פסק-דין בתיק בשא 15207/06

בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף.

המבקשות טוענות, כי הסעד אותו מבקשות המשיבות בתובענה העיקרית, עומד בסתירה לסעד אחר אותו הן מבקשות בתובענה אחרת אותה הגישו כנגד המבקשות עוד בשנת 2000 בקשר עם אותה מסכת עובדתית מצמיחת עילות שתי התובענות ( א 2833/00, להלן: " התובענה האחרת"). משכך דינה של תובענה זו שבפני להיות מסולקת על הסף.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

בשנת 1988 הוכרזו המבקשות כזוכות במכרז להקמה ופיתוח מרינה בתחום שיפוטה של המשיבה 1. אין מחלוקת כי המבקשות פעלו כאשכול חברות כולן ביחד. לטענת המשיבות היה על המבקשות לפעול לכך כי האגיטציה, רמת הסיעור, במעגנה שנבנתה, תהיה לפי גבולות הנורמה שנקבעה במכרז וכך , לטענת המשיבות, לא נעשה. משום כך נדרשו המבקשות להפקיד ערבות בנקאית ע"ס מליון דולר ארה"ב. למשיבות דכאן טענות בקשר עם מעשיהן ומחדליהן של המבקשות בביצוע התחייבויותיהן על פי המכרז. בהמשך לכך הוגשה התובענה האחרת.

בישיבה שנערכה בין הצדדים ביום 13.1.1998 המירו המבקשות ערבות בסך 1,000,000$  שניתנה בעבר לצורך הבטחת העבודות בעניין שובר הגלים ומהדברים המופיעים בסיכום הישיבה בערבות על סך של 500,000$ "עד שיגיעו לפתרון בנושא האגיטציה" ( נספח א'1 להמרצת הפתיחה)(להלן- הערבות הבנקאית). ערבות זו היא מושא התובענה שבפני.

הערבות הבנקאית על סך 500,000$ הוארכה מעת לעת על ידי המבקשות עד ליום  9.4.2005, כאשר ביום זה פקעה הערבות הבנקאית ולא הוארכה עוד.

בהמרצת הפתיחה התבקש בית המשפט להורות למבקשות (המשיבות בהמרצת הפתיחה), כי יאריכו את תוקף הערבות הבנקאית ולחילופין, כי ימציאו למשיבות (המבקשות בהמרצת הפתיחה) ערבות בנקאית אחרת.

המבקשות טוענות, כי בתובענה האחרת המשיבות ביקשו סעדים שונים וביניהם ביטול ההסכמים בין הצדדים. המבקשות מוסיפות, כי התביעה למתן הערבויות הינה תביעה המבוססת על התחייבויות חוזיות בין הצדדים.

המבקשות טוענות, כי הואיל והמדובר בשתי תביעות אשר נוגעות לאותו עניין, כאשר הסעד המבוקש בהן סותר, דין תובענה זו להימחק בהיותה התובענה המאוחרת.

המבקשות מוסיפות וטוענות, כי ניהול שני ההליכים במקביל, כפי שעושות המשיבות מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

המשיבות טוענות, כי הסעד המבוקש בתובענה זו אינו קשור לסעדים שהתבקשו בתובענה האחרת. המשיבות טוענות, כי בעת הגשת התובענה האחרת, הערבות הבנקאית אשר נדרשת כסעד בתובענה זו, הייתה בתוקף והמשיכה להיות מוארכת על ידי המבקשות ועל כן לא הייתה אליה כל התייחסות שם;.

המשיבות טוענות, כי התובענה האחרת הוגשה בשל הפרת הסכמים משנת 1988 בעוד שהערבות הבנקאית נושא תובענה זו, מקורה בהסכמים מאוחרים משנת 1998.

המשיבות מוסיפות וטוענות, כי ערבות בנקאית מקימה עילת תביעה עצמאית ונפרדת מעסקת היסוד.

דיון

ערבות בנקאית הינה, ערובה לקיומם של חיובים בין שני צדדים, או יותר. החיובים יכולים להיות חיובים חוזיים או חיובים אחרים.

מעמדה של הערבות הבנקאית, כאוטונומית וכנפרדת לעסקת היסוד הוכר בפסיקה.

בעניין מהותה של הערבות הבנקאית ומעמדה, יפים דבריו של פרופ' לרנר אשר כתב:

  "המסמך הידוע כ"ערבות בנקאית", הוא למעשה יישומו של מכתב האשראי מההיבט הבטוחתי. לשון אחר, מכתב האשראי משמש אמצעי תשלום, והערבות הבנקאית היא אמצעי מימון. הקרבה בין השניים באה לידי ביטוי מינוחי בארצות הברית, שם קרויה הערבות " standby letter of credit ".

ביצירת ערבות בנקאית מעורבים שלושה צדדים: נושה, חייב ומממן. הנושה חושש שמא החייב לא יקיים התחייבות קיימת או מותנית, ודורש ממנו התחייבות נפרדת של גוף פיננסי, להבטחת קיומה של ההתחייבות המקורית. החייב פונה לבנק שאצלו הוא מנהל את חשבונו העסקי, ומבקש ממנו להתחייב כאמור לטובת הנושה. הבנק מוציא מכתב במישרין לנושה, ובו הוא מתחייב כלפיו לשלם לו סכום מסוים, תוך פרק זמן קצר לאחר שהנושה ידרוש את התשלום. על פי ההסכם בין החייב לבין הנושה, יהא האחרון זכאי לתבוע את קיום ההתחייבות של הבנק, בהתמלא תנאים שונים. החייב מתחייב כלפי הבנק, לשלם לו את הסכום הנקוב בכתב הערבות, אם הבנק ייאלץ לשלמו לנושה.

...

המבנה המשפטי של הערבות הבנקאית דומה למכתב אשראי, ובין הצדדים נערכים שלושה הסכמים נפרדים... הניתוק מאפשר לנושה לדרוש מהבנק את תשלום הסכום הנקוב בכתב הערבות, אפילו אם אינו זכאי לכך על פי ההסכם שבינו לבין החייב...