פסק-דין בתיק בש 7011/04

1.       זוהי עתירה מטעם היועץ המשפטי לממשלה להכריז על המשיב, פלוני, שהוא אזרח ישראלי, בר-הסגרה.

2.       ביום 6.9.2004 הוציא בית המשפט המחוזי בפראג, בירת הרפובליקה הצ'כית, צו מעצר נגד המשיב כדי להעמידו לדין באשמת ניסיון לסכן את שלום הציבור - עבירה על סעיפים 8(1), 179(1) ו-179(3) לחוק הפלילי הצ'כי, בכך שביום 1.8.2004, בשעה 12:30 לערך, במרכזה של פראג, בסמוך לקזינו "Royal" השליך רימון יד לעבר ג'יפ, שבו נסעו באותה העת אסי אביטל, אזרח ישראלי, ועוד שלושה אנשים נוספים. כתוצאה מפיצוץ הרימון נפצעו למצער שבעה עשר אנשים. בנוסף לכך, נגרם נזק לג'יפ ולבניינים בסביבה. לפי מומחה החבלה הצ'כי שבדק את זירת האירוע, הפיצוץ עלול היה לגרום גם למותם של אנשים שעמדו בסמוך למקום.

2.       בהתבסס על צו המעצר האמור, הגישה ממשלת הרפובליקה הצ'כית, ביום 21.10.2004, לממשלת ישראל, באמצעות שגרירותה בישראל, בקשה להסגיר את המשיב. מכוח סמכותו בסעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן - חוק ההסגרה), הורה שר המשפטים, ביום 26.10.2004, כי המשיב יובא לפני בית משפט זה כדי לקבוע אם הוא בר הסגרה לרפובליקה הצ'כית. על סמך הוראה זו, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את העתירה.

3.       סעיף 1 לחוק ההסגרה קובע לאמור:

"לא יוסגר אדם הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת אלא לפי חוק זה".

          סעיף 9(א) לאותו חוק קובע כי:     

"הוכח בשעת הדיון בעתירה לפי סעיף 3, כי המבוקש נתחייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת, או כי יש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל, וכי נתמלאו שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו - יכריז בית המשפט, כי המבוקש הוא בר-הסגרה".

יש לקרוא סעיף זה יחד עם סעיף 2א(א) לחוק ההסגרה הקובע לאמור:

"מותר להסגיר אדם ממדינת ישראל למדינה אחרת אם נתמלאו כל אלה:

(1) בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת קיים הסכם בדבר הסגרת עבריינים;

(2) האדם נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה".

עבירת ההסגרה מוגדרת בסעיף 2(א) לחוק, והיא "כל עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה". 

4.       אין חולק כי בין ישראל לבין הרפובליקה הצ'כית קיים הסכם הקובע הדדיות בהסגרת העבריינים, והוא "האמנה האירופית בדבר הסגרה" (להלן - אמנת ההסגרה), שפורסמה בכתבי אמנה 647, כרך 17, בעמוד 87. אין גם חולק כי העבירה שבה יואשם המשיב ברפובליקה הצ'כית היא "עבירת הסגרה", הן לפי חוק ההסגרה והן לפי אמנת ההסגרה האמורה (סעיף 2(1). נוכח הסכמה אחרונה זו בין הצדדים בדבר היות העבירה "עבירת הסגרה", אין משמעות למחלוקת ביניהם בדבר מהות העבירות שבהן ניתן היה להאשים את המשיב, אילו ביצע את מעשיו בישראל, שכן לטענת המבקשת, ניתן היה להאשימו בישראל בנסיון לרצח - עבירה על סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בנסיון לחבול בחומר נפץ - עבירה על סעיף 330 לחוק זה, ובחבלה ובפציעה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 335 לחוק האמור, ואילו לטענת המשיב - ניתן היה להאשימו בנסיון לסכן את שלום הציבור.     

5.       עו"ד בן-נתן, בא כוח המשיב, ביקש שלא להיעתר לעתירה. שלוש טענות עיקריות בפיו: לא נתקיים במשיב התנאי שבסעיף 9(א) לחוק ההסגרה, באשר ל"ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל"; לא נתמלא בעתירה התנאי שבסעיף 2א(א)(2) לחוק ההסגרה, "האדם נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה"; הסגרת המשיב לרפובליקה הצ'כית עלולה לפגוע בתקנת ציבור של מדינת ישראל.

אדון בכל אחת מהטענות בנפרד.

קיום ראיות מספיקות להעמדת המשיב לדין בישראל

6.       החשד נגד המשיב מבוסס על ממצאי ה-DNA, על החפצים השונים שנמצאו במרתף הבניין שבקרבת מקום הפיצוץ, ועל עדויות עדי הראיה לפיצוץ.

בדיקת DNA  

7.       הפיצוץ אירע, כאמור, בצהרי יום 1.8.2004 במרכז פראג. ביום 4.8.2004 ערכו שומרי הבניין, הממוקם בנתיב ההימלטות של משליך הרימון, חיפוש שגרתי במרתף הבניין. במהלך החיפוש, נתגלו במרתף החפצים הבאים: מכנסי ספורט קלילים בצבע כחול כהה עם כפתורים לאורכם, ובתחתיהם, לאורכם, פסים לבנים שנתגלו בשל פתיחת מספר הכפתורים (צילום 5, נספח F לבקשת ההסגרה); חולצת טריקו עם שרוולים קצרים בצבע כחול כהה (צילום 6, שם); כובע מצחייה בצבע כחול כהה, ובמרכזו סמל Adidas (צילום 7, שם); פאת שיער שגוונה בלונדיני-שטני (צילום 8, שם); תיק בצבע כחול כהה (צילום 2), אקדח, רימון יד; מברשת שיער; זוג כפפות גומי ושתי לחמניות בשקית ניילון.

          משרידי דם שעל מכנסי הספורט ועל כפפת הגומי, מפיסת בד מחולצת הטריקו, וכן מהאקדח, הופק בפראג פרופיל DNA (נספח G לבקשת ההסגרה). בהמשך לכך, ונוכח העובדה כי במסגרת החקירה עלה שם המשיב כחשוד בפרשה, פנו רשויות הרפובליקה הצ'כית למשטרת ישראל בבקשה להשוות בין פרופיל זה לבין פרופיל ה-DNA של המשיב. נוכח בקשה זו, אספו שוטרי משטרת ישראל שלושה בדלי סיגריות שעישן המשיב (דו"ח פעולה, נספח ד' לעתירה) והעבירו אותן לבדיקה במעבדה לביולוגיה פורנזית במחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל.  השרשרת לגביהן תוארה בדו"ח פעולה ובמזכר שבנספחים ד' וה' לעתירה. פרופיל ה-DNA שהופק מבדלי סיגריות של המשיב הושווה לפרופיל ה-DNA שהועבר מפראג.

          ואלה תוצאות בדיקת המעבדה (נספח ה' לעתירה):