פסק-דין בתיק בשא 11290/06

1.       בפניי בקשת הכנ"ר מיום 23.8.06 לביטול צו הפש"ר שניתן לחייבת ביום 18.12.02, מאחר שהחייבת אינה משלמת את התשלומים החודשיים לקופת הפש"ר, וצברה 25 פיגורים בסך של 7,200 ש"ח, נכון למועד הבקשה. בין לבין צברה החייבת פיגורים נוספים, וחובה לקופת הפש"ר עומד על למעלה מ- 10,000 ש"ח. 

עובדות המקרה    

2.       ביום 31.1.02 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים על סך 827,718 ש"ח ל-18 נושים ונפסק כי עליה לשלם תשלום חודשי בסך של 300 ש"ח בחודש.

ביום 18.12.02 הוכרזה החייבת פושטת רגל, כאשר ביהמ"ש לא זקף לחובתה מסירת שיקים חתומים על החלק לבעלה, ביודעה כי אין להם כיסוי.

דא עקא שהחייבת עשתה לה מנהג שלא לשלם תשלומים חודשיים לקופת פשיטת הרגל וביקשה להפטירה מחובותיה.

ביום 6.7.05 נידונה בקשת החייבת להפטר, ולאחר שהתברר כי החייבת מפגרת ב-17 תשלומים לקופת הפש"ר, נמחקה בקשת ההפטר, וניתנה לחייבת אפשרות לסלק את הפיגורים בתשלומים חודשיים של 150 ש"ח.

מתברר כי החייבת לא שילמה את התשלומים והגישה בקשה נוספת להפטר.

3.       ביום 23.11.06 התקיים דיון בבקשת הכנ"ר לבטל את צו הפש"ר. החייבת  כלל לא התייצבה לדיון, ואילו באת כוח החייבת לא נתנה הסבר מספק לאי התייצבותה.

לאחר שנשמעו טענותיה של באת כוח החייבת, נקבע, לפנים משורת הדין, כי אם החייבת תשלם סך של 2,500 ש"ח לקופת הפש"ר בתוך 3 חודשים, דהיינו עד יום 23.2.07, תמחק בקשת הכנ"ר לביטול צו הפש"ר, ותידון בקשת החייבת להפטר.

ביום 1.3.07 הודיע הכנ"ר לביהמ"ש כי החייבת לא עמדה בהחלטת ביהמ"ש, לא שילמה את הסך של 2,500 ש"ח ואף אינה משלמת את התשלומים החודשיים השוטפים.

            דיון

4.         סעיף 55 לפקודה קובע כי לביהמ"ש סמכות לבטל הכרזתו של חייב פושט רגל, מקום שהתרשם כי החייב מנצל הליכי הפש"ר לרעה:

" 55. סמכות לבטל הכרזה [29] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]

...(ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה".

(לעניין זה ראה גם ספרם של לוין וגרוניס, פשיטת רגל, (מהד' שנייה), עמ' 181 ואילך).

סמכותו של ביהמ"ש לבטל הכרזתו נובעת גם מכח סמכותו הכללית המסורה לו בסעיף 181 לפקודה, הקובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו". (וכן ראה שם, עמ' 185).

החייבת עשתה לעצמה מנהג שלא לשלם את התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל,  ולא עמדה בהתחייבותה לשלם מקצת פיגוריה, על אף שביהמ"ש נתן לה שוב ושוב אורכות משמעותית לעשות כן, ונהנתה מהגנת הפקודה מבלי לעמוד בחיוביה, תוך ניצול לרעה של ההליך אשר יזמה.

לא נעלמו מעיניי הנסיבות האישיות הקשות של החייבת, ומחלתה של ביתה, אשר בגינה נהגו בה כל השופטים לפנים משורת הדין. ואולם, לא ניתן להמנע מן הרושם כי החייבת מנצלת את העובדה שכל הגורמים המעורבים בעניינה מעוניינים לעזור לה, ואינה משתפת פעולה עם הכנ"ר.