לסיכומיו העתק אזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ שלפי טענתו נמסרה למבקש ביום  13.7.04.

ע"פ אישור המסירה עולה לכאורה כי האזהרה נמסרה לידיו של המבקש. עם זאת, צודק המבקש כי משלא נחקר המבקש על כך, לא ניתן להתייחס לאישור המסירה כאילו האזהרה הומצאה למבקש כבר בתאריך 13.7.04.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 24.4.06, הוגש בהסכמה פרוטוקול דיון מיום 14.9.05 בתיק ההוצל"פ נשוא עניינינו.  הדיון ביום 14.9.05 נערך בנוכחות המבקש, בא כוחו והמשיב. המבקש הובא לדיון ביום 14.9.05 בגין צו מאסר לאחר שלא עמד בתשלום סכום חודשי שנקבע בצו התשלומים במסגרת תיק ההוצל"פ נשוא הבקשות בפניי.

בהחלטת כבוד ראש ההוצל"פ גב' בהט רות נקבע, בין השאר, כי איננה מוסמכת לדון בשאלות שהעלה ב"כ המבקש במהלך הדיון, ועליו להעלות שאלות אלה במסגרת התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד (הפרוטוקול וההחלטה סומנו מש/1 בדיון ביום 26.4.06).

בנוסף, הפנה המשיב בסיכומיו לבקשה בהולה לביטול צו מאסר שהוגשה ע"י ב"כ המבקש ביום 13.9.05 בתיק ההוצל"פ שבפניי (נספח ד' לסיכומי המשיב). במסגרת בקשה זו, טען המבקש כי כל טענותיו ומסמכיו יפורטו במסגרת ההתנגדות המוגשת בימים אלה.  בסעיף 5 לאותה בקשה, טען המבקש כי לא שם לב לקיום תיק ההוצל"פ ולא התעניין למה הוא שייך נוכח ריבוי תיקי ההוצל"פ העומדים כנגדו.

צודק המשיב, כי נוכח הבקשה של המבקש מיום 13.9.05 והדיון שהתקיים בעניינו ביום 14.9.05, לא יכול להיות חולק, כי המבקש ידע על תיק ההוצל"פ כבר בתאריך זה וגם ידע כי עליו להגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד וזאת בהתאם להחלטת כב' ראש ההוצל"פ.

טענתו של המבקש בתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד בסעיפים 31 ו-32 כי לא עקב אחרי התיק וכי סבר שמדובר בתיק ישן ולכן לא הגיש התנגדות במועד אינה מתקבלת על הדעת. זאת, מאחר ולאחר הדיון ביום 14.9.05 ברור שהמבקש ידע באיזה תיק הוצל"פ מדובר.

המבקש ידע היטב על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו וידע כי עליו להגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד ובכל זאת בחר להמתין כ- 5 חודשים עד שהגיש את הבקשות שבפניי.

צודק המשיב כי ע"פ תקנה 528 היה על המבקש להציג טעם מיוחד למתן הארכת מועד ולא הוצג על ידי המבקש טעם כזה.

המבקש לא הציג טעם מיוחד לאיחור של 5 חודשים בהגשת ההתנגדות החל מתאריך 14.9.05. התנהגותו של המבקש שבחר להמתין עם הגשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד תקופה של כ- 5 חודשים גובלת בזלזול בהליכי בית משפט. נוכח האמור לעיל, מתיתר הצורך לדון בטענות הנוספות של הצדדים, אולם למעלה מן הצורך אוסיף, כי לאור המסמכים שצורפו ע"י המשיב לסיכומיו עולה לכאורה שהמבקש ידע על קיום תיק ההוצל"פ עוד במועד מוקדם יותר.

נוכח הסכמת המשיב כמפורט בסעיף 24 לסיכומים מטעמו, אני מורה להפחית מסכום החוב בתיק ההוצל"פ את שני השיקים שהוגשו לביצוע לאחר חלוף תקופת ההתיישנות והכוונה לשיק מספר 5976970 תאריך פירעון 3.6.97 סכום השיק: 25,280 ש"ח ולשיק מספר 5976971 תאריך פירעון 3.7.97 סכום השיק: 26,886 ש"ח.

לפיכך, בקשתו של המבקש להארכת מועד נדחית ולכן גם ההתנגדות נדחית במקביל לכך שסכום החוב בתיק ההוצל"פ יופחת בסכום שני השיקים כאמור לעיל.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשות בסך של 1,000 ש"ח.