פסק-דין בתיק בשא 1287/06

רקע

ביום 30.5.50 התקשר בידני יפת ז"ל (להלן:"המנוח") עם המשיבה בהסכם לפיו הלוותה המשיבה למנוח 240 ל"י. על פי הסכם ההלוואה החל מיום 1.3.48 פרע המנוח תשלומים על חשבון פירעון ההלוואה והתחייב לפרוע תשלומים נוספים ע"ס 1.478 ל"י כל אחד עד ליום 1.2.68.

להבטחת פירעון תשלומי ההלוואה שיעבד המנוח במשכנתא מדרגה שניה את זכות החכירה שהייתה לו במקרקעין שבבעלות קרן קיימת לישראל, הידועים כחלקה 89 בגוש 6443 בהוד השרון (להלן: "המקרקעין").

ביום 14.01.02 נרשמה בפנקס המקרקעין משכנתא מדרגה שניה על זכות החכירה של המנוח לטובת המשיבה.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להורות למשיבה למחוק את המשכנתה שנרשמה לטובתה בפנקס המקרקעין.

טענות המבקשת

המנוח נפטר ביום 18.2.98 והמבקשת זכאית ל - 50% מהזכויות במקרקעין מכוח פסק דין מיום 7.1.03 (תמש 108760/00) ועוד 25% מכוח צו ירושה שניתן בעניין עיזבון המנוח מיום 16.4.00 (תיק מס' 14831).

המשיבה לא הציגה את שטר המשכנתא ו/או את הסכם ההלוואה שנכרת בינה לבין המנוח ולמבקשת אין ידיעה אודות ההלוואה שנטל המנוח מהמשיבה.

רק כאשר ביקשה המבקשת לרשום את זכויותיה בפנקס המקרקעין התברר לה כי נרשמה משכנתה לטובת המשיבה.

המשיבה לא פעלה נגד המנוח לגביית חוב כלשהו ואף לא פעלה למימוש המשכנתא שהייתה לה על המקרקעין במשך למעלה מ - 50 שנה. בכך יש כדי ללמד שההלוואה שנטל המנוח מהמשיבה נפרעה וכל הנראה אך מפאת טעות ו/או רשלנות לא בוטל השעבוד.

המבקשת פנתה אל המשיבה בבקשה למחוק את המשכנתא שנרשמה לטובתה, אולם המשיבה התנתה את ביטול רישום המשכנתא בתשלום סכום של 20,000 ש"ח.

משחלפה תקופה של  למעלה מ - 25 שנה משעבוד המקרקעין מבלי שהמשיבה פעלה נגד המנוח ו/או מימשה את השעבוד על המקרקעין, יש לקבוע כי המשכון פקע או התיישן.

המשיבה השתהתה במימוש זכותה הנטענת ולמעשה אילו לא הייתה באה לעולם התובענה כאן הייתה מוסיפה ומשתהה שנים רבות נוספות מבלי לנקוט בפעולה כלשהי למימוש זכותה הנטענת מכוח השעבוד שנעשה בשנת 1950. בכך שללה המשיבה מהמבקשת אפשרות להמציא מסמכים אודות פירעון ההלוואה שנטל ממנה המנוח.

טענות המשיבה

אין בהתיישנות החוב של המנוח ככל שהתיישן כדי לפגוע בזכותה של המשיבה להיפרע מהשעבוד שנרשם לטובתה.

החלטת המשיבה שלא לפעול למימוש המשכנתא ולגביית החוב בשנים עברו אינה מעידה על זניחת החוב או על ויתור על המשכנתא שנרשמה לטובת המשיבה.

המשיבה עשתה מאמצים למצוא מסמכים בקשר להלוואה שנטל המנוח, אולם מאחר וההלוואה לא נפרעה לא ניתן היה למצוא מסמכים המעידים על פירעונה של ההלוואה.

מדפי חשבון של הלוואות שניטלו בתקופה בה נטל המנוח הלוואה מהמשיבה, עולה כי המשיבה נהגה לציין על דף חשבון ההלוואה כי ההלוואה נפרעה. על דף החשבון של המנוח לא צויין שההלוואה נפרעה, ומכאן שההלוואה שנטל המנוח לא נפרעה.

דיון

א.      למבקשת ו/או לבני משפחתה האחרים אין ידיעה אודות פירעון ההלוואה שנטל המנוח מהמשיבה (סעיף 8 לתצהיר רחל שובל מיום 18.10.06).

רישום המשכנתה מדרגה שניה על המקרקעין בפנקס המקרקעין מהווה ראיה חותכת לתוקפה של המשכנתה, ראה סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969.

אומנם המשיבה לא ניהלה רישום מסודר אודות גביית ההלוואה שנטל ממנה המנוח, אולם משלא בוטלה המשכנתה הרשומה לטובת המשיבה בסמוך לשנת 1968 או בכל מועד אחר, אין אלא להסיק שהמנוח טרם פרע את מלוא ההלוואה שנטל מהמשיבה.